נטייה לירידות במדדי אסיה: הניקיי היפני איבד 1.27%, העיניים נשואות לאיטליה
מגמה מעורבת נרשמת היום בשוקי המניות באסיה כאשר דריכות נרשמת לפני הצבעת פרלמנט גורלית באיטליה שתקבע האם לראש הממשלה סילביו ברלוסקוני יש מספיק תמיכה להישאר בתפקיד ולהעביר קיצוצים בתקציב.
בטוקיו מוביל מדד הניקיי 225 את הירידות ומשיל 1.3% מערכו. אחרי מדד הקוספי בדרום קוריאה עם ירידה של 0.7%. בצד החיובי נסחרות הבורסות בשנחאי ובהונג קונג עם עליות של 0.3% ו-0.65% במדדים המובילים בהתאמה זאת ברקע לדיבורים בשוק על הקלה אפשרית במדיניות המוניטרית בסין.
"אנשים מודאגים מהמצב כיום באיטליה", אמר אנגוס גלוסקי, המנהל יותר מ-350 מיליון דולר בווית פאנדס מנג'מנט באוסטרליה. "אנחנו צריכים לראות סוג של בהירות ושיפור לגבי המצב שם לפני שהמשקיעים יתחילו להרגיש נוח באמת עם השווקים".
ברלוסקוני, העומד בראש הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, התנגד עד כה להתפטר זאת למרות ירידה בתמיכה עבורו בפרלמנט והצורך להעביר עוד היום קיצוצים משמעותיים בתקציב 2010. באותו הזמן שאיטליה עולה על המוקד, המשקיעים מצליחים לשים את יוון בצד לאחר ששרי גוש האירו, ע"פ דיווח, אישרו להעביר למדינה את התשלום השישי בחבילת הסיוע בסך של 8 מיליארד אירו.
- 1.משה 08/11/2011 08:14הגב לתגובה זואיפה נעלמת תן תחזית להיום
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
