מעביד שקרא לעובדת "מטומטמת" חויב בתשלום פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עגמת נפש
העובדות
-------------
ענת כהן (להלן: "העובדת") הועסקה כפקידה במשרה חלקית במשרדו של עו"ד רפי רויטגרונד (להלן: "המעביד") כ- 12 שנה, עד שהתפטרה עקב הידרדרות במצבה הרפואי. בנוסף למשרתה במשרדו של המעביד עבדה העובדת, מזה מספר שנים בחנות.
ביום 25.12.06, בזמן עבודתה במשרד המעביד ועל רקע אי שביעות הרצון שלו מעבודתה, הוא התפרץ לעברה בזעם ובצרחות רמות, בנוכחות לקוח, קרא לה "מטומטמת" והודיע לה, כי בכוונתו לפטרה בשל חוסר יעילותה. התפרצות המעביד גרמה להחמרה במצבה הבריאותי והנפשי, להתקפי חרדה, לעלייה בלחץ דם שלה עד כדי סיכון בריאותה על רקע מחלת הזאבת ממנה היא סובלת. אירוע זה אף הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. רופא תעסוקתי קבע במכתב הממוען למעביד, כי העובדת אינה כשירה לעבוד עקב החמרת מצבה הבריאותי. העובדת הודיעה על התפטרותה.
כעבור מספר ימים הגיע המעביד, לטענתו באקראי, למקום עבודתה הנוסף של העובדת, ומשמצא אותה עובדת בחנות הוא צרח עליה, וכינה אותה בכינויים משפילים "חצופה, שקרנית", וגער בה לעיני לקוחות המקום וחבריה לעבודה. המעביד לא הסתפק בכך, וחזר פעם נוספת למקום העבודה, העובדת שחששה מפניו, נאלצה לברוח ולהתחמק מפניו והתחבאה במחסן החנות.
המעביד סרב לשלם לעובדת את פיצויי הפיטורים, האשים אותה בכך שלא נתנה לו הודעה מוקדמת ובכך הסבה לו נזקים. המעסיק קיזז משכרה של העובדת בגין אי מתן הודעה מוקדמת. העובדת הגישה תביעה לתשלום פיצויי הפיטורין ושכר העבודה אשר קוזז לה כמו גם תשלום פיצוי בגין עגמת נפש עקב התנהגות המעביד.
פסק הדין
-------------
בית הדין הגיע לכלל מסקנה, כי העובדת הוכיחה שמצבה הרפואי היה בבחינת ה"מניע והמביא" להתפטרותה מעבודתה בשירות המעביד ואף, כי התפטרותה היתה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ו/או נסיבות אחרות ביחסי עובד מעביד אשר לפיהן אין לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה אצל המעביד. וכי במצב זה היא זכאית ממנו לתשלום פיצויי פיטורין.
נקבע, כי ייתכן מצב שבו עובד מתפטר מעבודה במקום עבודה מסוים לרגל מצב בריאותו הלקוי, אך הוא מבקש למצוא לעצמו עבודה אחרת או תעסוקה אחרת המתאימים למצב בריאותו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת.
לפיכך, העובדה שהעובדת המשיכה לעבוד בעבודתה הנוספת, לאחר שהפסיקה לעבוד במשרד המעביד אין בה כדי לפגוע בזכותה להפסיק את עבודתה אצל המעביד עקב ההחמרה במצב בריאותה, ולא בזכותה לקבל מהמעביד פיצויי הפיטורין בגין תקופת עבודתה אצלו.
בית הדין קיבל גם את טענתה החלופית של העובדת, לפיה היא זכאית לפיצויי פיטורים גם מכוח נסיבות של הרעה מוחשית בתנאי העבודה ו/ או בנסיבות אחרות ביחסי עובד מעביד אשר לפיהן אין לדרוש ממנה, כי תמשיך בעבודתה בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
פיצוי עבור עגמת נפש
הלכה פסוקה היא, כי במקרים הראויים, רשאי בית הדין לפסוק פיצוי גם בגין עגמת נפש (ע"ע 300084/98 עלי בלום נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי כרך לב(1) 183).
יחד עם זאת, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי פיצוי בגין עגמת נפש וכל נזק שאינו נזק ממון ייפסק רק במקרים קשים וחריגים (דב"ע נג/99-3 מצגר נ' מדינת ישראל, פד"ע כו' 563).
בית הדין מצא, כי די בנסיבות שתוארו לעיל כדי לזכות את העובדת בפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה בעקבותיהם, בסכום הנתבע על ידה, בסך של 30,000 ש"ח.
אי מתן הודעה מוקדמת
לטענת המעביד, נגרמו לו נזקים כתוצאה מכך שהעובדת לא נתנה הודעה מוקדמת עובר להתפטרותה, ולא נתנה בידיו שהות לחפש פקידה מחליפה.
בית הדין דחה את תביעתו של המעביד וקבע, כי בהתבסס על האישור הרפואי שקבלה העובדת מאת הרופא התעסוקתי, מצבה הרפואי חייב הפסקת עבודתה לאלתר במשרד המעביד. בנסיבות שנוצרו ועקב התנהלותו המחפירה של המעביד כלפיה, שאף סיכנה את מצב בריאותה, התקיימו נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנה, כי תעבוד בתקופת ההודעה מוקדמת, בהתאם לסעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
