סקירת הבנקים: בפועלים ממליצים על קנייה עם אורך נשימה, בלאומי עדיין נזהרים
השבוע ננעל המסחר בבורסה הישראלית במגמה מעורבת. מדד המעו"ף רשם עלייה של 2.2% בעוד שמדד ת"א 75 דווקא ירד 1.5%. נציין את מדד הבנקים שבלט עם עלייה של 2.9% מול נפילה חדה של 3.9% במדד הנדל"ן.
בסקירתם השבועית מציינים הבנקים בעיקר את האוירה השלילית בשווקים הגלובליים ואת השבוע הבא הגורלי שעשוי לקבוע את המשך הדרך. בנוסף מאזכרים שם את המחאה החברתית אשר משפיעה על ביצועי החברות במשק.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "אף על פי שתמונת המצב העולה מהנתונים לעיל נראית שלילית במידת מה, אנו סבורים כי מניות לא מעטות הגיעו למחירים נוחים להשקעה, ללקוחות בעלי מרווח נשימה ארוך במיוחד. בטווח הקצר אנו אומנם מעריכים כי התנודתיות והעצבנות בשווקים תימשכנה, וכי רמת הסיכון עלתה", בבנק גם מזהירים חלק מהמשקיעים, "אין ספק כי למרבית הלקוחות, בעלי פרופיל של שנאת סיכון נמוכה עד ממוצעת, בתקופה הקרובה לא מומלץ להחזיק ברכיב מנייתי מלא. רמת התנודתיות בשווקים גבוהה, והיא צפויה להמשיך להיות כזו בטווח הקרוב".
כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "להערכתנו, בטווח הקצר ימשיך המסחר בשוק המניות המקומי להתאפיין בתנודתיות גבוהה, על רקע מגמת המסחר מעבר לים. בטווח ארוך יותר, רמת המכפילים נראית אטרקטיבית להשקעה, אך אם יתממש תרחיש קיצון של הדרדרות למיתון גלובאלי, ייתכן שיחלוף זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית."
שוק האג"ח
המק"מ לשנה נסחר השבוע ברמה של 3.08% ובבנק הפועלים מציינים כי התשואה משקפת ירידה קלה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. עוד מזהירים שם כי התשואות המגולמות בקרנות הכספיות גבוהות מתשואת המק"מ לשנה.
בפרסום בנק הפועלים כותבים על השחרים בעלי המח"מ הבינוני: "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב האפשרות לירידה באינפלציה ואי שינוי בריבית בנק ישראל, תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה".
בבנק לאומי סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות ממשלתיות במח"מ בינוני, בבנק מנמקים את קביעתם בשל "התשואה הנאה אותן הן מספקות ובשל רגישותן הנמוכה יותר לתנודות".
באשר לקונצרניים מאמינים שם כי "מגמת המימושים בתקופה האחרונה הביאה לעליית תשואות באפיק הקונצרני. עם זאת, אי הוודאות בשווקים ממשיכה להעיב על האפיק. בשל כך, אנו ממליצים על השקעה באגרות חוב הנכללות במדדי התל בונד לאור פתיחת המרווחים שחלה לאחרונה ובשל האופי הדפנסיבי של אגרות אלו".
- 5.פועלים 28/08/2011 06:25הגב לתגובה זובמחיקת חובות מסופקים.
- 4.עודד 27/08/2011 11:29הגב לתגובה זוהבנקים דחפו את האנשים למניות במדדים 1250-1325 ,וראינו מה קרה תנצלו העליות מחר למכירות. הבנקים הם הזבלים של שוק ההון. רק לוקחים................
- 3.יצחק 26/08/2011 17:35הגב לתגובה זולפני כחודש הם ימליצו על קניה עם הכרזה שמחירים זולים והיום אנחנו רואים איך מחירים האלה נהיו יותר זולי ב20% . בנקים משחקים נגד הלקוחות שלהם לכן תעשו ההפך ממשבנק אומר.
- 2.עידו 26/08/2011 16:15הגב לתגובה זורגע לפני נאומו המדובר של ברננקי, שאמור להכריע על עתידו של השוק האנליסטים המוכשרים ממליצים לקנות? ואם הוא יאכזב את המשקיעים והשווקים ירדו בחדות? לדעתי עכשיו הוכחתם שאתם סתם זורקים באוויר המלצות בלי כל הבנה על התנהגות השווקים.
- משקיע 26/08/2011 19:59הגב לתגובה זוובלי קשר לעובדה שהנאום לא אמר דבר מיוחד. אם כלכלני הבנק חושבים שההסתברות לירידות נמוכה מההסתברות לעליות, הזמן הנכון לקנות הוא בדיוק לפני נאום הנגיד. אחרי הנאום הציפיות כבר יגולמו במחירים ולא תהיה הזדמנות לתשואה עודפת.
- 1.משקיע כבד 26/08/2011 13:47הגב לתגובה זומי שלא מבין מה זה טווח ארוך אז זה כ 5 שנים.טווח קצר זה כחצי שנה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
