האם הודעת אפריקה על כוונה להסדר חוב תצליח להחזיר את השמרנות לשוק האג"ח?
שוק האג"ח הישראלי התנהג בשבועות האחרונים מתוך תחושה שהמשבר מאחורינו. כמעט כל יום מדדי אג"ח שברו שיא אחר שיא, קרנות הנאמנות ומדדי התל-בונד למיניהם גיסו מאות מיליוני שקלים ושוק ההנפקות הוכיח שניתן לגייס כסף בריביות נמוכות גם לחברות בינוניות עם מאזן בעייתי.
לדוגמא ניתן לקחת את הנפקת הפטרוכימים בחמישי האחרון, הנפקת אג"ח קטנה של 60 מיליון ש"ח באג"ח מבוססת גילון עם מכרז שהפער המקסימאלי בו היה 7.1% מעל גילון 817. עקב הביקושים הגדולים במכרז ברמת תשואות נמוכה, נסגר המכרז בתשואה של 3.8% מעל הגילון. מדובר על אג"ח ללא ביטחונות כאשר אג"ח אחרים של אותה חברה, פטרוכימים, נסחרים בשוק עם בטחונות בתשואה של 9.5% צמוד מדד (אג"ח הללו למח"מ ארוך יותר).
מה הסיבה שהנפקה זו הצליחה כל כך? אותה סיבה שצוינה בתחילת המאמר, עודף כסף, שמגייסות קרנות האג"ח בריבית משתנה, המחפש תשואה בכמעט כל מחיר.
היום הגיעה ה"פצצה" שהטיל לבייב על השוק - חברת אפריקה ישראל, שסדרות רבות של אג"ח שלה נסחרות בבורסה התל- אביבית והפכה למעיין מבצר אחרון שבו התשואות סירבו לרדת מ- 20%. היום הודיעה החברה בדוחותיה תחת הכותרת "המשבר הפיננסי הגלובלי", כי לא ניתן להתעלם מהתמשכות המשבר בשווקים העיקריים בהן פועלת אפריקה ובתוך כך מתלות החברה במימוש נכסים לצורך יכולת העמידה בהתחייבויות. כך נכתב בדו"ח: "בשלב זה לא ניתן לעמוד על שיפור בתנאי השוק בשווקים העיקריים בהן פועלת החברה, כגון רוסיה או ארה"ב".
עוד נכתב כי אי וודאות זו צפויה עוד להחליש את עמדת המיקוח של אפריקה מול רוכשים פוטנציאלים. "עניין זה בשילוב עם המועדים הקשיחים של פירעון ההתחייבויות, עלול להקשות על מיצוי המו"מ למכירת נכסים במחירים סבירים", כך נכתב בדו"ח.
בשורה התחתונה, בדו"ח נכתב, שחור על גבי לבן, כי בראיה ארוכת טווח, קיימת אי וודאות באשר ליכולתה של החברה להמשיך וליישם את התוכנית למימוש נכסים לאורך כל תקופת ההתחייבות בהיקף הנדרש לשם פירעון מלוא ההתחייבויות העתידיות.
בקיצור בכדי להמשיך ולפעול אפריקה צריכה אוויר, ולאחר שהחברה לישראל הרשתה לעצמה להתחיל מהלך של הסדר בצים, מרשה לעצמו לבייב לגשת לציבור הרחב ולבקש ממנו פריסה.
לכולם חשוב לזכור שיש סיכון עדיין בשווקים, שהתשואות הנמוכות מאפשרות מעט מאוד סלחנות להתפתחויות שליליות ודווקא אותו ציבור שמחפש תשואה עכשיו במקום הפק"מ, מוטב לו שימתין להתפתחויות ולהודעות הנגיד.
מהמתרחש בשווקים
שוק האג"ח הממשלתי הופך בימים כאלו למפלט ונסחר ביציבות בכל האפיקים, למרות שבשוק התשואות נמוכות, שוק זה מקבל דחיפה מסוף השבוע בניו יורק, שם ממשיכות לרדת התשואות על אג"ח האמריקאי. כנראה שבאמריקה לא שמעו על התאוששות קרבה.
שוק האג"ח הקונצרני מרכז היום פעילות רבה שרובה שלילית, האג"ח של אפריקה ירדו בכ- 25% בממוצע עקב הודעת החברה, ומושכת איתה את כל שוק האג"ח הקונצרני, כך ניתן לראות ירידות בדלק נדל"ן של כ- 4%, כלכלית י-ם כ- 6% וכך מרבית האג"ח הקונצרניות.
מדד התל-בונד 20, בו לאפריקה אין נציגות כיום, סיים את היום בירידה של 0.72%, ואילו מדד התל-בונד 40, בו לאפריקה נציגות אחת (אפריקה כ"א -21.5), סיים בירידה של 2.1%.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
בנימין נתניהונתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים
בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.
נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".
לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".
נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".
- תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
- היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".
