פגיעת טיל
צילום: Getty images Israel

קרן הפיצויים: יותר מ-25 אלף תביעות מתחילת המלחמה

לפי נתונים רשמיים של רשות המסים, נכון לעכשיו התקבלו בקרן הפיצויים 25,056 תביעות בגין נזקים שנגרמו מאז פרוץ הלחימה - כמה תושבים התפנו מבתיהם?

מנדי הניג |

בעוד מערכת "עם כלביא" נמשכת ואיתה גם המתקפות האיראניות למרכזי האוכלוסיה מצטברות התביעות לשיפוי בגין הנזקים. מאז תחילת הלחימה, קרן הפיצויים של רשות המסים מטפלת בעומס תביעות חסר תקדים כתוצאה מנזקים שנגרמו לרכוש ולתשתיות ביישובי ישראל. עם יותר מ־25,000 תביעות שהוגשו, הקרן מפעילה מערך רחב היקף כדי לספק פיצויים ולתמוך בשיקום החזית האזרחית.


היקף התביעות: תמונת מצב


על פי נתוני רשות המסים, נכון להיום התקבלו 25,056 תביעות לפיצויים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו מירי רקטות ורסיסים. מתוך סך התביעות הכולל, 20,370 תביעות מתייחסות לנזקים למבנים - דירות, בתים פרטיים ומבני ציבור. בנוסף, הוגשו 2,468 תביעות בגין פגיעה בתכולה וציוד, וכ-2,087 תביעות נוספות נרשמו עבור נזקים לרכבים. הלחימה השפיעה גם על התושבים עצמם: כ-5,000 איש נאלצו להתפנות מבתיהם עקב נזקים למבנים או חשש בטיחותי לאיתנות המבנה.

קרן הפיצויים מפעילה 76 צוותים מקצועיים, ביניהם מהנדסים ושמאים שפועלים בתיאום עם רשויות מקומיות. הצוותים מבצעים הערכות נזק ראשוניות, מסייעים בהגשת תביעות ומספקים הנחיות לנפגעים לגבי הזכויות שלהם. בתל אביב, ברחובות ובבת ים פועלים בכל עיר 15 צוותים כדי להתמודד עם נזקי הפגיעות הישירות שספגו הערים, בעוד שאר הצוותים מוקצים לשאר היישובים בדרום ובצפון שספגו פגיעות ישירות או מרסיסים.

כדי להתמודד עם היקף התביעות שגדל ואף עשוי להתעצם ככל שהמערכה תמשך, קרן הפיצויים השיקה טופס פניות דיגיטלי ייעודי באתר רשות המסים המאפשר לנפגעים להגיש תביעות בצורה נגישה ומהירה. 

הטופס כולל הנחיות ברורות למילוי, דרישות לתיעוד הנזקים ואפשרות להעלאת קבצים רלוונטיים, כמו תמונות ודוחות שמאות. לדברי נציגי הקרן, המעבר לדיגיטל קיצר משמעותית את זמן הטיפול הראשוני בתביעות, אם כי עדיין נדרשת בדיקה יסודית בשטח עבור מקרים מורכבים. הקרן גם הקימה מוקד טלפוני (*4954) שמספק מענה לפניות הציבור עם דגש על סיוע למי שמתקשים בהגשת התביעות באופן מקוון. המוקד פועל בשעות מורחבות ומטפל בממוצע בכ-1,200 פניות יומיות, רובן בנושאי זכויות, תהליכי תביעה ובירור סטטוס טיפולים.

הנזקים שנגרמו לא מוגבלים לרכוש בלבד. עסקים רבים, מכל רחבי הארץ נאלצו להפסיק את פעילותם העסקית עקב פגיעות ישירות או ירידה בביקושים. בנוסף, תושבים שפונו מהבתים מתמודדים עם עלויות מחיה נוספות כמו שכר דירה ומסגרות לילדים. עבור כל המקרים האחרונים הקרן מנסה לספק מענה חלקי בשלב זה באמצעות פיצויים ישירים, אבל ברור שההשפעה הכלכלית הרחבה תחייב גיבוש תוכניות סיוע ממשלתיות שיתנו מענה רחב יותר לנפגעי המלחמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי