הדולר מרים ראש: זינק במסחר מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.683

יחד עם זאת נחלש כעת המטבע מול המטבעות המובילים בעולם. הבנק המרכזי באירופה החליט היום שלא להעלות את הריבית על האירו
איתי זהוראי |

יום המסחר בשער החליפין התנהל היום (ה') בהתאוששות של הדולר מול השקל כאשר המטבע רשם תיקון מהנפילות של אתמול ושערו היציג נקבע בעליות של קרוב לחצי אחוז. בעולם נסחר הדולר מול האירו בירידות אולם במהלך היום התאושש המטבע וכעת הוא נסחר ללא שינוי משמעותי בערכו. ברקע למסחר באירו עמדה החלטת הבנק המרכזי של אירופה להותיר את הריבית על המטבע בשיעור של 1%.

המסחר בגזרת הדולר-שקל עמד היום ברקע להתרחשויות אמש כאשר לחץ כבד של ספקולנטים זרים לפני הסגירה, שהזרימו ביקושים גבוהים והציעו דולרים בכמויות, הפילו את המטבע האמריקני והביאו את בנק ישראל לבצע רכישות של בין 150-200 מיליון דולר, במהלך שהפך לנורמה בתקופה האחרונה.

בעולם מתחזק מעט הדולר מול האירו וזאת ברקע להחלטת הבנק המרכזי של אירופה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמת שפל של 1%. מול שיקולי ההחלטה עמדו בפני נגיד הבנק המרכזי, ז'אן קלוד טרישה, שיעורי האבטלה הגואים ביבשת וחובה המעיק של יוון. בנוסף הודיעה היום יצרנית הרכב האירופאית רנו כי שוק הרכב האירופאי יצטמק כנראה השנה בשיעור של 10%.

התחזקות הדולר נובעת גם מהכרזתו אתמול של יו"ר ה'פד' בפילדלפיה שטען כי יש להעלות את הריבית בקרוב ומהתמיכה שקיבל מבכיר בקרן המטבע הבינלאומית אשר הצהיר כי הדולר ימשיך להיות המטבע המוביל בעולם. מנגד הודיע היום נשיא שלוחת הבנק הפדרלי בניו יורק, וויליאם דדלי, כי הריבית בארה"ב כנראה תמשיך להישאר ברמה אפסית במטרה לעודד משקיעים לקחת הלוואות בתשואה נמוכה ולקנות נכסים אחרים בעלי תשואה גבוהה יותר.

כאמור נסחר הדולר בהתחזקות קלה מול המטבע האירופאי לאחר מהלך של ירידות. מול היין מתקן המטבע למטה ונחלש בשיעור של 0.2% לרמה של 91.17. הפאונד ממשיך להתחזק מול הדולר ורושם עליות של של 0.23% לשער של 1.631 - זה היום החמישי ברציפות שרושם המטבע האירופאי התחזקות מול הדולר.

בזירה המקומית תיקן היום הדולר את הירידות מאתמול ונסחר בעליות של 0.44% לרמה של 3.683. האירו עם זאת נסחר בירידות של 0.15% ושערו היציג נקבע על 5.336.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.