המדינה באולטימטום: זכיינית הרכבת הקלה בת"א מחוייבת להציג סגירה פיננסית תוך 90 יום

לפי החלטת הרשות הממונה על הרכבת הקלה, חוסר היכולת של קבוצת MTS להשיג מקורות מימון מהוות עילה לסיום ההתקשרות עם החברה
יונתן גורודישר |

בתוך 90 יום מתכוונת המדינה לבטל את החוזה עם זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב, קבוצת MTS, זאת במידה והקבוצה לא תגיע לסגירה פיננסית, כך החליטה היום הרשות הממונה על פרויקט הרכבת הקלה למטרופולין תל אביב.

הרשות, המורכבת מנציגים של משרד האוצר והתחבורה, החליטה היום (ד') בישיבתה כי חוסר היכולת שגילתה החברה להגיע להשיג מקורות מימון לפרוייקט מהווה עילה להפעלת סעיף מיוחד בחוזה שיכול להוביל לסיום ההתקשרות עם הזכיינית.

על פי הסעיף האמור, על הזכיין לפעול לתיקון ההפרה ולהגיע תוך 90 יום לסגירה פיננסית בהתאם לתנאי הזיכיון ולהבנות שאליהן הגיעו הצדדים עד כה. במידה והזכיין לא יעמוד בלוח זמנים זה תהייה למדינה עילה לביטול החוזה. בכך דחתה הרשות הממונה את בקשת הזכיין לקבל ארכה נוספת לצורך המשך ניהול המו"מ.

ישבתה של הרשות היום הגיעה בהמשך לשימוע שנערך לזכיינית קבוצת MTSב-26 בנובמבר 2009, ולאור ההבהרות שהתקבלו בכתב מהזכיין לאחר השימוע. בישיבה הצהירו חברי הרשות הממונה כי המדינה רואה חשיבות רבה בקידום הפרויקט, אם בדרך של הפעלתו על פי חוזה זיכיון זה, או בדרך אחרת.

לפני כשלוש שנים, ב-31 בדצמבר בשנת 2006, נבחרה קבוצת MTS במכרז לביצוע ה"קו האדום" של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. בחודש מאי 2007 נחתם חוזה לביצוע הפרויקט בו התחייבה הזכיינית להגיע לסגירה פיננסית עד חודש מאי 2008. עד היום, שנתיים וחצי לאחר חתימת החוזה, הקבוצה טרם הצליחה להגיע לסגירה פיננסית.

בעלי המניות בחברה כוללים את אפריקה ישראל, המחזיקה 20% ממניות הזכיינית, כמו גם החברה הגרמנית סימנס, התאגיד הסיני CCECC והפורטוגלי SDCC. גם חברת אגד שותפה בו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בלקהוק  (לוקהיד מרטין)בלקהוק (לוקהיד מרטין)
TOP10

10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?

זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מה המקום שלהם בדירוג ומה צפוי בהמשך?



אדיר בן עמי |

מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. 

הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות.  החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. 

מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.


הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת

1לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.

לוקהיד F35



2RTX (ארה"ב) - 43.6 מיליארד דולר. לשעבר ריית'יאון, מתמחה במערכות הגנה אווירית, מנועי מטוסים וטילים מונחים, ונהנית מביקוש גובר לאור המתיחות עם סין.