סקירת הבנקים: בפועלים ממליצים על קנייה עם אורך נשימה, בלאומי עדיין נזהרים
השבוע ננעל המסחר בבורסה הישראלית במגמה מעורבת. מדד המעו"ף רשם עלייה של 2.2% בעוד שמדד ת"א 75 דווקא ירד 1.5%. נציין את מדד הבנקים שבלט עם עלייה של 2.9% מול נפילה חדה של 3.9% במדד הנדל"ן.
בסקירתם השבועית מציינים הבנקים בעיקר את האוירה השלילית בשווקים הגלובליים ואת השבוע הבא הגורלי שעשוי לקבוע את המשך הדרך. בנוסף מאזכרים שם את המחאה החברתית אשר משפיעה על ביצועי החברות במשק.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "אף על פי שתמונת המצב העולה מהנתונים לעיל נראית שלילית במידת מה, אנו סבורים כי מניות לא מעטות הגיעו למחירים נוחים להשקעה, ללקוחות בעלי מרווח נשימה ארוך במיוחד. בטווח הקצר אנו אומנם מעריכים כי התנודתיות והעצבנות בשווקים תימשכנה, וכי רמת הסיכון עלתה", בבנק גם מזהירים חלק מהמשקיעים, "אין ספק כי למרבית הלקוחות, בעלי פרופיל של שנאת סיכון נמוכה עד ממוצעת, בתקופה הקרובה לא מומלץ להחזיק ברכיב מנייתי מלא. רמת התנודתיות בשווקים גבוהה, והיא צפויה להמשיך להיות כזו בטווח הקרוב".
כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "להערכתנו, בטווח הקצר ימשיך המסחר בשוק המניות המקומי להתאפיין בתנודתיות גבוהה, על רקע מגמת המסחר מעבר לים. בטווח ארוך יותר, רמת המכפילים נראית אטרקטיבית להשקעה, אך אם יתממש תרחיש קיצון של הדרדרות למיתון גלובאלי, ייתכן שיחלוף זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית."
שוק האג"ח
המק"מ לשנה נסחר השבוע ברמה של 3.08% ובבנק הפועלים מציינים כי התשואה משקפת ירידה קלה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. עוד מזהירים שם כי התשואות המגולמות בקרנות הכספיות גבוהות מתשואת המק"מ לשנה.
בפרסום בנק הפועלים כותבים על השחרים בעלי המח"מ הבינוני: "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב האפשרות לירידה באינפלציה ואי שינוי בריבית בנק ישראל, תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה".
בבנק לאומי סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות ממשלתיות במח"מ בינוני, בבנק מנמקים את קביעתם בשל "התשואה הנאה אותן הן מספקות ובשל רגישותן הנמוכה יותר לתנודות".
באשר לקונצרניים מאמינים שם כי "מגמת המימושים בתקופה האחרונה הביאה לעליית תשואות באפיק הקונצרני. עם זאת, אי הוודאות בשווקים ממשיכה להעיב על האפיק. בשל כך, אנו ממליצים על השקעה באגרות חוב הנכללות במדדי התל בונד לאור פתיחת המרווחים שחלה לאחרונה ובשל האופי הדפנסיבי של אגרות אלו".
- 5.פועלים 28/08/2011 06:25הגב לתגובה זובמחיקת חובות מסופקים.
- 4.עודד 27/08/2011 11:29הגב לתגובה זוהבנקים דחפו את האנשים למניות במדדים 1250-1325 ,וראינו מה קרה תנצלו העליות מחר למכירות. הבנקים הם הזבלים של שוק ההון. רק לוקחים................
- 3.יצחק 26/08/2011 17:35הגב לתגובה זולפני כחודש הם ימליצו על קניה עם הכרזה שמחירים זולים והיום אנחנו רואים איך מחירים האלה נהיו יותר זולי ב20% . בנקים משחקים נגד הלקוחות שלהם לכן תעשו ההפך ממשבנק אומר.
- 2.עידו 26/08/2011 16:15הגב לתגובה זורגע לפני נאומו המדובר של ברננקי, שאמור להכריע על עתידו של השוק האנליסטים המוכשרים ממליצים לקנות? ואם הוא יאכזב את המשקיעים והשווקים ירדו בחדות? לדעתי עכשיו הוכחתם שאתם סתם זורקים באוויר המלצות בלי כל הבנה על התנהגות השווקים.
- משקיע 26/08/2011 19:59הגב לתגובה זוובלי קשר לעובדה שהנאום לא אמר דבר מיוחד. אם כלכלני הבנק חושבים שההסתברות לירידות נמוכה מההסתברות לעליות, הזמן הנכון לקנות הוא בדיוק לפני נאום הנגיד. אחרי הנאום הציפיות כבר יגולמו במחירים ולא תהיה הזדמנות לתשואה עודפת.
- 1.משקיע כבד 26/08/2011 13:47הגב לתגובה זומי שלא מבין מה זה טווח ארוך אז זה כ 5 שנים.טווח קצר זה כחצי שנה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
