הפתעה: ערוץ 10 - היחיד שעמד בשנת 2008 במחויבויות ההשקעה בסוגה עילית
בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים היום בכנסת על הצעת החוק הממשלתית להארכת זיכיון ערוץ 10, הציגו אנשי הרשות השנייה לראשונה את דו"ח שנת 2008 הבודק את מחויבויות זכייניות הטלוויזיה המסחרית.
הדוח תאם את טענות אנשי הערוץ, לפיהן 'ישראל 10' היתה הזכיינית היחידה שעמדה במחויבויות ההשקעה בסוגה עילית לשנה זו ואף מעבר לכך - השקעה של 56.4 מיליון שקל, כשהמחויבות עומדת על 52.6 מיליון.
לזכיינית ערוץ 2 ?רשת? חוסר של כ-36 מיליון שקל השקעה בסוגה עילית (הוציאה 59 במקום 95), ול'קשת' חוסר של 33 מיליון שקל (התחייבה ל-95 והוציאה 62). עם זאת, קשת היתה הזכיינית היחידה שעמדה במחוייבויות הקולנוע. את הדו"ח הציג המנכ"ל מנשה סמירה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, קבע כי לא יקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית לפני שהערוץ יציג הסדר לפרישת חובותיו והוכחה לעמידה בחוק ובמחוייבות. מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, הציע את ההיפך - התיחסות רק אחרי שהחוק יאושר - אך הצעתו לא התקבלה. "כמו שהחוק מוצג, אנחנו לא יכולים לעמוד בו", הודיע ורשבסקי.
נורית דאבוש, יו"ר הרשות, הביעה ביקורת על הכנסת והממשלה ש"לא הרימו את הכפפה" לפני כשנה וחצי, כשהמועצה גיבשה את דו"ח תורג'מן. כמו כן, ביקרה את האופן השרירותי בו נקבע תאריך היעד (23 בנובמבר) בו אמור היה הערוץ להציג את ההסדר כתנאי לקידום החוק, לוח זמנים בו לא עמדה ישראל 10 אך למרות זאת הממשלה לא אכפה או גערה בזכיינית.
בתגובה אמר יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב (הישיבה היתה משותפת לוועדות הכלכלה והחינוך), כי אין לדאבוש מה להתלונן, "המחוקק הטיל עליכם חובה שלא עמדתם בה. המחוקק בא לנסות לתקן משום שמועצה לא ביצעה את תפקידה".
אורלב הדגיש את חשיבות ירושלים ואת מיקום חברת החדשות של הערוץ בה, מחוייבות מכרזית בה לא עמדה ישראל 10, והודיע כי לא יאפשר את המצב שאישר הרגולטור, לשידור מאולפן משני בלבד בבירה.
אורלב הציג את האבסורד לדעתו בעבודת הוועדה, שדנה ארוכות בחוק שמטרתו לסייע לערוץ 10, למרות שהוא עצמו מתנגד לו. "מה זה שווה שנמשיך אם התוצאה ידועה? ערוץ 10 אומר שאינו יכול לעמוד בהצעת החוק".
שר התקשורת, משה כחלון, השיב לו כי גישתו תבוסתנית: "עוד לא התחלנו וכבר נתקענו", אמר, "למה לוותר מראש? אם יש מחלוקת, נדון בה וננסה לפתור".
ורשבסקי זכה לתמיכה מצד ח"כ ציון פיניאן, שאמר כי "הצעת החוק זה לגזור גזר דין מוות לערוץ 10". כזכור, בזכיינית מתנגדים לחוק בגלל שאינו מציג פיתרון לחובות הערוץ בתחום הקולנוע, ומחייב את הערוץ בתשלום 8 מיליון שקל נוספים מעבר למה שסוכם בזמנו עם משרדי האוצר והתקשורת.
"אף אחד לא לוקח אחריות", אמרה ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ וכיוונה את דבריה אל הזכיין עצמו, הרגולטור והממשלה. "יש תחושה שלכולם כוונות טובות אבל לא ברור איך הציבור יגיב אם ערוץ 10 ייסגר. נראה לי שזה מעניין רק אותנו. לפי שיטת המשטרה, יגידו שהוא נסגר מחוסר עניין לציבור".
נציג היוצרים, עו"ד אמיר רוזנברג, הדגיש כי היוצרים מחויבים לחוק ולהחלטות הכנסת והממשלה, ודרש גם מערוץ 10 לנהוג כך. "תהא אשר תהא ההחלטה - על ערוץ 10 לקבל את החוק בסוף התהליך. אם לא, יש פה בעיה חוקית ואולי עדיף כבר היום להתחיל במהלכים להכנסת זכיין חדש".
נציגי קשת ורשת חזרו על טענתם לאפליה לטובת ערוץ 10. "נמחקו לו כ-40 מיליון שקל ממחויבות הסוגה העילית ו-24 מיליון מהמחויבות לקולנוע", טען המשנה למנכ"ל רשת, שאול מגנזי, ודרש הקלות דומות לזכייניות ערוץ 2.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".