פישר שוב יפעל? "אם פסגת גוש היורו תיכשל - אז הסיכוי להפחתת הריבית יעלה"

לפי קונצנזוס התחזיות - הריבית תישאר ברמה של 3%. יניב פגוט מאיילון: "נכון יעשה פישר אם ימתין חודש-חודשיים עד שתתבהר תמונת הצמיחה בארה"ב, המשבר באירופה והאינפלציה המקומית"
רקפת גלילי | (9)

מחר, ביום ב', צפוי נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, להכריז על ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר. הריבית עומדת עתה על רמה של 3% לאחר שהופחתה בהחלטה הקודמת ברבע אחוז זאת, בניגוד לתחזיות רוב הכלכלנים. נשאלת השאלה האם החל מתווה של הפחתת ריבית או שמדובר באירוע חד פעמי?

מדד המחירים לצרכן לספטמבר שהפתיע כאשר ירד ב-0.2% בשילוב עם ירידה חדה בציפיות האינפלציה ייתכן שכשירו את הקרקע למתווה של הורדת ריבית במטרה לעודד את הצמיחה בצל הטלטלה הפוקדת את השווקים בעולם. בתוך כך מחירי שכר הדירה צפויים להמשיך לעלות ולכן הכלכלנים מסתכלים על הירידה במדד בעירבון מוגבל.

מסקר הכלכלנים של בלומברג עולה כי מתוך 20 הכלכלנים שבסקר, רובם מעריכים כי הריבית תישאר על כנה ברמה של 3% כאשר מקצתם חוזים הורדת ריבית ל-2.75%. בפעם הקודמת היו רק 2 כלכלנים שצפו הורדת ריבית. בדיעבד הם צדקו.

נתון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא שכבר בהחלטת הריבית הקרובה ישתנה מנגנון ההחלטה. זו כבר לא תהיה נתונה לשיקולו של סטנלי פישר בלבד, אלא של ועדה מוניטרית בה שישה חברים, כשמתוכם שלושה הם חיצוניים. שלושת נציגי בנק ישראל הם פישר, המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג וראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, בארי טאף. המספר הזוגי של אנשי הוועדה יכול לגרור מצב של שיוון קולות, במקרה זה הקול של הנגיד ייחשב פעמיים.

"הריבית תרד - אם לא החודש אז בחודש הבא"

ד"ר מיכאל שראל , ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים כתב: "אנחנו מעריכים כי הסיכוי להפחתת ריבית מחר הוא לא אפסי, אך עומד על פחות מ-50 אחוזים. במידה והחדשות מדיוני הפסגה בגוש האירו היום ומחר יצביעו על החרפת המשבר שם, הסיכוי להפחתת הריבית יעלה".

רון אייכל , כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בית השקעות: "אנו צופים כי הריבית תישאר ללא שינוי, כאשר יש סיכוי רב להפחתה נוספת ל-2.75% בהחלטת הריבית לחודש דצמבר, עם פרסום של אינדיקטורים נוספים, אשר יעידו על ירידה ברמת הפעילות המשקית, תוך עדות (אולי) לירידה ראשונה במחירי הדירות (לא של שכר הדירה)".

אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי כלל-פיננסים: "בנק ישראל יוריד כנראה את הריבית פעם נוספת, אם לא החודש אז בחודש הבא, כשציפיות גם שוק המק"מים לוחץ להפחתה נוספת ובארה"ב מתחילים לדבר ברצינות על תוכנית הרחבה מוניטרית שלישית, שלא תוכל להשאיר את בנק ישראל אדיש. ממש לא נופתע אם נראה הפחתה שנייה ברציפות למרות שאנו מכירים את מדיניות הריבית הזהירה של בנק ישראל".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , מסר כי "אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית הבסיס לחודש נובמבר ללא שינוי ויפחית את ריבית הבסיס פעם נוספת עד לתום שנת 2011, ככל הנראה כבר בהחלטת הריבית לחודש דצמבר. אנו חוזרים ומדגישים כי הידרדרות בלתי צפויה במשבר החוב האירופאי תלווה בצעדים מוניטאריים אשר אינם מין המניין. אנו סבורים כי נכון היה עושה הבנק אם היה ממתין חודש-חודשיים נוספים עם המשך מדיניות הפחתת הריבית, שתתבהר תמונת הצמיחה בארה"ב, תמונת המשבר באירופה ותמונת האינפלציה המקומית".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יעקב 24/10/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית תרד זו תהיה טעות חמורה של הנגיד.בחודש שעבר הוא עשה מחטף והוריד את הריבית, החודש השיטה משתנה ונקווה מאוד שהריבית לא תשתנה.
  • 6.
    למגיבים 1-4 - חברים אתם מחרטטים (ל"ת)
    007 24/10/2011 06:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חזי 24/10/2011 02:38
    הגב לתגובה זו
    לפישר אין מנדט להעלות. פישר העלה בלי סוף כשברננקי שמר על ריבית 0. הר הדולרים התנפח והתנפח כשהוא חיכה לשווא שברננקי יעלה וזה לא קרה. עכשיו הוא חייב להוריד ולהמשיך להוריד כי המיתון בדרך.
  • 4.
    אחד העם 23/10/2011 23:14
    הגב לתגובה זו
    מה רוצים שאנשים ישקיעו בבורסה??או ייקנו דירות להשקעה???פשוט טיפשות של בנק ישראל,זה יתפוצץ למדינה בפרצוף עוד שנתיים
  • אתה צודק!!! 24/10/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    מי שיש לו קצת כסף שנותן ריבית, רץ לקנות דברים מסוכנים, מנפח את הבועה, ומסכן את כספו. ואלה האנשים הקטנים ולא העשירים.
  • 3.
    פישר אסון לאומי (ל"ת)
    יאיר 23/10/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מני 23/10/2011 21:22
    הגב לתגובה זו
    חייב להוריד את הריבית ברבע אחוז
  • אם יוריד יגרום שוב לבועה. ולא רק בדיור. (ל"ת)
    טעות! 24/10/2011 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 23/10/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    אין להם שיקול דעת בטח שלא דעה עצמאית, פשוט הולכים עם העדר. פעם קודמת רק 2 מתוך 20 פגעו, עכשיו כשהורידו חודש שעבר כבר יותר קל להצטרף לעדר. בפעם הבאה כבר רובם יצביעו שהריבית תרד, ואז בנק ישראל לא ישנהאת הריבית. פשוט בושה שאלה האנשים שמנהלים לנו את הכסף וגוזרים קופונים. אולי ההפך-גוזרים קופונים וגם מנסים כבדרך אגב לנהל לנו את הכסף?
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.