מידרוג משיקה דירוג חדש: מתחילה לדרג חברות המנהלות תעודות סל
עד כה סוכנויות הדירוג היו מדרגות את דירוג החוב של חברות קונצרניות. היום, משיקה חברת הדירוג מידרוג דירוג חדש: דירוג של חברות המנהלות תעודות סל. סקלת הדירוג של דירוג תעודות הסל כוללת 5 דרגות: MQ1 היא הדרגה הגבוהה ביותר ולאחריה MQ2, MQ3,MQ4 ו-MQ5. צמד האותיות MQ הוא ראשי תיבות של Management Quality, כלומר איכות הניהול. הדירוג משמש, בין השאר, לבחינת השפעת הסיכון הכרוך בפעולות אלו על יכולת החברה לעמוד בהתחייבויות התשקיפיות למחזיקים בתעודות הסל ולכן עשוי להיות בעל השפעה על דירוג תעודות הסל. דירוג ה-MQ אינו מהווה דירוג לעמידה בהתחייבות של תעודה/תעודות סל של החברה. גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מידרוג בירך היום על השקת הדירוג החדש ואמר כי, "דירוג החברות המנהלות תעודות הסל יספק למשקיעים שקיפות רבה יותר. המתודולוגיה שעומדת מאחורי דירוגי ה-MQ שפותחה במידרוג, הינה נדבך נוסף בהפיכתה של מידרוג לחברת הדירוג הגדולה, המובילה והחדשנית בישראל". הסקירה הראשונה אותה הוציאה מידרוג היא לתכלית תעודות סל, שזכתה לדירוג +MQ2, רמה אחת פחות מהדירוג הגבוה ביותר. תכלית הנשלטת על ידי סוחר המעו"ף מייקל דיוויס (65%) פועלת משנת 2004 ומנהלת כ-70 תעודות סל. הארגומנט "+" מציין שאיכות הגוף המדורג נמצאת בקצה העליון של קטגוריות הדירוג שאליה הוא משתייך. מקור ההכנסות העיקרי של הקבוצה (50%-70%) הינו מדמי הניהול והכנסות מפערי ריבית בתעודות פיקדון. התמקדות בהכנסות מדמי ניהול והכנסות מפערי ריבית בתעודות פיקדון, כמקור הכנסות עיקרי אינה כרוכה בנטילת סיכון, זאת, בניגוד לרווח ממסחר. בנוסף, הקבוצה מרוויחה מהשאלות, ריביות, שיערוך ני"ע, גלגולי חוזים, ובמקרים מסוימים גם מארביטראז'. הרווח מגלגולי חוזים נשחק מתחילת שנת 2009 כמעט באופן מלא (כחלק ממגמה בשוק) וזאת לעומת שנת 2007. הכנסות מהשאלות מהווים כ- 7% מהכנסות הקבוצה, והגיעו לכ- 3.4 מיליון שקל בשנת 2009. הסקירה של מידרוג חושפות את נתוניה הכספיים של תכלית הכוללות רווח נקי של 16.1 מיליון שקל בשנת 2009, זאת בהשוואה לרווח של 20.5 מיליון שקל בשנת 2008.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".
