פסגות חותכים את הבנקים: "העלאת הון הליבה בבנקים משנה את כללי המשחק"

"פגיעה צפויה בשווי הבנקים בעקבות דרישת העלאת הון ותחזיתנו לתשואות להון נמוכות בשנת 2012 , תומכים בהורדת מחירי היעד", אומר אהוד ניר. צפו בטבלה המרכזת את מחירי היעד החדשים
סתיו שירייב | (10)

בנק ישראל צפוי לאמץ בקרוב את ההמלצות של ועדת באזל 3, הדורשת להעלות את הון הליבה, ויחייב בהן את הבנקים הישראליים. לאור ההשלכות הצפויות של הדרישות האחרונות הוציאו בבית ההשקעות פסגות סקירה על סקטור הבנקים בישראל בהם הם מעדכנים את מחיר היעד ומורידים את ההמלצות. יש לציין כי ההורדה מגיעה לאחר מספר הורדות המלצות לבנקים מצד בתי השקעות המתחרים אשר הזדרזו לעשות זאת קודם.

בפסגות הורידו חתכו היום את מחירי היעד לכל חמשת הבנקים הגדולים במשק. במקביל, הוריד האנליסט אהוד ניר את המלצותיו לבנק לאומי, דיסקונט והבינלאומי לדרגת 'החזק' כאשר בנק הפועלים ומזרחי טפחות ממשיכים לקבל המלצת 'קנייה'.

בפסגות מסבירים כי כל הבנקים ללא יוצא מן הכלל סבלו מירידת שווי. "ההסבר הוא ברור העלאת דרישת הלימות ההון תפגע בקצב צמיחת האשראי- המהווה מקור הכנסה מרכזי. מאידך ההוצאות השוטפות צפויות להמשיך ולגדול בקצב המאפיין מהעבר."

בסיס הערכת השווי נעשה בהתבסס על 2 תרחישים בעלי התסברות זהה, כאשר בתרחיש הראשון יעד הלימות ההון יסתכם ב-9.5% ואילו בתרחיש השני היעד עומד על 11%.

להערכתם דרישת הון ליבה של 9.5% , אינה צפויה לפגוע בקצב צמיחת האשראי. לפיכך על מנת להימנע מדילול, יעדיפו בעלי השליטה בבנקים להוביל מדיניות של השגת היעד על בסיס הרווחיות תוך ויתור על התזרים הנובע מהדיבידנדים.

מאידך העלאת דרישת הון הליבה ל 11% עלולה לפגוע בקצב צמיחת האשראי של הבנקים. בתרחיש זה צויפם בפסגות כי הבנקים ינקטו במדיניות משולבת של השגת היעד על בסיס הרווחיות השוטפת וגיוסי הון. "הנחנו גיוס בהיקף של 20% מתוספת ההון הנדרשת. יצוין כי הגיוס חיזק את פוטנציאל הצמיחה של הבנקים אולם לא תרם לשווי למניה על רקע הדילול הנלווה להנפקה."

לבסוף, אומר אהוד ניר כי הפגיעה צפויה בשווי הבנקים בעקבות דרישת העלאת הון ותחזיתנו לתשואות להון נמוכות בשנת 2012 , תומכים בהורדת מחירי היעד. "עם זאת המלצתנו למניות פועלים ומזרחי טפחות נותרת קניה."

צפו במחירי היעד המעודכנים ובהמלצות החדשות

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רוני 30/10/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    האם ריבית המשכנתאות לא תעלה בצורה חדה יותר בשל הדרישה להלימות הון מצד הבנקים?
  • 9.
    רק כלכלית ירושלים...... (ל"ת)
    אייל 30/10/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    המנהל 30/10/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    הגדלת הלימות והליבה של הבנק מחזקת את הבנק המניה והאגח" פשוט שמים יותר כסף בצד לבטחון הבנק המניה האגח" והמשקיעים
  • 7.
    זה סימן לקנות 30/10/2011 12:12
    הגב לתגובה זו
    שהלימות ההון של הבנק תגדל - זה יביא את המניה להיות חזקה יותר כי הבנק יותר חזק ויש לו יותר כסף בהלימות של ההון במקום לבזבז על אשראי לעסקים שיפלו גם ככה בעתיד
  • 6.
    כבר מגולם יטיפשים לכו תלמדו השקעות קצת (ל"ת)
    מכאן מזנקים 30/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איזה לוקשים הם מוכרים לנו, מחפשים לקנות בזול (ל"ת)
    קובי 30/10/2011 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלום 30/10/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    העלאת דרישת הלימות ההון מביאה לכך שהבנקים מתחסנים ויהיו יותר חזקים ,וזעזועים של אי החזרה של אשראי של הלוואות שלקחו חברות לא יפגע בבנקים-כי יש לבנקים יותר כסף ויותר כיסוי והלימות הון לכן למשקיע זה טוב יותר כי הבנקים משקיעים הכסף בעצמו ובאיסוף הלימות הון כספית שתגן על הבנק מזעזועים ושלא יהיה ריק או עם מעט כסף
  • 3.
    כלומר זה הזמן לקנות! (ל"ת)
    שחר 30/10/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פסגות רוצים לקנות ? תשלמו והרבה (ל"ת)
    אנליסט 30/10/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    או, הגיע הזמן לקנות (ל"ת)
    אני 30/10/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.