השמאים: "פישר מונע בועת נדל"ן - העלאת הריבית תייצב את מחירי הדירות השנה"
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הפתיע אמש (יום ב') והודיע על העלאת שיעור הריבית לחודש דצמבר ב-0.25% לרמה של 1% (
המהלך, שצפוי לצנן - ולו במעט - את פעילותם המוגברת של משקיעים בשוק הנדל"ן למגורים, גרר גל תגובות מגורמים שונים במשק (
ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, משבח היום את פישר על המהלך. "העלאת הריבית הינה בבחינת צל"ש לנגיד סטנלי פישר, שבמו ידיו מונע בועת נדל"ן בישראל", אומר כהן.
להערכת כהן, פישר, שהצהיר לאחרונה כי בישראל אין בועת נדל"ן, "חושש מאוד שבישראל יקרה מה שקרה בארצות הברית לפני כשלוש שנים, כשהמוני לוקחי משכנתאות זולות לא יכלו לעמוד בהחזרים ושוק הנדל"ן שם התמוטט".
העלאת הריבית בישראל הינה "איתות אזהרה ברור לכל אותם המונים שבמהלך השנה האחרונה לקחו משכנתאות בריבית משתנה והלוואות בזיל הזול", אומר כהן. "חשוב לזכור שאין מדובר כאן בהעלאת ריבית קטנה של רבע אחוז - אלא בפועל הכפלת הריבית מחצי אחוז לאחוז במהלך שלושת החודשים האחרונים, כשפישר הינו הנגיד היחידי בעולם שביצע פעולה כזו".
להערכת כהן, "יש בכך איתות של פישר שבכוונתו, ובעתיד הקרוב, להמשיך ולעלות את הריבית במידת הצורך. בפעולה זו תורם פישר לייצוב ענף הנדל"ן, להחזרתו למסלול הנכון של ביקוש והיצע, לייצוב רמת המחירים בשנה הקרובה ולמניעת מצב לא רצוי של בועת נדל"ן".
דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל, מעריך היום כי "מגמת העלאת הריבית במשק תקטין הביקוש למסלול ריבית הפריים בהלוואות משכנתא. עיקר הלוואה יילקח במסלולים שמבטיחים החזר חודשי קבוע וסולידי יותר".
לדברי מייזליק, "חלקו של מסלול הפריים בתמהיל ההלוואה ירד לכ-40%-50% מההלוואה בלבד, כשרוב ההלוואה תילקח במסלולים צמודי מדד או במסלולים אחרים המבטיחים החזר חודשי קבוע. המגמה של קיטון בחלקו של מסלול הפריים בתמהיל ההלוואה נמשכת מספר חודשים, מאז העלאת הריבית הקודמת. נראה כי הלקוחות הפנימו את האזהרות של בנק ישראל ושל הבנקים למשכנתאות בדבר הסיכונים הגלומים במסלול הפריים, לצד היתרונות הגלומים במסלול זה". מייזליק מעריך כי מסלול שתפס תאוצה בחודשים האחרונים - מסלול של ריבית קבועה שאינה צמודה למדד - יוסף להתחזק.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.