מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.

• בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

בצמרת משרד האוצר מתגבשת בימים אלה פשרה לא שגרתית: מינוי של מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים יתקבל, בתמורה למינוי מירב קדם כחשבת הכללית. האם מדובר במהלך ניהולי מושכל, או בניסיון לטשטש כשל מערכתי בשוויון מגדרי? קדם בדומה לפרוזנפר הם מנויים ראויים מאוד. פורזנפר מגיע עם רקע רחב ועמוק בניהולי תקציב ויעוץ כלכלי לגופים גדולים בעיקר משרד הביטחון והצבא שם שירת כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל. קדם היתה בכירה מאוד בחשכ"ל לפני שיצאה לשוק הפרטי. 

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז שפרש יוגב גרדוס מתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מאז, אגף התקציבים פועל בלי ממונה קבוע, אפילו בלי ממלא מקום פורמלי. באותה תקופה, משרד האוצר, הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, נדרש להוביל את גיבוש תקציב המדינה לשנת 2026, אך עושה זאת בעומס קבוע, עם צוותים חסרים וללא דמות מנהלית בכירה שתוביל את התהליך.

במקביל, המינוי של מהרן פרוזנפר, שנבחר על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נבלם שוב ושוב בוועדת המינויים, בטענה לחוסר מובהק בייצוג נשי בצמרת הכלכלית של המדינה. על רקע המתח, נבחנת במשרד האוצר אפשרות לפשרה: מינוי פרוזנפר יתקבל,  בתמורה לכך שאישה תמונה לתפקיד החשבת הכללית.

החשב הכללי המכהן, יהלי רוטנברג, צפוי לסיים את כהונתו בתחילת 2026, לאחר תקופה ארוכה של יציבות מקצועית. רוטנברג נשאר בתפקיד למרות שהוא "ירושה" של הממשלה הקודמת. במידה שהפשרה המדוברת תצא לפועל, ימונה לראשונה מזה זמן רב אישה לתפקיד מהחשובים והמשפיעים ביותר באוצר.

• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהלך הזה בעייתי - מהרן פרוזנפר הוא מנוי טוב, ואז מה עם הוא גבר. האם נמנע מנוי של אדם ראוי בגלל הרכב מגדרי והאם זה נכון? מירב קדם היא מנוי רואי, האם היא צריכה לסבול את זה שהיא מונתה רק כדי שפרוזנפר יתמנה לתפקיד? האם ניתן, משפטית, מוסרית וערכית, להצמיד מינוי אחד לאחר, כאילו מדובר בסחר־מכר בין משרדים ולא במינויים מקצועיים. יתרה מכך, האם לא ראוי שמינוי של אישה לתפקיד בכיר ייעשה בזכות כישוריה וניסיונה, ולא כ"מחיר" פוליטי על מינוי אחר?