הפתעה: ערוץ 10 - היחיד שעמד בשנת 2008 במחויבויות ההשקעה בסוגה עילית

מנתונים מרכזיים בדו"ח הרשות השנייה לשנת 2008, שהוצגו היום בוועדת הכלכלה בכנסת, מתברר כי לקשת ולרשת חוסרים בני למעלה מ-30 מיליון שקל במחויבויות הסוגה העילית; יו"ר ועדת החינוך אורלב אל דאבוש: "המחוקק הטיל עליכם חובה שלא עמדתם בה"; דאבוש: "לא הרמתם את הכפפה לפני שנה וחצי"

בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים היום בכנסת על הצעת החוק הממשלתית להארכת זיכיון ערוץ 10, הציגו אנשי הרשות השנייה לראשונה את דו"ח שנת 2008 הבודק את מחויבויות זכייניות הטלוויזיה המסחרית.

הדוח תאם את טענות אנשי הערוץ, לפיהן 'ישראל 10' היתה הזכיינית היחידה שעמדה במחויבויות ההשקעה בסוגה עילית לשנה זו ואף מעבר לכך - השקעה של 56.4 מיליון שקל, כשהמחויבות עומדת על 52.6 מיליון.

לזכיינית ערוץ 2 ?רשת? חוסר של כ-36 מיליון שקל השקעה בסוגה עילית (הוציאה 59 במקום 95), ול'קשת' חוסר של 33 מיליון שקל (התחייבה ל-95 והוציאה 62). עם זאת, קשת היתה הזכיינית היחידה שעמדה במחוייבויות הקולנוע. את הדו"ח הציג המנכ"ל מנשה סמירה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, קבע כי לא יקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית לפני שהערוץ יציג הסדר לפרישת חובותיו והוכחה לעמידה בחוק ובמחוייבות. מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, הציע את ההיפך - התיחסות רק אחרי שהחוק יאושר - אך הצעתו לא התקבלה. "כמו שהחוק מוצג, אנחנו לא יכולים לעמוד בו", הודיע ורשבסקי.

נורית דאבוש, יו"ר הרשות, הביעה ביקורת על הכנסת והממשלה ש"לא הרימו את הכפפה" לפני כשנה וחצי, כשהמועצה גיבשה את דו"ח תורג'מן. כמו כן, ביקרה את האופן השרירותי בו נקבע תאריך היעד (23 בנובמבר) בו אמור היה הערוץ להציג את ההסדר כתנאי לקידום החוק, לוח זמנים בו לא עמדה ישראל 10 אך למרות זאת הממשלה לא אכפה או גערה בזכיינית.

בתגובה אמר יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב (הישיבה היתה משותפת לוועדות הכלכלה והחינוך), כי אין לדאבוש מה להתלונן, "המחוקק הטיל עליכם חובה שלא עמדתם בה. המחוקק בא לנסות לתקן משום שמועצה לא ביצעה את תפקידה".

אורלב הדגיש את חשיבות ירושלים ואת מיקום חברת החדשות של הערוץ בה, מחוייבות מכרזית בה לא עמדה ישראל 10, והודיע כי לא יאפשר את המצב שאישר הרגולטור, לשידור מאולפן משני בלבד בבירה.

אורלב הציג את האבסורד לדעתו בעבודת הוועדה, שדנה ארוכות בחוק שמטרתו לסייע לערוץ 10, למרות שהוא עצמו מתנגד לו. "מה זה שווה שנמשיך אם התוצאה ידועה? ערוץ 10 אומר שאינו יכול לעמוד בהצעת החוק".

שר התקשורת, משה כחלון, השיב לו כי גישתו תבוסתנית: "עוד לא התחלנו וכבר נתקענו", אמר, "למה לוותר מראש? אם יש מחלוקת, נדון בה וננסה לפתור".

ורשבסקי זכה לתמיכה מצד ח"כ ציון פיניאן, שאמר כי "הצעת החוק זה לגזור גזר דין מוות לערוץ 10". כזכור, בזכיינית מתנגדים לחוק בגלל שאינו מציג פיתרון לחובות הערוץ בתחום הקולנוע, ומחייב את הערוץ בתשלום 8 מיליון שקל נוספים מעבר למה שסוכם בזמנו עם משרדי האוצר והתקשורת.

"אף אחד לא לוקח אחריות", אמרה ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ וכיוונה את דבריה אל הזכיין עצמו, הרגולטור והממשלה. "יש תחושה שלכולם כוונות טובות אבל לא ברור איך הציבור יגיב אם ערוץ 10 ייסגר. נראה לי שזה מעניין רק אותנו. לפי שיטת המשטרה, יגידו שהוא נסגר מחוסר עניין לציבור".

נציג היוצרים, עו"ד אמיר רוזנברג, הדגיש כי היוצרים מחויבים לחוק ולהחלטות הכנסת והממשלה, ודרש גם מערוץ 10 לנהוג כך. "תהא אשר תהא ההחלטה - על ערוץ 10 לקבל את החוק בסוף התהליך. אם לא, יש פה בעיה חוקית ואולי עדיף כבר היום להתחיל במהלכים להכנסת זכיין חדש".

נציגי קשת ורשת חזרו על טענתם לאפליה לטובת ערוץ 10. "נמחקו לו כ-40 מיליון שקל ממחויבות הסוגה העילית ו-24 מיליון מהמחויבות לקולנוע", טען המשנה למנכ"ל רשת, שאול מגנזי, ודרש הקלות דומות לזכייניות ערוץ 2.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.