השימוע בדרך: ערוץ 10 יפקיד ערבות?
מועצת הרשות השנייה קבעה לפני שעה קלה (יום ה') כי על פי הנתונים שבידיה, בעלי המניות של ערוץ 10 לא הפעילו לחץ בעייתי על 'חדשות 10' והתערבו בתכני החברה, שהובילו להתנצלות בפניו של שלדון אדלסון, הבעלים של 'ישראל היום'. כמו כן יתקיים בקרוב שימוע בו יקבע האם על ערוץ 10 להפקיד 4 מיליון שקלים ערבות כדי להבטיח את עצמאות חברת החדשות שלו.
להמשך השימוע שהתקיים היום הגיעו מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי, המנכ"ל הזמני של 'חדשות 10' אורי רוזן, יו"ר דירקטוריון חברת החדשות יורם שכטר, ועוד. נציגיו של בעל המניות בערוץ, רון לאודר, נגדו נטען כי הפעיל לחצים על הנהלת ערוץ 10 להתנצל בפני אדלסון, מה שהוביל בסופו של דבר להתפטרות בכירי 'חדשות 10', לא הגיעו לישיבה.
גם ישיבה זו, כמו קודמתה, הוגדרה כישיבה סגורה וסודית, והנוכחים בה הוזהרו לא להדליף חומרים ממנה. המועצה קבעה כי בעלי המניות לא הפעילו לחץ, אולם מן הראוי היה שדירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 10 ידון בסוגיות כאלה לפני פרסום התנצלות.
המועצה קבעה כי 'חדשות 10' תקים ועדת אתיקה עצמאית בת 3 חברים ובראשה שופט בדימוס, לעניין אתיקה בשידורי החדשות, כפי שנקבע בזיכיון. עוד הוחלט כי על מנת לחזק את מעמדה העצמאי של 'חדשות 10' ושל חברות החדשות של זכיינים ושל בעלי רישיון בעתיד, יתקיים שימוע בעתיד הקרוב במסגרתו יוחלט האם ערוץ 10 יפקיד ערבות בנקאית להבטחת מילוי התחייבות 'חדשות 10' בהיקף של 4 מיליון שקלים.
מהרשות השנייה נמסר כי "המועצה סבורה כי נפל פגם בכך שדירקטוריון החברה לא קיים דיון בנושא, באופן אשר היה מאפשר לעורך הראשי להביע בפני הדירקטוריון את עמדתו, תוך קיום דיון יסודי בסוגיה. לפיכך קבעה המועצה כי יפתח נגד הערוץ הליך של הפרה לכאורה".
עוד נמסר כי מהרשות השנייה נמסר כי "המועצה הדגישה כי היא עומדת על משמר קיום עצמאות שידוריה של חברת החדשות לפי חוק הרשות השנייה, ורואה חשיבות רבה בקיום הפרדה מבנית בין בעלי המניות לבין חברת החדשות ואף בין בעל הזכיון עצמו לבין חברת החדשות. כן מדגישה המועצה את חשיבות ההוראה לפיה מנכ"ל חברת החדשות הוא גם העורך הראשי של שידוריה, ולו המחויבות כי יבוצעו תחקירים מבוססים ועצמאיים וכן הסמכות להכריע בעניינים הנוגעים לתכנם של השידורים. משכך, נודעת חשיבות מיוחדת להקפדה על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיו של בעל הזיכיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו".
יעקב שחם נגד מירב אלוש-לברון
בתוך כך, יו"ר ועדת טלוויזיה ברשות השנייה, יעקב שחם, זעם על דבריה של ד"ר מירב אלוש-לברון, הבוקר בגל"צ. כזכור, בשבוע האחרון יצא שחם בוואלה ובמעריב נגד "סיקור היתר" של המחאה החברתית בערוצים 2 ו-10, וטען כי "הזכיינים שגו כשכיסו ללא כל פרופורציה את ההפגנות", דבר שהוביל למשבר הקשה בשוק הפרסום.
לברון הגיבה בראיון לוואלה ואמרה כי "תביעה מחברות החדשות לתת מקום שולי יותר לדיון ולסיקור של המשבר החברתי סותרת את תפקיד הרגולציה". בשיחה הבוקר עם רינו צרור בגל"צ, אף האשימה את יו"ר המועצה ד"ר אילן אבישר שלא התבטא נגד התערבותו של שחם.
במהלך הישיבה אחר הצהריים, צעק שחם לעברה של אלוש-לברון תוך שהוא מסביר את המתקפה שלו נגד עיתונאים מסוימים בכך שהם מובילים אג'נדה שמאלנית בסיקור המחאה, ובכלל. שחם אף אמר לאלוש-לברון: "את אומרת ששר התקשורת צריך לבדוק אותי?". בהמשך אף קרה לה "אש"פיסטית" (פעילה באש"ף, א"כ)". על כך ענתה חברת המועצה: "אני אש"פיסטית? אתה עוד תקוע בשנות ה-70".
אלוש-לברון האשימה את יו"ר המועצה ד"ר אבישר בכך שנכון להיום טרם התבטא בסוגיה, ובכך שחבר במועצת הרשות השנייה מנסה להתערב בתכנים של הזכייניות, בניגוד לייעודו - רגולציה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
