אקסלנס משיקה קרנות מדד: "למרות ההספדים, שוק הקרנות יכפיל עצמו בתוך 3 שנים"
בית ההשקעות אקסלנס נשואה נכנס לתחום הקרנות המדדיות, שהוא למעשה מאין בן כלאיים בן קרנות הנאמנות המוכרות לבין תעודות הסל. ביום חמישי ינפיק בית ההשקעות, תחת המותג 'קסם' של חברת ניהול המדדים, תשע קרנות חדשות.
ראשי אקסלנס מדגישים כי שוק הקרנות האקטיביות צמח בכ-30% מתחילת השנה, בכ-31 מיליארד שקלים ובניכוי כספיות צמח השוק ב-46 מיליארד שקלים ל-131.9 מיליארד. להערכתם, למרות שרבים קטלו והספידו את התחום, תחום המדדים ימשיך לצמוח ויכפיל את גודלו בשלוש השנים הבאות, וזה כולל כל מכשיר פיננסי שהיה חלק מתחום הזה, כל כלי הוא לגיטימי, החל מתעודות סל, קרנות מדד וכלה בכל דבר אחר, כאשר מי שימשיך להוביל את המגמה אלו תעודות הסל.
התחזית לגידול בשוק הקרנות המנוהלות נשענת בין היתר על משטר הריבית של בנק ישראל והחזרה לצמיחה שלהערכת ראשי אקסלנס ירחיבו את הפעילות בשוק. בנוסף, להערכתם שוכבים כרגע כ-420 מיליארד שקלים של פיקדונות עד שנה בריבית נמוכה.
"דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "מדובר במהלך אסטרטגי הנוצר משיתוף פעולה ייחודי בין חברת הקרנות לחברת תעודות הסל של אקסלנס נשואה. אקסלנס הוא בית ההשקעות הראשון המבצע בפועל הפרדה בין ניהול פסיבי לבין ניהול אקטיבי תוך ניצול המומחיות של כל אחת מהחברות בתחומה".
בתקופת אי הודאות הכלכלית הכסף ימשיך לזרום לקרנות המנוהלות, אומרים באקסלנס ומייחסים חשיבות גבוהה לכך שלאחר שנת 2008 הזכורה למרבית המשקיעים כשנה שחורה, היועצים נותנים משמעות יתרה לרמת התנודתיות של הקרן ולרמת הביטחון שלהם בגוף המנהל.
בתוך כך, באקלנס לא הולכים על אסטרטגיית דמי ניהול אפס. "לא הלכנו לדמי ניהול אפס, זה לא נכון להערכתנו. מי שבא עם אפס דמי ניהול הוא פשוט מפסיד", אומר גלעד שמעוני, מנכ"ל הקרנות של אקלנס שמוסיף כי "בעולם שבו הריביות כל כך נמוכות אין הצדקה גבות דמי ניהול גבוהים. אנו גובים דמי ניהול הוגנים ורווחיים. גם דמי ניהול של הקרנות בעולם דומים מאוד לשלנו ואנחנו למעשה בתוך הרצועה העולמית של דמי הניהול".
לדבריו, "היכולת שלנו להביא עקיבה מדויקת היא שיכולה לשכנע את הלקוח שהוא מקבל את הניסיון האמיתי של קסם. שם המשחק המרכזי הוא היכולת לתת את תשואת המדד באופן המדויק ביותר, עם טעויות עקיבה מינימאליות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
