אפריקה יוצאת לדרך חדשה: בתום מו"מ לילי של כמעט 12 שעות - הסדר החוב הושג, לבייב יזרים 750 מיליון שקל

על ההסכם חתמו הצדדים קרוב לשעה 5:00 בבוקר. המוסדיים ימירו 1.4 מיליארד שקל ל-32.9% ממניות אפריקה, לבייב יחזיק 52.8%. בניין ה'טיימס' ככל הנראה נמכר ויחזק את ההון העצמי
נועם הוד |

לאחר שיחות מרתוניות שהחלו אתמול ב-17:30 והסתיימו ממש בשעות הבוקר המוקדמות (הלילה המאוחרות), הושג הסכם להסדר חוב בין נציגות מחזיקי האג"ח לבין חברת אפריקה ישראל.

על פי מתווה ההסדר שהושג הלילה במשרדו של עו"ד ליפא מאיר, תצא אפריקה בהנפקת זכויות בה תגייס 850 מיליון שקלים, אשר מתוכם יזרים בעל השליטה לב לבייב 750 מיליון שקלים לחברה והציבור ישתתף ב-100 מיליון שקלים הנותרים. בשלב הראשון תתבצע הנפקת זכויות של 400 מיליון שקלים (מתוכה יזרים לבייב 300 מיליון שקלים), לאחר מכן יזרים לבייב עוד 450 מיליון בקצב של 100 מיליון נוספים כל שנה (במשך כ-4 שנים)..

בשלב הראשוני (לאחר ההזרמה של 300 מיליון השקלים)יחזיק לבייב ב-47.26% ממניות אפריקה ובשלב הסופי הוא יחזיק בכ-52.8% ממניות אפריקה. מחזיקי האג"ח יחזיקו בשלב בראשוני ב-36.84% ואח"כ ידוללו לכ-32.9% מהחברה. הציבור יחזיק 15.92% ולאחר סיום ההזרמה מצד לבייב יחזיק כ-14.2%.

עו"ד ליפא מאיר אמר בתגובה: "מדובר בהסדר שהוא בראש ובראשונה לטובת בעלי האג"ח שמקבלים החזר מלא של החוב, ובמקביל, החברה מקבלת מבנה של חוב שמאפשר לה לפעול, לפתח את הפרויקטים בארץ ובחו"ל ולשגשג מחדש. בהתאם לכך, וכפי שדרשנו מתחילת המשא ומתן, בעל המניות יזרים 750 מליון שקלים לחברה כצעד של הבעת אמון באפריקה ישראל ובעתידה".

יצוין כי הסדר זה אינו מטפל בחוב החברה לבנקים והסדר עליו סוכם דורש את אישור הבנקים, בעיקר בנק הפועלים ואינו מתייחס גם להתחייבויות כלפי מחזיקי אג"ח מסדרה ט'.

עוד מעיקרי ההסכם - שוויה של אפריקה ישראל נקבע על כ-2 מיליארד שקל, נמוך בכ-25% משוויה בבורסה, אולם הערכות אפריקה ככל הנראה מכרה את בניין הטיימס בניו יורק והדבר צפוי להכפיל את הונה העצמי כבר בימים הקרובים ל-2.7 מיליארד שקל.

בתוך כך, המוסדיים ימירו 1.4 מיליארד שקל ל-32.9% ממניות החברה ו-1.2 מיליארד שקל מהחוב יומרו למניות של החברות הבנות, אפי פיתוח ואפריקה נכסים ובמקביל, בעלי האג"ח יקבלו במזומן מיד בתום ההסדר בהיקף של 550 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אין "תספורת" לבעלי האג"ח שצפויים לקבל7.6 מיליארד שקל.

שאר הפרטים בהסדר יהיו דומים למתווה שהציע ברנע, הסדר הכולל הנפקת סדרת אג"ח חדשה לשנתיים בריבית 4.5% צמוד למדד כנגד 1.4 מיליארד שקל מהחוב הקיים וכן המרת חוב של 3.4 מיליארד שקל לאג"ח ל-16 שנה בריבית של כ-7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.