מנכ"ל סיטי בביקור בישראל: "מקווה שנהיה חלק מהגופים שיממנו את פרוייקטי הגז"
מנכ"ל ענקית הבנקאות סיטי ויקראם פנדיט מבקר בימים אלה בישראל, לרגל עשור לפעילותה של סיטי בישראל. מדובר בביקור הראשון של פנדיט בישראל שבמסגרתו נפגש עם בכירי המשק: ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה שמעון פרס ושר האוצר ד"ר יובל שטייניץ.
במפגש עם עיתונאים סיפר פנדיט כי החמיא מאוד לבכירים לגבי התנהלותם בזמן המשבר הגלובלי בשנים האחרונות. "אין עוד הרבה כלכלות כמו הכלכלה הישראלית", סיפר פנדיט. לדבריו, לא מדובר רק בהתנהלות שלהם אלא גם בעבודה של הבנק המרכזי ושל פרופ' סטנלי פישר.
ענקית הבנקאות סיטי הנסחרת כיום לפי שווי של 130 מיליארד דולר חוותה את המשבר הפיננסי העולם בצורה קשה והיה חשש לקיומה. הממשל האמריקני השתלט על הבנק והזרים לה הון רב וסייע לה להתאושש. כיום הממשל מחזיק ב-12% בלבד והוא ממשיך למכור את המניות כל יום.
פעילותה המקומית של סיטי כוללת כ-130 עובדים ופעילותה שולטת ב-10%-15% מהמסחר בשוק ההון המקומי. לדברי פנדיט: "ישנן הזדמנויות צמיחה בישראל, אנחנו רוצים להיות חלק מהצמיחה הזאת ולתמוך בה".
בין האפשרויות שעולות על הפרק מבחינתה של סיטי זה האפשרות להיכנס למוצרים הקשורים לתשלום באמצעות הטלפונים הסלולריים בישראל. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו הקהל הישראלי שנודד בעולם - ויש 6 מיליון נוסעים ישראלים שיוצאים לחו"ל - ידע בכל מקום שהוא מגיע שני דברים: איפה השגרירות ואיפה הסניף של סיטי".
כאשר נשאל פנדיט האם לאחר המשבר סיטי גדול מדי כדי ליפול הוא העדיף שלא להתנבא וציין: "אנחנו גדולים היום כחברה. הממשלה עזרה לנו כי מערכת הבנקאות נדרשה לסיוע. אני חושב שרגולציה חשובה והדיאלוג שלנו עם הרגולטור היא חשובה".
פנדיט ציין כי בביקורו בישראל נפגש עם גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי. כאשר נשאל על מה הם דיברו התחמק פנדיט ואמר: "סיפרתי לה עד כמה ירושלים יפה".
כאשר נשאל פנדיט על ידי כתב Bizportal לגבי עמדתו בנוגע לסקטור הנפט והגז הוא סיפר: "זה סיפור גדול עבור השוק. תגליות הגז מאפשרות לנצל את המשאבים שלה ולהפוך את ישראל ליצואנית גדולה של גז ולאפשר לה להפנות משאבים לכיוון חינוך והתשתיות".
כאשר נשאל בהמשך האם בכוונתו לסייע במימון פרוייקטי הגז והנפט הוא השיב: "אני מקווה שאנחנו נהיה חלק מהגופים שיממנו את הפרוייקט, זה תלוי בסוג הפרוייקט. אנחנו רוצים להיות חלק מהצמיחה של כלכלת ישראל".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
