שוב פיצוץ: הפועלים מאיים בכינוס נכסים; זיסר בתגובה: "אלו שמועות לא מבוססות"

לפי דיווחים, במידה וזיסר לא יעביר כ-200 מיליון ש', בבנק יבקשו לממש מניותיו ב-BEAPART NV. זיסר: "מקווה כי מערכת היחסים ביני ובין בנק הפועלים תשוב לפסים תקינים, החודש יועבר התשלום שבמחלוקת"
מערכת Bizportal | (11)

לאחר מספר שבועות של רוגע יחסי, בהם הצליחו אגרות החוב של אלביט הדמיה לטפס מרמות שפל, חוזרים היום (א') ניירות הערך של החברה להיסחר בתנודתיות חדה ובירידות.

ברקע, דיווח האתר News1 כי בנק הפועלים מתכוון לפנות בקרוב לבית המשפט בכדי לממש מניות של חברות ששועבדו לטובת הבנק כנגד הלוואות שניתנו לקבוצת החברות של מוטי זיסר. ע"פ הדיווח במידה וזיסר לא יעביר תשלום של כ-200 מיליון שקלים, בבנק יבקשו לממש מניותיו של זיסר בחברת BEAPART NV הרשומה בהולנד, והינה חברת האם של אירופה ישראל באמצעותה שולט זיסר באלביט הדמיה.

מוטי זיסר מסר בתגובה לדיווחים : "אני מצר על כך ששמועות בלתי מבוססות מוצאות את דרכן בקלות כזו לתקשורת, ככל הידוע לי אין בהן דבר. לפני מספר ימים נשלחה הודעה לבנק הפועלים המודיעה כי בכוונתי להעמיד תשלום לטובת הסדרת הסכום שבמחלוקת בשבוע של ה-30 לחודש. הודעה זו התקבלה בבנק ואני מקווה כי בכך עמדתי בהתחייבותי כלפי הבנק. אני מקווה כי מערכת היחסים ביני ובין בנק הפועלים תשוב לפסים תקינים ופוריים כפי שהיו עד מקרה זה".

שנה לא נעימה לאלביט הדמיה

בחודש מאי האחרון זינקו התשואות על אגרות החוב של אלביט הדמיה, לאחר שנודע כי חברת אירופה ישראל של זיסר לא עומדת בתשלום של כ-100 מיליון שקלים לבנק הפועלים מתוך חוב כולל של כמיליארד שקל. המשקיעים הגיבו בזמנו לדיווח בחשש, כי זיסר יאלץ לבצע מהלכים כדי להימנע מהסתבכות עם הבנק, ביניהם משיכת דיבידנדים מאלביט הדמיה שתרוקן לחברה את הקופה.

אלביט הדמיה עוסקת במספר תחומים עיקריים, ביניהם נדל"ן מניב במרכז ומזרח אירופה והודו. מלבד עסקי הנדל"ן עוסקת החברה בתחום המלונאות בערים אירופיות מרכזיות ובתחום הפיתוח הרפואי באמצעות אולטרה-סאונד ממוקד.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קאטו 17/10/2011 08:23
    הגב לתגובה זו
    מדוע שבנק הפועלים לא יתייחס לידיעה (ישלול או יאשש) - שאלה רטורית מאחר והבנק משחק כפל תפקידים
  • 7.
    מכרתי הכל , השבוע הולך להיות אדום.תודה לקונים (ל"ת)
    עשיתי סיבוב 16/10/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
  • אתה בדרך כלל רץ לספר לחבר' ה ? (כל כך ישראלי) (ל"ת)
    אני 16/10/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עקרה פוטנצ. הריוני 16/10/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
    התחיבויות לבנק (קרי:חוב) לא מספקים ע" י ה-ו-ד-ע-ה לבנק כי " אשלם בסוף החודש" . הדרך היחידה לעמוד בהתחיבות - זה ל-ש-ל-ם. ההבדל בין הודעה לבין תשלום הוא:" להיות,או לא להיות" .........דוגמא נוספת:" אני אכנס להריון בחודש הבא" . אין דבר כזה מאמי...או שאת בהריון - או שלא.
  • 5.
    נילי 16/10/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    יכל לשלם באוגוסט ולא שילם. מאיפה יביא עכשו כסף? ימכור את האחוזה? את המטוס? =10 מיליון דולר. והשאר?
  • 4.
    ימכור את אלביט מדיקל בפרמיה של פי 5 , (ל"ת)
    טבע, כלל ביוטכנולוגי 16/10/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן ביומד 16/10/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
    אלביט מדיקל נסחרת בשווי של 27 מיליון $ בלבד , ממש מציאה !!!!
  • תשובה לכלכלן. זיסר מ 16/10/2011 17:56
    המכנסיים. זכור-הוזהרת.
  • 3.
    כשביזפורטל כותב על מניה " רועדת" ,זה מאד מגמתי (ל"ת)
    ירושלמי 16/10/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המפולת פה , ממליץ לברוח (ל"ת)
    מתחילות המחיקות בבנק 16/10/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קובי 16/10/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    לא משנה מי הטייקון אבל לא יתכן שאדם שחייב לבנק 50 אלף שח יעקלו לו את האמא שלו ולטייקון ימחקו את החוב. בנק פועלים,לראשונה,מראה לכולם שיש צדק חברתי אמיתי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.