פרסום ראשון

בעיית תדמית? אין חסות לפסטיבל האל'

מפיק הפסטיבל האלקטרוני הגדול בישראל, יואל סילבר, לא מבין למה חברות המשקאות מסרבות להשתתף באירוע המוזיקה הענק שהוא מרים בת"א
אלה ברייר | (9)

המפיק היהודי-אמריקאי יואל סילבר מחכה כבר לרגע בו תל אביב תונח על מפת העולם בכל הנוגע למוזיקה האלקטרונית. זה יקרה, הוא מקווה, לא מעט בזכותו. אבל עד שזה יקרה בשבוע הבא בפסטיבל המוזיקה האלקטרונית הראשון בתל אביב, הוא יורה צרורות לכל עבר וחוזר ושואל לאן נעלמו חברות המשקאות כנותנות חסות?

תדמית המוזיקה האלקטרונית בישראל, שלא כמו במדינות רבות באירופה או בארצות הברית, שנויה במחלוקת. מצד אחד קהל אוהד ואדוק, מצד שני שפע של דעות קדומות. אולם סילבר לא מקבל זאת כטיעון. לדבריו ראוי שאירוע בסדר גודל כזה יזכה לתמיכה של התאגידים שנותנים חסות לאותם אירועים בדיוק בחו"ל.

באנגלית מתובלת בסלנג עברי ("הבעיה פה זה הפוזה"), סילבר שואל כיצד קרה שחברות המשקאות השייכות ברובן לתאגידי ענק בינלאומיים החליטו לסרב להעניק חסות לאירוע המוזיקלי שיתקיים בהאנגר תל אביב ושאמור, לפחות על פי החזון של סילבר, מיליונר יהודי אמריקאי, לשפר את מעמדה של ישראל בתחום חיי הלילה והבידור בעולם כולו.

סילבר (35), אולי מצויד בפה גדול כפי שהוא עצמו מעיד, אבל גם יש לו רקורד מכובד בתחום ההפקות: כבר בגיל 26 הוא הקים את חברת Promtix המוכרת כרטיסי "אפטר פארטי" לתיכוניסטים ליום שאחרי נשף הסיום שלהם. הוא מוכר כרטיסים להופעות, מועדונים ומסיבות ברחבי ארצות הברית בתעשייה שמגלגלת מאות מיליונים של דולרים בשנה.

לטענתו הוא אינו כועס על חברות המשקאות אבל דורש (בכמה העתקים כולל למנכ"לים של התאגידים בחו"ל), תשובות: "לכל עיר בעולם יש אירוע כזה. בניו יורק מגיעים לפסטיבל דומה חצי מיליון אנשים. חברות קוקה קולה, קרלסברג, הייניקן ועוד רבות תמיד מעורבות כנותנות חסות באירועים הללו. בהולנד הפסטיבל הגדול מקבל חסות של קרלסברג וגם בשאר העולם", אומר סילבר שחבר לקראת האירוע למפיק זאב אייזיק (מבעלי האנגר 11 ומי שהביא לישראל אמנים כמו מדונה וריבר דאנס).

דוגמאות לאירועי מוזיקה שתאגידי המשקאות בחו"ל כן שותפים להם לא חסרות: פסטיבל קוצ'לה, אלקטריק דייזי, התעוררות ורבים נוספים.

בהתכתבויות שנערכו בין סילבר ובין גורמים בחברות הנ"ל ושהגיעו לידי אייס, טענו החברות כי הן לא מעוניינות להשתתף באירוע כנותני חסות. בגולדסטאר נימקו את הסירוב בכך שמוזיקה אלקטרונית לא משויכת למותג.

גורמים בתחום מסרו לאייס כי סילבר דיבר על סכומי עתק במונחים ישראליים וכי איים לכאורה שיפנה לתקשורת באם האירוע לא יקבל את החסות. סילבר בתגובה מכחיש כי איים עליהן בכל צורה שהיא.

לדבריו של סילבר הוא איננו צריך את נותני החסות עבור מטרות רווח אולם לטענתו כשפנה אל כלי התקשורת בעניין הפסטיבל, השאלה הראשונה שנשאל היא מי הם נותני החסות.

"באירועים בסדר גודל כזה, התמיכה מארגונים ותאגידים בינלאומיים כמו אלו שפנינו אליהם, היא מתבקשת ומקובלת. לכן היה לי חשוב לשתף אותם. הפסטיבל יצא לדרך איתם או בלעדיהם רק הייתי רוצה לקבל תשובה מנומקת או לפחות הסכמה לפגישה ולא פסילה על הסף כפי שהיה כאן".

אל הפסטיבל שאמור לדבריו לשרת את ההסברה הלא רשמית בחו"ל ולהציג צד אחר של ישראל בעולם ("כבר נמאס מהדיבורים על טרור וביטחון"), הוא רתם את מיטב אמני האלקטרוניקה הבינלאומיים בין היתר: די ג'י בוריס, הקס הקטור, כריס ליבלינג וגם את אסטרל פרוג'קשן "משלנו".

- אתה אולי לא יודע אבל לקוקה קולה למשל יש את אירוע המוזיקה שלה שהיא מפיקה בישראל.

"קוקה קולה וטמפו הן בעסקי ייצור משקאות ולא בעסקי הפקות אירועים או פסטיבלים. זאת הסיבה בגינה החברות העולמיות האלו נותנות חסות לאירועים בסדר כזה ברחבי העולם. זאת גם הסיבה מדוע ישראל מפגרת ב-20 שנה בתחום משאר העולם".

-כיצד אתה מפרש את הסירוב החד משמעי הזה?

"באמת שאין לי מושג.עד שיש אירוע שיכול לשים את תל אביב וישראל על המפה בהקשר חיובי, לא רוצים להשתתף. קרלסברג, קוקה קולה, טמפו, מה אתם עושים? אתם נותנים חסות לעשרות ומאות אירועים בשנה".

-מה הצעד הבא שלך?

"אני רוצה לקבל תשובות, לא מקובל בעולם ובפני התקשורת לא לקבל תמיכה של תאגידים בינלאומיים. מבחינתי כל דולר שנקבל החברות יכולות לתרום לצדקה, זה לא עוד אירוע מקומי, זה עולמי. זה מופיע בגוגל, אנשים שומעים על זה, כל אדם בתעשייה ובעולם הבידור יכיר את זה, יגיעו לאירוע סלבס ישראליים כמו איגי ווקסמן, אנה ארונוב, אשרי כהן ועוד. איפה התמיכה?"

תדמית המוזיקה האלקטרונית בישראל בעייתית

למרות שחברות המשקאות ומנהלי המותגים עמם ושסרבו להיחשף, לא הודו כי מדובר בערכים שלא מתאימים לערכי המותג שלהם, אנשי תעשיית המוזיקה בארץ טוענים כי ייתכן וזאת הסיבה לסירוב החברות להשתתף כנותני חסויות. יחצ"ן מסיבות תל אביבי אמר לאייס כי "המיינסטרים בארץ שולט בצורה כמעט מוחלטת. מסיבות עבריות, מסיבות שחורות, מסיבות דאנס ומסיבות 80' שולטות בסצינה ביד רמה. כל מה שחורג מהמסגרת זוכה לחשדנות מסוימת".

אבל עובדה שבארץ "נולדו" כמה מהדי ג'ייס המובילים בתחום האלקטרוני

"זה נכון אבל גם נכון שהם כמעט ולא פועלים בישראל. אני משער שהסיבה שאותן חברות שבחו"ל נותנות חסויות לאירועים דומים, יימנעו מלעשות כן בארץ בגלל שהקהל המקומי נוטה לראות במוזיקה אלקטרונית משהו חתרני יותר ולא כל כך מקובל".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מישהו שקצת יותר מבין 17/10/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
    התכוונת לפסטיבל ניצנים-אפשר-להגדיל-בשקל-תשעים? או אולי לאיזה ליצן ב289 שקל לשעתיים?
  • 5.
    מישהו שקצת מבין 13/10/2011 15:23
    הגב לתגובה זו
    ש"האמנים" שהוא מביא באמת שווים משהו? כל עניין ה"פסטיבל האלקטרוני" נתפס פה כבדיחה לא מוצלחת כי האמנים (למעט המקומיים דווקא) הם כלומניקים ומתחום האלקטרוניקה המיינסטרימית הזוועתית ככה שאין באמת טעם להוציא על פסטיבל של ערסים עלובים כסף..כנראה שבחברות המשקאות יש אנשים שמבינים קצת מוזיקה ויודעים שאין מה להכניס כסף בדבר עלוב כזה. עם כל הכבוד סילבר תעשה קצת בדק בית פה זה לא אמריקה שתביא דברים באמת טובים אנשים ירוצו לעבוד איתך תהיה בטוח . אף אחד פה לא נגדך .
  • 4.
    מופתע 12/10/2011 08:11
    הגב לתגובה זו
    אכן! פעם ראשונה שנותנים במה לאמרגן שעושה רושם מנסה לסחוט חברות באמצעות התקשורת...הזוי
  • לא מופתע 13/10/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    העניין זה לא הכסף. הוא מציע לתרום את הכסף
  • 3.
    אח שלו 11/10/2011 20:33
    הגב לתגובה זו
    החברות בארץ בתחום נמושות ורואות הכל דרך האינטרסים המיידיים והמצומצמים מאוד שלהן. שום חזון שום מעוף, כל פעם אותו דבר עם שינוי מיקום פעם ב-5 שנים. עליבות!
  • yoel silber 12/10/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    You talk but you don't listen. You are paying 5 x more money for the same products we have in NY.which is one of the most expensive cities in the world.So, when you need the support for a global brand to bring people here from around the world and generate tax revenue for the local business' for the average person to survive you get support from your companies here that support the same events around the world. Why does coke israel or Pepsi around the world support big dance festivals and in Israel they don't. WHY NOT ?
  • 2.
    חזיק 11/10/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    לא מצטרף. לא יפה.
  • 1.
    ajr 11/10/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
    "אני רוצה לקבל תשובות, לא מקובל בעולם ובפני התקשורת לא לקבל תמיכה של תאגידים בינלאומיים."
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".