מדד הבנקים - האם זה נגמר כאן?
ב-10 לאוקטובר הערכתי שהתחתית האחרונה במדד הבנקים עדיין לא נראתה באופק. מטבע הדברים, מגמות ירידה אינן מתנהלות בקו לינארי אלא מופרעות מדי פעם על ידי תיקונים כאלה או אחרים. לכל תיקון יש פוטנציאל להפוך לשינוי מגמה. הסוגיה העומדת על הפרק, היא האם התיקון האחרון מימש את הפוטנציאל או שמא נותר כאפיזודה חולפת ונשכחת בגל ירידות ארוך?
הסימנים למגמת ירידה ארוכת טווח
1. בתחילת השנה הגיע מדד הבנקים לרמת 1,446 הנקודות. רמה הזהה לרמות בהן היה טרם מפולת 2008. גם כעת שימשו רמות אלו כהתנגדות - זהו סימן החולשה הראשון.
2. גל הירידות שבא לאחר מכן כולל שני סימני חולשה:
א. שבירה מטה של רמת השיא הקודמת - 1,373 הנקודות
ב. ירידה מתחת לרמת השפל הקודמת - 1,058 הנקודות. רמה אותה אפשר לראות על גבי הגרף החודשי המצורף.
3. ירידה זו חיסלה לחלוטין את מגמת העלייה ארוכת הטווח.
4. מבחינת הכלים הטכניים, הרי שממוצע 5 חצה מטה את ממוצע 13.
5. מדד הבנקים חצה את ממוצע 13 מטה בצורה מלאה.
6. שיפועו של ממוצע 13 הפך משיפוע עולה ליורד.
7. מדד העוצמה היחסית RSI חצה מטה את רמת 50% ועבר לטריטוריה שמייצגת מגמות ירידה.
8. מדד MACD ביצע "קרוס" עם עקום הפעולה שנמצא בשיפוע יורד.
המשמעות של אותם פרמטרים הינה, כי הבנקים מצויים במשבר ארוך טווח ומגמת הירידה מצויה בעיצומה. בשלב הנוכחי, קשה לקבוע יעדים ברורים. קל יותר וברור יותר שהרמה אליה הגיע מדד הבנקים אמש אינו האחרון בסדרה. כל ניסיון עליות שעשוי להתפתח בתקופה הקרובה, לא יהיה אלא אפיזודה חולפת ונשכחת בגל ירידות שעדיין לא הגיע לידי מיצוי.
בטווח הבינוני
1. טרם הירידות, דשדש מדד הבנקים ברמות של 1,400-1,060 הנקודות.
2. עומק הדשדוש הוא כ-25%, דבר המעיד על פוטנציאל ירידות מינימלי מיד לאחר שבירת הרף התחתון.
3. יעד המחירים המינימלי של מדד הבנקים מצוי סביב רמת 800-820 הנקודות. היעד עדיין לא הושג.
4. לגבי העליות האחרונות, הרי שאפשר לראות שהמדד הסטוקסטי מצוי מעל לרמת 80%. המשמעות היא שגל עליות זה מצוי ברמות של "קניות יתר" מהן גדול יותר הסיכוי לירידות.
סיכום
זה עדיין לא זה. סביר להניח שהתחתית האחרונה עדיין לא ממש נקבעה, וכי הבנקים בפני גל ירידות נוסף. מאידך שבירה של רמת 1,130 הנקודות תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 8.יניב 02/11/2011 22:41הגב לתגובה זושלום אייל, רציתי לשאול מדוע התייחסת למתנד הסטוקסטי בגרף היומי, הלא בגרף השבועי המתנד מצביע דווקא על מכירות יתר, יש סיבה מיוחדת לנתח דווקא את המתנד בגרף היומי?תודה רבה, אגב ,אני מאוד נהנה מהסקירות, אולי יש מקום להרחיב יותר על המתנדים ודרכי פעולתן מדי פעם[ בכיתת הלימוד זה לא כ' ' כ מודגש],ושוב תודה.
- 7.הוא לא אמר פעם שנחזור ל 690? (ל"ת)ברק 02/11/2011 14:06הגב לתגובה זו
- אבי 02/11/2011 20:44הגב לתגובה זוהוא אמר את זה מזמן ולכן לא יוכל לקחת קרדיט אם זה יקרה
- 6.dor 02/11/2011 07:21הגב לתגובה זולאחרונה ניתוחים יפים ומדויקים כל הכבוד המשך להעשיר אותנו
- 5.חנני 01/11/2011 21:34הגב לתגובה זולכל ארבעת המגיבים ,האם כולכם מדברים מהפוזיציה,,,,זה רציני,,,,רוב בתי ההשקעות בעולם משתמשים ,בניתוחים טכניים,מה לכם כי תלינו,,,זה לא המצאה של גורביץ,הרבה בריאות
- 4.סוחר 01/11/2011 18:06הגב לתגובה זוהטכני במיטבו לברוח זה מפולת
- 3.יגאל 01/11/2011 16:08הגב לתגובה זואינך יודע כלום. הניתוח שלך שווה לזבל. אם היתה משחק בבורסה לפי הניתוחים שעשית, מזמן היתה הולך לבקש נדבוד.
- 2.כמה בלבולי ביצים 01/11/2011 11:21הגב לתגובה זואין לו מושג לאן השוק ילך,רוב בניתוחים מתבררים הפוכים לגמרי.
- 1.ראובן 01/11/2011 10:26הגב לתגובה זוקובע, אם המחיר יורד - כל המתנדים יורדים, RSI , MACD, כולם ללא יוצא מן הכלל אם המחיר עולה כולם עולים, אתה לא יכול לדעת כלום מהמתנדים רק לנחש
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
