חיסול חשבונות בשוק המט"ח
למה אתם תמיד שומעים על הפסדים בשוק הפורקס? אולי כי סוחרי מט"ח מונעים לרוב ע"י הרגשות שלהם ולא ע"י השכל הישר. מניעים אלו הפכו את שוק המט"ח למעין אוורסט פרטי של כל סוחר, המחייב כיבוש שיביא את התחושה הטובה , תחושה שעליה אנו מוכנים לשלם.
דוגמה ראשונה - המינוף. סוחר שיש לו בסך 1,000 דולר, מרגיש ומתנהל כאילו יש לו 200 אלף דולר. כשהוא פותח עסקה, הוא כבר מדמיין איך הוא "עושה" את הקופה הגדולה, קונה לעצמו ווילה בטוסקנה, נוהג ביגואר חדשה, טס כל חודש להוואי במחלקה ראשונה ומעביר את שארית חייו כאוליגרך ממוצע (לכל הפחות). הרי יש לו בחשבון עכשיו משהו ששווה 200 אלף דולר! וכשהשוק הולך סך הכל 50 פיפס נגדנו נגמרת האשליה, אנו מוצאים את עצמנו בלי הכסף שלנו, מאוכזבים, עם אותו הרכב ובאותה הדירה, ומתחילים להאמין כי השווקים הם ישויות עצמאיות שמטרתן ליצור קורבנות.
דוגמא שניה - ניתוח טכני. כולנו מכבדים יועצי השקעות, ועד לא מזמן הם נחשבו לגאוני הדור, שמתמצאים בכל הנתונים, המגמות, הניתוחים וכו'. היום, כל מי שעבר קורס ניתוח טכני בסיסי מרגיש (ולגמרי לא בצדק) כמו אנליסט בכיר בעל דעה מוצקה על השוק.
אנחנו אפילו לא מודעים לכך שניתוח טכני מהווה בסך הכל 10 אחוז מהצלחה במסחר. חשוב לזכור שלמרות שאתה מעריך נכון את כיוון השוק, עדיין אתה עלול להפסיד או לא להרוויח. למה? כי לא למדת מהי צורת מסחר ושיטת מסחר נכונות.
במילים פשוטות, השוק עובד על הצד הפסיכולוגי שלנו, ועובד היטב. כפי שאנו בטוחים שקיים סיכוי גדול יותר שנזכה בלוטו לאחר ששמנו את כספנו (מחקר של נוקס ואינקסטר מ-1968), כמו שאנחנו מסוחררים מעסקה אחת מוצלחת, לפני שעושים את הטעות שמעבר לפינה, כך אנו נוטים להעריך את עצמנו כמומחים יותר משאנו באמת. חברות המט"ח, בתבונתן, נותנות במה לרגשות האלו ומתדלקות אותן בעזרת בונוסים, מתנות יוקרתיות ובעזרת פרסומות המציגות תמונות של אנשים שהרגע זכו בכסף הגדול.
אם תסתכלו על הדוגמאות הללו, תבינו שתחושת ההליכה על הקצה, הסיכון, ההתרגשות, האפשרות לרווחים גדולים, הסיפוקים המיידים, האכזבות, דפיקות הלב כאשר השוק מתקרב לtake profit- - אלו הסיבות האמיתיות שאנשים נמשכים לשוק המט"ח, ואלו הסיבות שגם מביאות את רוב הסוחרים להפסדים. ועד שלא נודה בזה ונחליט ללמוד לסוחר חכם ולהרוויח נכון, השוק ימשיך לחסל את החשבונות שלנו.
חברת
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
