הרפורמה בעמלות עובדת? ירידה ממוצעת של 10%-21% בעמלות על שירותי עו"ש

בנק ישראל מפרסם היום ממצאים לגבי הרפורמה בעמלות. המתנגדים לרפורמה עדיין טוענים: "קיים בישראל כשל שוק בענף הבנקאות"
נועם הוד |

הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב אחרי יישום הוראות החוק בנושא העמלות, להפעיל את סמכויותיו ובתוך כך עוקב ומסכם עד כאן את הרפורמה בעמלות הבנקים למשקי בית. בנק ישראל מפרסם השוואה בינלאומית, בוחר את הבנק הזול ביותר ואת היקר ביותר ומפרסם תוצאות מפתיעות, מפתיעות אולי ליחס לחוסר האמון שרכש הציבור בתחילת הרפורמה, בחודש יולי בשנת 2008, ומפתיעים ביחס לממצאי המועצה לצרכנות.

מעיקרי הנתונים שאסף בנק ישראל עולה כי מתחילת הרפורמה בעמלות הבנקים חלה ירידה ממוצעת של 10%-21% במחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים. בנוסף, מחירי העמלות על שירותי חשבון עובר ושב בסיסיים לקבוצות חלשות באוכלוסיה הוזלו בכ-49%.

להערכת בנק ישראל, בעקבות הרפורמה גברה מודעות הלקוחות למחירי העמלות. ברבעון האחרון חלה התפתחות שלפיה רוב הבנקים מציעים ללקוחות חדשים פטור מלא או חלקי מעמלות, אומרים בבנק ישראל ומציינים כי הדבר ניכר גם במבצעי השיווק והפרסום של מרבית הבנקים, המעודדים צרכנים להשוות תנאים ולעבור בנק. לראייה, היום ניתן לראות את דביר מפתה את לקוחות הבנקים השונים להגיע למזרחי טפחות ואת אסי כהן עושה ג'ינגלים לבנק הבינלאומי.

בנוסף, הגברת השקיפות בנוגע למחירים, בעקבות הרפורמה בעמלות הבנקים, הובילה לצרכנות נבונה יותר המתבטאת בהנחות משמעותיות שקיבלו הלקוחות, לעומת המחירים המפורסמים בתעריפוני הבנקים. כמו כן, היא הובילה להערכתם להתפתחות תחרות בין הבנקים על לקוחות חדשים מקרב משקי הבית, אשר לא הייתה קיימת קודם לכן.

בתוך כך, מאז הרפורמה בעמלות הבנקים חלה הפחתה משמעותית בהוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית על שירותי חשבון עובר ושב. על פי ממצאי הבנק, ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) והלוואות צרכניות פחתה ב-21%, מ-22.9 שקלים לפני הרפורמה, ל-18.1 שקלים ברבעון השלישי של 2009. בנוסף, ההוצאה על סל השירותים הנפוצים בעו"ש (כולל מסגרת אשראי) פחתה ב-10%, מ-17.8 שקלים לפני הרפורמה, ל-15.9 שקלים ברבעון השלישי של 2009.

המתנגדים הקוראים לביטול העמלות: "קיים בישראל כשל שוק בענף הבנקאות"

מן העבר השני, בימים האחרונים נשמע קולם של אלו הקוראים לביטול הרפורמה בטענה שהיקף העמלות הנגבות ממשקי הבית בארץ מגיע למיליארד שקל בשנה, עיוות שהשוק לא יכול להערכתם לפתור בעצמו. 700 אלף איש חתמו בשבועות האחרונים על עצומה התומכת בביטול העמלות שיזמה המועצה לצרכנות שתשיק מחר (ב') קמפיין פרסומי שבו תוצג הצעת חוק שגיבש ח"כ דני דנון מסיעת הליכוד לביטול העמלות על פעולות בעו"ש.

"קיים בישראל כשל שוק בענף הבנקאות בתחום משקי הבית, והדרך לתקנו היא ביטול עמלות העו"ש". כך קובע דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום, שיוצג מחר (ב') במסיבת עיתונאים.

מעיקרי דו"ח שטרום: היקף העמלות הנגבות ממשקי הבית מסתכם בכמיליארד שקל בשנה. בנוסף, בשל היעדר התחרות, הבנקים מרוויחים פעמיים: פעם אחת כשאנו מפקידים אצלם כסף, ופעם שנייה מהלוואת הכסף הזה. כלומר, הלקוח משלם עמלה כדי לבצע פעולה שתניב לבנק רווח. הדרך להגברת התחרות להערכתו: ביטול עמלות העו"ש באמצעות חקיקה. שטרום גורס כי ביטול עמלות העו"ש לא יפגע ביציבות הבנקים.

המפקח מציג את הבנק הזול ביותר והיקר ביותר

אולי המסקנה המעניינת ביותר את ציבור הלקוחות מתייחס לדירוג של בנק ישראל למוסד הפיננסי היקר אל הזול ביותר. מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי הם הזולים ביותר, ולעומתם הבנק הבינלאומי הוא היקר ביותר.

עוד מנתוני בנק ישראל: מחירי העמלות על כרטיסי אשראי נמצאים במגמת ירידה שנמשכת לאורך שלושת הרבעונים האחרונים מתחילת 2009 חלה ירידה של כ- 7% בעלות הממוצעת להחזקת כרטיס אשראי. כרטיסי האשראי של ויזה כא"ל המונפקים על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הם היקרים ביותר.

בהשוואה בינלאומית, לאחר הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית על שירותי בנקאות בישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כך אומרים בבנק ישראל. ממצא זה מצביע על ירידה במחירי השירותים הבנקאיים לעומת המצב שלפני הרפורמה בעמלות כאשר ההוצאה בישראל הייתה דומה לממוצע העולמי.

יצוין, כי ההשוואה הבינלאומית נערכה עפ"י המתודולוגיה שנקבעה ב-World Retail Banking Report 2009, הנסמכת על פרופיל צריכה מקומי שכולל קשת נרחבת של שירותי עו"ש, מידע, כרטיסי אשראי וטיפול במקרים חריגים. הבדיקה נערכה לגבי פרופיל הצריכה המקומי - כלומר, לגבי סל שירותים אופייני בכל מדינה בקטגוריות מוגדרות - וגם לגבי פרופיל הצריכה הגלובלי -כלומר, לגבי סל שירותים אחיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.