עליות חדות במניות הבנקים: "הדוח של מזרחי טפחות מציב רף חדש למערכת הבנקאות"
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר (ב') את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי. הבנק הציג רווח של 156 מיליון שקלים לעומת 140 מיליוני שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 11.4%. רווח זה מבטא תשואה על ההון בשיעור של 10.2%.
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר בתגובה ראשונית לדוחות כי "בנק מזרחי מציב רף חדש למערכת הבנקאות. כתבנו ברבעונים הקודמים על שחיקת יחסי היעילות התפעולית במזרחי (יחס הוצאות/הכנסות) שהגיע לכ-66% בחציון הראשון של 2009 לעומת 60% בשנת 2008. התגובה של ההנהלה לא איחרה להגיע ובנק מזרחי יצא עם תוכנית התייעלות ברבעון השלישי".
התוכנית מקיפה עד 250 עובדים (כ-5% מכח האדם בבנק). בשלב הראשון של התוכנית הבנק הפריש 70 מיליון שקל וכנראה יהיו הפרשות נוספות בהתאם להתפתחות התוכנית. "בכך בנק מזרחי מאתגר את יתר המערכת שלא עושה סימנים של רצון להתייעל".
עוד מציין קלינגמן כי הבנק נהנה מהתנאים הטובים בשוק ההון (קרי עמלות תפועליות גבוהות מהצפי הודות להשפעה חזקה של שוק ההון) ומהתייצבות בכלכלה (קרי רמת הפרשות לחומ"ס נמוכה מהצפי על רקע ירידה בסך החוב הבעייתי) . ללא ההפרשה לתוכנית פרישה מרצון התשואה על ההון היתה מסתכמת ב-12.7% ברבעון (גבוהה בכ-3% מהצפי של אקסלנס).
בן זאב: הדוח טוב לכל אורכו
יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', אומר כי בנק מזרחי טפחות פרסם דו"ח כספי טוב ויציב עם סימנים מעודדים לעתיד. "כאשר צריך להחמיא אז צריך להחמיא. תשואה להון של 10% היא בהחלט תוצאה יפה. הדו"ח טוב לכל אורכו".
"הבנק מדגיש כי התוצאה כוללת הוצאה בסך 70 מיליון שקל לתכנית פרישה מוקדמת של עובדים. ללא סעיף זה היה מציג הבנק רווח נקי של 202 מיליון שקל (13.3% תשואה להון). אם כבר מנטרלים, היינו מפחיתים רווחי מניות (בעיקר בזק) בסכום של כ- 30 מיליון שקל והיינו מקבלים רווח נקי מתואם של כ- 180 מיליון שקל, תשואה להון של כ- 12%".
הכנסות המימון הפתיעו לטובה. "מגמת השחיקה במרווח על הפקדונות ממשיכה לתת אותותיה בתוצאות הכספיות (בפרט בולט בניתוח פעילות המגזר הקמעונאי). למרות זאת, נראה שהבנק מצליח לפצות על השחיקה ולהשיג שיפור בהכנסות. שימו לב שהכנסות המימון כוללות השפעה שלילית של רישום חשבונאי של נגזרים בכמעט 80 מיליון שקל ברבעון".
עוד מציין בן זאב כי גם בסעיף ההפרשות לחובות מסופקים רשם הבנק הפתעה לטובה עם הפרשות של בשיעור הנמוך מ-0.4% מתיק האשראי. "באשראי הקמעונאי כולל משכנתאות בולטת ירידה בהפרשות, בדומה למגמה שראינו כבר בבנקים למשכנתאות (לאומי, דיסקונט) ונראה כי הבנק לא נפגע מלווים גדולים כמו אפריקה. במקביל שיפור קל בחובות הבעייתים".
סעיף ה הכנסות תפעוליות כולל בתוכו המשך צמיחה חיובית ביותר בעמלות התפעוליות לצד השפעות נקודתיות גבוהות מהצפוי בסעיף רווחים ממכירת מניות. מורגשת גם שליטה בצד ההוצאות. "במבט ראשון נראה כי ההוצאות התפעוליות גבוהות מההערכות המוקדמות שלנו, אולם סעיף זה כולל בתוכו הוצאה של 70 מיליון שקל לתכנית פרישה מוקדמת של עובדים. בנטרול הסעיף נקבל תמונה חיובית ביותר עם יחס הוצאות/הכנסות הנמוך מ-60%".
לאחר פרסום דוחות המזרחי זינקו מניות הבנקים ומדד הבנקים רושם כעת עליה של יותר מ-2%. מניית לאומי ומניית פועלים מטפסות בכ-2% כל אחת ודיסקונט עולה 2.4%. מזרחי טפחות מוסיפה 1.8% לערכה.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.