סגירה מעורבת באסיה: בורסות יפן ודרום קוריאה עלו כ-1.2%, שנחאי ירדה 0.1%
שוקי אסיה סגרו את המסחר במגמה מעורבת אחרי יום של עליות שערים ברוב הבורסות ביבשת. את העליות הובילו מניות ענקיות הטכנולוגיה, בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים בוול סטריט, שהשפיעו על המסחר בארה"ב, כמו גם הדו"חות שפורסמו אחרי הסגירה. בראש הרשימה כיכבה מניית אפל שניפצה את התחזיות וסגרה בעלייה של כ-0.8%.
ביפן סגר מדד הניקיי בעלייה יפה של כ-1.17%, מדד הקוספי בדרום קוריאה טיפס בכ-1.16%, ובהונג קונג הוסיף מדד ההאנג סאנג כ-0.3% לערכו. באוסטרליה סגר מדד ה-S&P/ASX 200 בעלייה של כ-1.83%. מנגד, בורסת שנחאי שבתחילת המסחר עחתה כ-0.4% שינתה כיוון במהלך המסחר וסגרה בירידה של כ-0.1%. בהודו סגר המדד בירידה של כ--0.43%.
הסנטימנט החיובי ברוב שוקי אסיה הושפע בעיקר מהסגירה הירוקה בוול סטריט, ומפרסום נתון התחלות הבנייה בארה"ב, שעקף את תחזיות הכלכלנים והפתיע לטובה את המשקיעים.
לכך התווסף פרסום התוצאות הכספיות של החברות הגדולות בארה"ב שרשם את אחד מרגעי השיא כאשר חברות בולטות בהן קוקה קולה ו-IBM ובעיקר אפל שהפתיעו לטובה את המשקיעים עם תוצאות חזקות מהתחזיות.
למגמה החיובית תרמו רבות גם הצהרותיו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בתקשורת, שרמז כי משבר תקרת החוב בארה"ב עומד להפתר, וכי הוא מבין את הצורך בקיצוצים בתקציב, כולל קיצוצים בתקציב הבריאות. הנשיא גם הצהיר כי הוא תומך בהצעה של "חבורת השש" הקוראת להפחתה של 3.7 טריליון דולרים בחוב.
בטוקיו זינקו מניות מגזר הטכנולוגיה ואפל בראשן עם עלייה של כ-0.82%, יבמ המריאה 5.67% בעקבות פרסום הדו"חות הטובים, פיוניר הוסיפה 2.34%, סופטבנק עלתה 2.28%, ענקית האלקטרוניקה טושיבה התחזקה בכ-2.5%, ו-TDK נסקה כ-3.2%.
גם מניות מגזר הפיננסים באסיה הושפעו לטובה מהצהרותיו של אובמה. בהונג קונג עלתה מניית בנק אוף קומיוניקיישן בכ-0.9%, מניית קרן סומיטומו מיטסואי הוסיפה כ-2.5%, ומניית בנק שואיזוקו טיפסה כ-1.9%.
- 1.אריאל 20/07/2011 08:58הגב לתגובה זומראות על חלישות הפתרונות עבור שוק חולה וחלש מאוד.. לא יחזיקו העליות האלה. אקמול אף פעם לא ריפא סרטן
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
