ממסחרת את הכלבת: קמהדע חתמה על שת"פ לביצוע ניסוי שלב 3 בארה"ב

השותפה תישא בכל העלויות שיידרשו לביצוע הניסוי הקליני שלב שלישי ותקבל תקופת בלעדיות למכירת המוצר בארה"ב, בכפוף לרכישת כמויות מינימום מקמהדע
אריאל אטיאס | (8)

חברת קמהדע חתמה על הסכם פיתוח קליני ומסחור של החיסון הפאסיבי כנגד כלבת, ה- KamRAB, בארה"ב עם יצרנית תרופות בינלאומית מובילה, המשווקת את מוצריה באירופה, ארה"ב ובסך הכל, בכ- 40 מדינות בעולם.

במסגרת הסכם שיתוף הפעולה, תישא השותפה, בכל העלויות שיידרשו לביצוע הניסוי הקליני שלב שלישי (Phase III), בחיסון הפאסיבי פרי פיתוחה ויצורה של קמהדע, וזאת בהתאם לדרישות מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). עלות הניסוי מוערכת בכ-7 מיליון דולר.

החברה, ששמה לא נמסר, תהיה השותפה אחראית על שיווק ומכירות החיסון הפאסיבי, בארה"ב, כאשר היא קיבלה תקופת בלעדיות לשיווק ולמכירת המוצר למשך 6 שנים מיום קבלת אישור ה-FDA, עם אופציה לתקופה נוספת של שנתיים. בתמורה, התחייבה החברה לרכישת כמויות מינימום מוסכמות לאורך שנות ההסכם. עוד הוסכם כי אספקת הפלסמה ההיפר-אימונית הדרושה להפקת המוצר תסופק על ידי חברת בת של השותפה.

נציין, כי ההסכם נחתם עוד לפני תחילתו של הניסוי הקליני שלב 3. החיסון הפאסיבי נגד כלבת של קמהדע משווק בהצלחה בישראל ובמספר מדינות ברחבי העולם מאז 2003 והחברה ממשיכה לפעול לרישומו גם במדינות נוספות בעולם. לפי החברה כ-15 מיליון איש ננשכים מדי שנה על ידי כלבים או חיות בר אחרות, בעולם ונזקקים לטיפול רפואי מונע, למניעת התפתחות מחלת הכלבת.

"הסכם שיתוף הפעולה, יאפשר לקמהדע למכור את מוצר החיסון הפאסיבי נגד כלבת גם בשוק היעד החשוב והגדול בארה"ב וליהנות משיעורי רווחיות גבוהים", אמר בתגובה דוד צור, מנכ"ל קמהדע. "צעד זה מרחיב את היצע המוצרים של החברה הנמכרים בשוק האמריקני, לאחר שתרופת הדגל של החברה, ה-Glassia לחולי אלפא 1, כבר נמכרת בו בעשרות מיליוני דולרים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סטולי 21/07/2011 07:09
    הגב לתגובה זו
    אם חוזה ל6 שנים, כנראה שיש שם פוטנציאל אדיר. רק תעשו טובה, תנו לנו רצף של עליות, ולא תיקון מיידי כלפי מטה, כפי שרומז5...
  • 5.
    מחר ושבוע אחרי זה-למצולות,כרגיל..אחרי הודעה . (ל"ת)
    יודע את האמת 20/07/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אמרתי לכם. אך זה קצה קצהו... (ל"ת)
    סטולי 20/07/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
  • אין ספק שהחברה תגיע רחוק מאוד-לאט ובטוח!!!! (ל"ת)
    יוסי 20/07/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פשוט תענוג של חברה התנהלות של מקצוענים ישר כח (ל"ת)
    YAK 20/07/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד ונחמד 20/07/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף להיות שותף איתכם לא מתחרט על שום רגע שאני בפנים פשוט מביאים גאווה לאומית ולי גם נחת אישית .עלו והצליחו
  • 1.
    אין שימוש במידע פנים 20/07/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    יום לפני היו ירידות ועכשיו יצאה הודעה וברור שאף אחד לא ידע
  • דורון 20/07/2011 19:34
    הגב לתגובה זו
    שאפו!!!!!!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי