אי.בי.אי עם הפנים קדימה: "לבייב העלה את שכר הלימוד בשוק האג"ח הקונצרני"

"הסדרי החוב הם הדבר המדובר ביותר בשוק, לא נופתע אם גם פישמן יבוא עם החבילות שלו, תשובה עם הבייבי - דלק נדל"ן ועוד אחרים משמעותיים פחות שירכבו על הגל", מעריך אנליסט הנדל"ן, שי ליפמן
נועם הוד |

"שנת הלימודים הבאה תש"ע תהיה מאוד משמעותית לעתיד שוק האג"ח הקונצרני, כנראה שלא כל החברות יעלו כיתה שנה הבאה מה שבטוח הוא ששכר הלימוד השנה ירקיע שחקים", כך מתאר היום שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות אי.בי.אי.

אחרי שאפריקה די הצליחה במהלכים, אותם חשפה לפני שנה, של מימוש נכסים והחזר חובות לשנתיים הקרובות וכשכבר היה נדמה כי אוטוטו המשבר בשווקים מתחיל להעלם, "באה אפריקה וזורקת את האמת (שלה לעת עתה) בפנים", אומר האנליסט.

להערכתו הקודרת, העתיד בכלל לא נראה ורוד, הנכסים האיכותיים של החברה בהם קניון רמת אביב, חטיבת האופנה, בניין אפריקה בת"א ומגדל היובל , כבר מומשו ולממש כיום אחזקות בחברות בנות, אפריקה תעשיות, כביש 6 - דרך ארץ, קבוצת אלון 26% ועוד, "מאוד קשה עד בלתי אפשרי", מעריך ליפמן.

הצעות אם יש, אומר האנליסט כי "הם כנראה במחירים נמוכים ועל תשכחו שכמעט כל רוכש פוטנציאלי, יהיה מי שיהיה, יתקל בקשיים להשגת מימון לביצוע העסקה. בואו לא נשכח שהמימושים המוצלחים של הנכסים בישראל גם גורעים משמעותית מהתזרים העתידי".

וכך אפריקה מגיעה למצב בו היא מודיעה לשוק כי פניה למו"מ לצורך גיבוש הסדר חוב, אומר ליפמן ומוסיף כי רוב הנושים הם כמובן בעלי האג"ח, החשיפה הבנקאית היא יחסית מינורית ולהערכתי רוב הבעיה של הבנקים היא מול מר לבייב באופן אישי.

אין ספק כי בעלי המניות נפגעים מהמצב החדש אבל החשיפה העיקרית של השוק היא באגרות החוב מציין האנליסט ומוסיף כי בעלי המניות מהציבור מחזיקים מניות אפריקה ששויין הוא פחות מ-1 מיליארד שקלים כשהאג"ח של החברה (בפארי) הוא כ-7 מיליארד שקלים. "במצב הנוכחי ברור שבעלי החוב הם הנפגעים העיקריים שכן לשלם היום במניות של החברה זה לא להיט גדול וזה בכלל לא עומד מול היקף החוב הקיים", ציין בסקירתו.

להערכתו, "בעלי החוב ייאלצו לפרוס את החוב, כנראה גם לוותר על חלק ממנו, יותר נכון הוא לקבל מניות בחברות הבנות ולא של אפי דבלופמנט ואופציות ארוכות על המניות של אפריקה" . ליפמן מציין כי אפריקה "מגיעה לשולחן המו"מ" כשהיא בהחלט יכולה להגיד שהיא ניסתה כמעט הכל.

להערכתו, הסדר החוב הזה ינוהל ע"י בכירי המוסדיים בשוק ההון כשהחשיפה של גופי החיסכון ארוך הטווח היא להערכתי בהיקפים של מאות מיליוני ש"ח כל אחד, יגרמו לכך שהטונים דווקא יהיו מחושבים יותר והכוונה תהיה להגיע להסדר שישאיר את החברה כעסק חי עם יכולת שיקום ופיתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.