מערבה מכאן: השפעת האירועים העולמיים על המגמה המקומית

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר את הסיבות לעליות השערים בבורסה המקומית, משקיף על העתיד הקרוב ונותן מספר נקודות למחשבה לגבי השקעה במניות בהמשך השנה
סיון ליימן | (8)

חודש אוקטובר מצליח להעלות חיוך (גם אם מאופק וזהיר) על שפתי המשקיעים, היות ולאחר שישה חודשים רצופים של ירידות שערים בבורסה בת"א, אנו עדים החודש לעליות שערים נאות במדדי המניות, הן בבורסה בישראל והן בבורסות העולם.

העליות במדדים המובילים, בישראל ומחוצה לה, קשורות כולן למתרחש באירופה ובארה"ב. עם יד על הלב ומבלי להיחשב כמי שניחן באובר -דרמטיזציה, אני יכול לומר כי מדובר בשבוע המהווה אבן בוחן לבורסות העולם, מכיוון שמספר אירועים קרדינלים עומדים על הפרק:

- "תכנית כוללת" לטיפול במשבר באירופה:

לאחר המתנה מורטת עצבים של חודשים, אשר הביאה לחשש שכלכלת מדינות נוספות באירופה (ספרד ואיטליה) יקרסו, צפויה התכנית להתפרסם ביום רביעי (26.10). קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי ינווטו את הקווים המנחים ביחד עם שרי האוצר של האיחוד האירופי. להלן עיקרי התוכנית, בקצרה:

א) במסגרת התכנית אמורה יוון לקבל סיוע מיידי בסך 8 מיליארד אירו שיעזרו לה להימנע בשלב זה מפשיטת רגל. הממליצים על מתן הסיוע המדובר הם נציגי האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי של אירופה (ECB) המכונים "טרויקה". לדברי ראש פורום שרי האוצר של האיחוד האירופי, ז'אן קלוד יונקר, "התספורת" אותה יספגו בעלי אג"ח של ממשלת יוון תעמוד על כ-60%.

ב) צפויה הזרמת הון לבנקים האירופיים בסך 108 מיליארדי אירו כדי להגדיל את עתודות המזומנים של הבנקים החשופים לאג"ח של יוון. מהלך זה עתיד הוביל לדרישה להגדלת ההון העצמי של הבנקים האירופיים ל-9%.

ג) מדינות אירופה צפויות להגדיל את קרן החילוץ האירופית לסכום של 1.4 טריליון דולר, לעומת היקפה הנוכחי העומד על 440 מיליארד אירו. זאת בכדי לעזור למדינות נוספות ביבשת העלולות להזדקק לסיוע.

- נתונים חיוביים של כלכלת ארה"ב:

א) דוחות החברות לרבעון השלישי של שנת 2011 ממשיכים להפתיע לטובה. 70% מהחברות הציגו דוחות שעקפו את ציפיות האנליסטים. בנוסף, סקר ה"פד" למצב העסקים בחודש אוקטובר בפילדלפיה הציג זינוק מרשים עם התוצאה הטובה ביותר במחצית השנה האחרונה.

ב) גם הנתון אודות תביעות אבטלה שבועיות חדשות לגבי השבוע שהסתיים ב-15 באוקטובר היה מעודד. מספר התביעות נכון לאותו שבוע עמד על 403,000 והיה נמוך ממספר תביעות האבטלה שנרשמו בשבוע שקדם לו - 409,000. נתון זה עורר תקוות בדבר ירידה ברמת האבטלה במשק האמריקני העומדת כעת על 9.1%.

ג) דווח כי הבנק הפדרלי בארה"ב מתכנן תוכנית להקלה כמותית (3QE) שתתבסס על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות. על פי הדיווח, הכוונה לעזור לשוק הנדל"ן ושוק המשכנתאות שנמצאים במצב קשה. אך לא דווח מה צפוי להיות היקף הרכישה. מהלך של רכישת אג"ח מגובות משכנתאות עשוי להוריד את שיעור הריבית על המשכנתאות, ובכך להקל על רוכשי הדירות. צעד זה עשוי לאושש את שוק הדירות ואף להגדיל את ההוצאה על צריכה פרטית - וזו קריטית להתאוששותו של המשק האמריקני.

ד) ביום חמישי הקרוב (27.10) צפוי להתפרסם בארה"ב נתון חשוב ביותר אודות הערכת התמ"ג לרבעון השלישי. לאחר צמיחה נמוכה מאוד של 1% ברבעון השני של 2011, צופים האנליסטים צמיחה חזקה יותר בשיעור של 2.5% ברבעון השלישי. אין כל ספק כי הנגיד ברננקי יבחן היטב את השערוכים והשקלולים השונים בעקבותיהם גובש הנתון, בטרם יקבל החלטה בדבר הקלה כמותית נוספת.

כיצד ישפיעו עלינו כל הנתונים שהובאו ומה צפוי לנו בהמשך השנה בשוק המניות?

הצגת "תוכנית כוללת" רצינית לטיפול במשבר באירופה שתכלול את המרכיבים שציינתי (סיוע ליוון, הזרמה של הון לבנקים והגדלת קרן החילוץ), במקביל לנתונים חיוביים לגבי צמיחת המשק האמריקני ברבעון השלישי של 2011 והצגת תכנית להקלה כמותית במידת הצורך ע"י הנגיד האמריקני, בן ברננקי, עשויים להפיג במידת מה את חששות המשקיעים מפני חזרה למיתון עולמי ולהמשך מגמת העליות של חודש אוקטובר.

לנוכח כל ההערכות שצוינו ובהנחה שאכן תתממשנה לכדי מציאות, אני בדעה שהעליות של חודש אוקטובר מסמנות את חזרתו של שוק המניות למגמת עליות. אנו עשויים לחזות ב"ראלי" סוף שנה. אני סבור כי ניתן בשלב הנוכחי להעלות את המרכיב המנייתי בתיק באופן מתון ותוך קשב רב למתרחש סביב לנו.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מאושר 25/10/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    ישראלית. עוד 10% היום.
  • אשרי ישראלי אני... (ל"ת)
    מוטל בן פסי החזן 25/10/2011 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יחזקאל 25/10/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    טו.......... טו............... טו.......................
  • 4.
    זאביק השועל 25/10/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    אבל כמה לדעתך זה מתון בתיק סולידי מאוד - 5 / 10 / 15 אחוז?
  • 3.
    מה דעתך על פרוטליקס - שווה להיכנס או לא? (ל"ת)
    נתי 25/10/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
  • פרוטליקס עד ינואר 2012 תמשיך לעלות לקראת אישו (ל"ת)
    עידן 25/10/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ר 25/10/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
    זה באמת דורש מומחיות. והמסקנה: " אנו עשויים לחזות בראלי סוף שנה" . על זה מגיע פרס נובל בתורת המשחקים.
  • 1.
    דודו אהרון 25/10/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    איפה השמח איפה הכפיים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי