חולם להיות קופירייטר? שים לב לטבלת השכר בתחום הפרסום, השיווק והיח"צ

אתר אייס חושף את טבלת השכר עפ"י ADMAN לשנת 2009 ומגלה כי שכרם של בכירי הפרסום והאינטראקטיב ממשיך לרדת מזה שנתיים

גובה השכר החודשי המוצע בארץ לבעלי תפקידים בכירים בענף הפרסום טרם התאושש מאז פרוץ המשבר הכלכלי של שנת 2008, ומה שהוצע בשנה האחרונה היה נמוך בכ-14 אחוז בממוצע מן השנה ההיא.

למקביליהם בענף האינטראקטיב, שגם ככה משתכרים פחות - למרות שהיום כבר אפשר לומר שהענף מבוסס למדיי כחלק אינטגרלי של מסעות פרסום ויוצריהם - ירד השכר המוצע אף ביותר, כ-16 אחוז ליתר דיוק.

כך עולה מסיכום המשכורות המוצעות בענפים אלו בשנת 2009, כפי שהגיע לידי אייס מחברת 'ADMAN' למשאבי אנוש בענפי הפרסום, השיווק והתקשורת.

מגמת הירידה במשכורות בכל הענפים נמשכת כבר שנתיים, כשבמעבר משנת 2007 ל-2008 פחתו המשכורות בשיעור דומה - בעיקר בתפקידים הבכירים במשרדי הפרסום, האינטראקטיב ויחסי הציבור.

עוד עולה מן הנתונים, כי חרף תהליך היטמעותו של ענף האינטראקטיב - בשנה האחרונה, בעיקר - בתוך משרדי הפרסום המסורתי (ע"ע מק'אן אריקסון, יהושע TBWA ואחרים), עדיין ניכר פער ממוצע של כ-30 אחוז בין משכורתו של מנכ"ל משרד פרסום לבין זו של מקבילו באינטראקטיב.

בדרגי הביניים ובדרגים הנמוכים בענפי הפרסום, האינטראקטיב והיח"צ לא חל שינוי משמעותי במשכורות השנה האחרונה, אולם ההפתעה באה לטובה מצד ענף השיווק: כאן נרשמה דווקא עלייה בדרגים הבכירים, אף כי מינורית בהשוואה לשיעורי הירידות בענפים האחרים.

ענף הפרסום:

למנכ"ל משרד פרסום הוצעה בשנת 2009 משכורת בגובה 35 אלף שקל (כל נתוני השכר הם במונחי ברוטו ואינם כוללים הטבות נלוות, המשתנות בין המעסיקים השונים). בהשוואה לשנת 2008 מדובר בירידה של כ-12 אחוז מ-40 אלף שקל, ובירידה של כ-22 אחוז מ-45 אלף שקל שהוצעו בשנת 2007.

סמנכ"ל לקוחות השתכר בשנה האחרונה 25 אלף שקל, עמיתו ממחלקת הקריאייטיב השתכר כמוהו אך במקרים מסוימים היו גם כאלה שקיבלו 30 אלף שקל. גם לסמנכ"לי הכספים והפלנינג הוצעו 25 אלף שקל, ובמקרים מסוימים לפלנינג הוצעו גם 28 אלף שקל.

בסך הכל לבעלי תפקידים אלו הוצעו סכומים הנמוכים בכ-14 אחוז משהוצעו להם ב-2008.

מנהלי הקריאייטיב השתכרו 18-20 אלף שקל, כמעט כמו בשנת 2008 בה היו כאלה שהוצעו להם גם 25 אלף שקל. בתחום הארט נע טווח המשכורות בין 5 אלף שקל למתחיל לבין 14 אלף שקל סכום גג שהוצע לבכיר בתחום. הממוצע עמד על כ-8 אלף שקל.

מנהל תיקי לקוחות השתכר כמו עמיתו בקריאייטיב, 18 אלף שקל, ואילו לסופרוויזר הוצעו 12-14 אלף שקל. תקציבאי בכיר השתכר 8-10 אלף שקל בלבד. השכר הנמוך ביותר שהוצע בענף הפרסום היה 4.5 אלף שקל, לתקציבאי מתחיל.

גם קופירייטר מתחיל לא יכול היה לצפות להרבה יותר בשנה האחרונה - 5 אלף שקל, זה מה שהוצע עבור חידוד היצירתיות. עוד אלף-אלפיים שקל הוצעו לטרפיק, ואם הוא ממש טוב יכול היה להגיע ל-8 אלף שקל. קופי מנוסה כמו-גם קופי בכיר יכלו מאידך לקבל יותר - עד 12 אלף שקל.

למנהל סטודיו הוצעה בשנה האחרונה משכורת בגובה 10 אלף שקל בלבד, בערך כמו מה שיכלו לקבל פלנרים או מדיה פלנרים (8-10 אלף שקל). מדיה פלנר בכיר יכול היה לקבל עוד אלפיים שקל, בדומה פלנר שכבר התנסה בכך. אם את/ה פלנר בכיר היית יכול/ה לקבל עד 16 אלף שקל.

ענף האינטראקטיב:

כאמור, בענף זה המשכורות נמוכות יותר בדרגים הבכירים. מנכ"ל חברה לא יכול היה לצפות ליותר מ-25 אלף שקל בשנת 2009. לסגניו במחלקות הקריאייטיב, הלקוחות והפלנינג הוצע שכר הנמוך ב-5 אלף שקל.

הסופרוויזר בענף זה קיבל סכום דומה לעמיתו שבפרסום, 12 אלף שקל, כמו-גם תקציבאי רגיל (6-8 אלף שקל) או בכיר (10 אלף שקל). גם בענף זה הדלפון הוא התקציבאי המתחיל, עם אותם 4,5 אלף שקל. בדרגים אלה לא חל שינוי בשכר המוצע לעומת השנה הקודמת.

גם הפלנר הבכיר והמדיה פלנר קיבלו שכר דומה לעמיתיהם בפרסום: הראשון 16, השני 10 אלף שקל. מנהל מדיה היה מבוקש עבור 16 אלף שקל - אלפיים שקל יותר ממה שקיבל פלשיסט, מקצוע מבוקש לא פחות.

גם הקופירייטרים קיבלו אותו דבר (בין 8 ל-12 אלף שקל לבכיר יותר), אך בשונה מענף הפרסום ענף האינטראקטיב מתגמל יותר למקצועני הארט. אם בפרסום, כאמור לעיל, מקבל ארט בכיר 14 אלף שקל לכל היותר, הרי שבאינטראקטיב יקבל אלפיים שקל יותר. כנ"ל לגבי ארט פחות בכיר, ש-10-12 אלף השקלים שיקבל גבוהים באותו שיעור ממקבילו בפרסום.

ענף יחסי הציבור:

ADMAN לא מדווחת על שכר המנכ"לים בענף זה מהסיבה הפשוטה, שאלו הם בדרך כלל בעלי החברה. בענף זה לא חל שינוי בגובה השכר המוצע בכל המקצועות.

שכרו של סמנכ"ל לקוחות נע בין 18 ל-20 אלף שקל. לכפוף לו, מנהל הלקוחות, הוצעו 16 אלף שקל. סופרוויזר קיבל כמו הקולגה מענף הפרסום (12-14 אלף שקל), אבל תקציבאי בכיר קיבל יותר מעמיתו בפרסום - 10-12 אלף שקל. גם תקציבאי הדיוט יכול היה להשתכר יותר מיח"צ - 6-8 אלף שקל.

ענף השיווק:

כאמור, היחיד שהעלה משכורות בשנה האחרונה לבכיריו, בממוצע ב-8 אחוזים. סמנכ"ל שיווק יכול היה להשתכר לפחות 25 אלף שקל, ואם היה ממש טוב ובעל ניסיון יכול היה לטפס עד 40 אלף שקל.

במרחק לא רחוק מאלה עמדה גם משכורתו של סמנכ"ל אסטרטגיה. השכר שהוצע לבעלי מקצוע זה נע בין 25 ל-35 אלף שקל. גם למנהל תחום הוצע שכר יפה - 20-25 אלף שקל.

התפקיד היחיד שהשכר עבורו לא השתנה היה מנהל מותג. אחד כזה יכול היה לקבל בין 8 ל-12 אלף שקל לבל היותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.