מערבה מכאן: השפעת האירועים העולמיים על המגמה המקומית
חודש אוקטובר מצליח להעלות חיוך (גם אם מאופק וזהיר) על שפתי המשקיעים, היות ולאחר שישה חודשים רצופים של ירידות שערים בבורסה בת"א, אנו עדים החודש לעליות שערים נאות במדדי המניות, הן בבורסה בישראל והן בבורסות העולם.
העליות במדדים המובילים, בישראל ומחוצה לה, קשורות כולן למתרחש באירופה ובארה"ב. עם יד על הלב ומבלי להיחשב כמי שניחן באובר -דרמטיזציה, אני יכול לומר כי מדובר בשבוע המהווה אבן בוחן לבורסות העולם, מכיוון שמספר אירועים קרדינלים עומדים על הפרק:
- "תכנית כוללת" לטיפול במשבר באירופה:
לאחר המתנה מורטת עצבים של חודשים, אשר הביאה לחשש שכלכלת מדינות נוספות באירופה (ספרד ואיטליה) יקרסו, צפויה התכנית להתפרסם ביום רביעי (26.10). קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי ינווטו את הקווים המנחים ביחד עם שרי האוצר של האיחוד האירופי. להלן עיקרי התוכנית, בקצרה:
א) במסגרת התכנית אמורה יוון לקבל סיוע מיידי בסך 8 מיליארד אירו שיעזרו לה להימנע בשלב זה מפשיטת רגל. הממליצים על מתן הסיוע המדובר הם נציגי האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי של אירופה (ECB) המכונים "טרויקה". לדברי ראש פורום שרי האוצר של האיחוד האירופי, ז'אן קלוד יונקר, "התספורת" אותה יספגו בעלי אג"ח של ממשלת יוון תעמוד על כ-60%.
ב) צפויה הזרמת הון לבנקים האירופיים בסך 108 מיליארדי אירו כדי להגדיל את עתודות המזומנים של הבנקים החשופים לאג"ח של יוון. מהלך זה עתיד הוביל לדרישה להגדלת ההון העצמי של הבנקים האירופיים ל-9%.
ג) מדינות אירופה צפויות להגדיל את קרן החילוץ האירופית לסכום של 1.4 טריליון דולר, לעומת היקפה הנוכחי העומד על 440 מיליארד אירו. זאת בכדי לעזור למדינות נוספות ביבשת העלולות להזדקק לסיוע.
- נתונים חיוביים של כלכלת ארה"ב:
א) דוחות החברות לרבעון השלישי של שנת 2011 ממשיכים להפתיע לטובה. 70% מהחברות הציגו דוחות שעקפו את ציפיות האנליסטים. בנוסף, סקר ה"פד" למצב העסקים בחודש אוקטובר בפילדלפיה הציג זינוק מרשים עם התוצאה הטובה ביותר במחצית השנה האחרונה.
ב) גם הנתון אודות תביעות אבטלה שבועיות חדשות לגבי השבוע שהסתיים ב-15 באוקטובר היה מעודד. מספר התביעות נכון לאותו שבוע עמד על 403,000 והיה נמוך ממספר תביעות האבטלה שנרשמו בשבוע שקדם לו - 409,000. נתון זה עורר תקוות בדבר ירידה ברמת האבטלה במשק האמריקני העומדת כעת על 9.1%.
ג) דווח כי הבנק הפדרלי בארה"ב מתכנן תוכנית להקלה כמותית (3QE) שתתבסס על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות. על פי הדיווח, הכוונה לעזור לשוק הנדל"ן ושוק המשכנתאות שנמצאים במצב קשה. אך לא דווח מה צפוי להיות היקף הרכישה. מהלך של רכישת אג"ח מגובות משכנתאות עשוי להוריד את שיעור הריבית על המשכנתאות, ובכך להקל על רוכשי הדירות. צעד זה עשוי לאושש את שוק הדירות ואף להגדיל את ההוצאה על צריכה פרטית - וזו קריטית להתאוששותו של המשק האמריקני.
ד) ביום חמישי הקרוב (27.10) צפוי להתפרסם בארה"ב נתון חשוב ביותר אודות הערכת התמ"ג לרבעון השלישי. לאחר צמיחה נמוכה מאוד של 1% ברבעון השני של 2011, צופים האנליסטים צמיחה חזקה יותר בשיעור של 2.5% ברבעון השלישי. אין כל ספק כי הנגיד ברננקי יבחן היטב את השערוכים והשקלולים השונים בעקבותיהם גובש הנתון, בטרם יקבל החלטה בדבר הקלה כמותית נוספת.
כיצד ישפיעו עלינו כל הנתונים שהובאו ומה צפוי לנו בהמשך השנה בשוק המניות?
הצגת "תוכנית כוללת" רצינית לטיפול במשבר באירופה שתכלול את המרכיבים שציינתי (סיוע ליוון, הזרמה של הון לבנקים והגדלת קרן החילוץ), במקביל לנתונים חיוביים לגבי צמיחת המשק האמריקני ברבעון השלישי של 2011 והצגת תכנית להקלה כמותית במידת הצורך ע"י הנגיד האמריקני, בן ברננקי, עשויים להפיג במידת מה את חששות המשקיעים מפני חזרה למיתון עולמי ולהמשך מגמת העליות של חודש אוקטובר.
לנוכח כל ההערכות שצוינו ובהנחה שאכן תתממשנה לכדי מציאות, אני בדעה שהעליות של חודש אוקטובר מסמנות את חזרתו של שוק המניות למגמת עליות. אנו עשויים לחזות ב"ראלי" סוף שנה. אני סבור כי ניתן בשלב הנוכחי להעלות את המרכיב המנייתי בתיק באופן מתון ותוך קשב רב למתרחש סביב לנו.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 6.מאושר 25/10/2011 12:27הגב לתגובה זוישראלית. עוד 10% היום.
- אשרי ישראלי אני... (ל"ת)מוטל בן פסי החזן 25/10/2011 17:40הגב לתגובה זו
- 5.יחזקאל 25/10/2011 10:13הגב לתגובה זוטו.......... טו............... טו.......................
- 4.זאביק השועל 25/10/2011 10:02הגב לתגובה זואבל כמה לדעתך זה מתון בתיק סולידי מאוד - 5 / 10 / 15 אחוז?
- 3.מה דעתך על פרוטליקס - שווה להיכנס או לא? (ל"ת)נתי 25/10/2011 09:53הגב לתגובה זו
- פרוטליקס עד ינואר 2012 תמשיך לעלות לקראת אישו (ל"ת)עידן 25/10/2011 10:12הגב לתגובה זו
- 2.ר 25/10/2011 09:23הגב לתגובה זוזה באמת דורש מומחיות. והמסקנה: " אנו עשויים לחזות בראלי סוף שנה" . על זה מגיע פרס נובל בתורת המשחקים.
- 1.דודו אהרון 25/10/2011 08:58הגב לתגובה זואיפה השמח איפה הכפיים
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
