ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
בית המשפט העליון של ווליס ואנגליה קבע כי יוטלו עונשים ואף סנקציות על עורכי דין שמציגים תקדימים משפטיים שעוותו בגלל שימוש ב-AI. בפסיקה ראשונה מסוגה כאן בישראל, דחה בית המשפט על הסף טענות של עורכת־דין, אך בגלל שמדובר במקרה ראשון מסוגו - לא הפעיל בית המשפט כח
בית המשפט העליון של אנגליה ו-ווילס קבוע כי עונשים חמורים יושטו על עורכי דין שמציגים תקדימים משפטיים שלא היו ולא נבראו והומצאו על ידי האלגוריתם. בפסיקה, כתבה השופטת כי ׳כלי בינה מלאכותית לא מסוגלים לבצע מחקר משפטי מדויק כדי הצורך׳ וגם ש-׳הללו יכולים לתת תשובות מדוייקות לשאילתות שמספקים להם, אבל תשובות שגויות מבחינה משפטית. האלגוריתם נותן תשובה באסרטיביות מלאה כשלפעמים היא לא מדוייקת או אף גרוע מכך, משוללת כל יסוד לחלוטין.
באחד המקרים הנדונים, עורך דין שייצג אדם שתבע פיצויים משני בנקים
הגיש כתב טענות שכלל 45 תקדימים משפטיים — מתוכם 18 מקרים כלל לא התקיימו, בעוד שרבים אחרים ״לא כללו את הציטוטים שיוחסו להם, לא תמכו בטענות שאליהן ייוחסו, ולא היו רלוונטיים לנושא הבקשה״.
עורכי דין, חברות ביטוח, בנקים - כולם משמשים בבינה מלאכותית כדי לערוך את המסמכים המשפטיים שלהם, כך מסתבר. וכן, גם בישראל התופעה הזו נפוצה, וגם בישראל יש שטוענים שסנקציות על עורכי דין שהביאו תקדימים כוזבים לאולם המשפט הם הכלי המתאים לבלימה של התופעה.
בפברואר השנה פרסם בית המשפט העליון פסק-דין ראשון מסוגו, העוסק בשימוש בבינה מלאכותית בהליכים משפטיים. הטיעון המשפטי שהציגה בא-כוחה העותרת בעתירה נסמך בעיקרו על פסק דין וציטוטים מפסק דין שאינם קיימים, לאחר שהסתמכה לטענתה על מידע שסופק לה על-ידי "אתר שהומלץ לה ע"י קולגות", מבלי שווידאה את נכונותו.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כנפי-שטייניץ, יחד עם השופטים מינץ ואלרון, דחתה את העתירה על הסף, בהעדר עילה להתערב בפסקי דינם של בתי הדין השרעיים. בנושא הבינה המלאכותית, ביהמ"ש הדגיש כי ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; וציטוטים שלא היו ולא
נבראו - מלמדים בסבירות גבוהה שבא־כוחה העותרת השתמשה באתר מבוסס בינה מלאכותית.
בפסק הדין סקר בית המשפט את העובדה כי גם על עולם המשפט לא פסחו החידושים הטכנולוגיים, וכי הגם שהטכנולוגיה של בינה מלאכותית עודנה בחיתוליה, ניכר כי טמון בה
פוטנציאל רב לייעול של מגוון משימות בתחום המשפטי. לצד זאת, הדגישה השופטת כנפי-שטייניץ את החסרונות והסיכונים בכלים אלה, כגון החשש לזליגת מידע שהוזן לתוך מערכת בינה מלאכותית, באופן העשוי לעלות כדי הפרת חובת הסודיות בה חייב עו"ד; שאלת קבילותן של ראיות שנוצרו על-ידי
מערכת בינה מלאכותית; וחשיפת המערכת השיפוטית למניפולציות אפשריות בתוכן המידע המובא לפניה (כגון ייצור ראיות באמצעות טכנולוגית דיפ-פייק).
בית המשפט מחזיק במספר כלים להתמודדות עם כתבי טענות מטעים. בין היתר, ביכולתו לדחות על הסף הליך
המבוסס על מסמכים הכוללים טענות או אסמכתאות בדויות, או בהיעדר תשתית משפטית מספקת. במסגרת ההליך האזרחי, רשאי בית המשפט למחוק תביעה אשר נשענת על טיעון משפטי כוזב, או למחוק כתב טענות בגין ניצול לרעה של ההליך המשפטי. בנוסף, ניתן להטיל הוצאות אישיות על עורך הדין
שהגיש את כתב הטענות הבדוי. הפרה של חובתו המקצועית של עורך הדין שלא להטעות את בית המשפט אף עלולה להיחשב כעבירת משמעת לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הואיל ומדובר במקרה ראשון מסוגו שהגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון, ולפנים משורת הדין,
החליט ביהמ"ש לא להשתמש באילו מהכלים האלה במקרה זה, אך הדגיש כי מן הראוי כי במקרים עתידיים דומים, ובתנאים ההולמים זאת, יעשו בתי משפט שימוש בסמכויות הנתונות להם בכדי לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו, שכן מדובר בחובה ולא בזכות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
