ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI

בית המשפט העליון של אנגליה ו-ווילס קבוע כי עונשים חמורים יושטו על עורכי דין שמציגים תקדימים משפטיים שלא היו ולא נבראו והומצאו על ידי האלגוריתם. בפסיקה, כתבה השופטת כי ׳כלי בינה מלאכותית לא מסוגלים לבצע מחקר משפטי מדויק כדי הצורך׳ וגם ש-׳הללו יכולים לתת תשובות מדוייקות לשאילתות שמספקים להם, אבל תשובות שגויות מבחינה משפטית. האלגוריתם נותן תשובה באסרטיביות מלאה כשלפעמים היא לא מדוייקת או אף גרוע מכך, משוללת כל יסוד לחלוטין.

באחד המקרים הנדונים, עורך דין שייצג אדם שתבע פיצויים משני בנקים הגיש כתב טענות שכלל 45 תקדימים משפטיים — מתוכם 18 מקרים כלל לא התקיימו, בעוד שרבים אחרים ״לא כללו את הציטוטים שיוחסו להם, לא תמכו בטענות שאליהן ייוחסו, ולא היו רלוונטיים לנושא הבקשה״.

עורכי דין, חברות ביטוח, בנקים - כולם משמשים בבינה מלאכותית כדי לערוך את המסמכים המשפטיים שלהם, כך מסתבר. וכן, גם בישראל התופעה הזו נפוצה, וגם בישראל יש שטוענים שסנקציות על עורכי דין שהביאו תקדימים כוזבים לאולם המשפט הם הכלי המתאים לבלימה של התופעה. 

בפברואר השנה פרסם בית המשפט העליון פסק-דין ראשון מסוגו, העוסק בשימוש בבינה מלאכותית בהליכים משפטיים. הטיעון המשפטי שהציגה בא-כוחה העותרת בעתירה נסמך בעיקרו על פסק דין וציטוטים מפסק דין שאינם קיימים, לאחר שהסתמכה לטענתה על מידע שסופק לה על-ידי "אתר שהומלץ לה ע"י קולגות", מבלי שווידאה את נכונותו. 

• UBS צופה: השקעות הבינה המלאכותית יגיעו ל-960 מיליארד דולר עד 2030
• מטא נכנסת לשדה הקרב - תפתח קסדה חכמה לחיילים

השופטת כנפי-שטייניץ, יחד עם השופטים מינץ ואלרון, דחתה את העתירה על הסף, בהעדר עילה להתערב בפסקי דינם של בתי הדין השרעיים. בנושא הבינה המלאכותית, ביהמ"ש הדגיש כי ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; וציטוטים שלא היו ולא נבראו - מלמדים בסבירות גבוהה שבא־כוחה העותרת השתמשה באתר מבוסס בינה מלאכותית.

בפסק הדין סקר בית המשפט את העובדה כי גם על עולם המשפט לא פסחו החידושים הטכנולוגיים, וכי הגם שהטכנולוגיה של בינה מלאכותית עודנה בחיתוליה, ניכר כי טמון בה פוטנציאל רב לייעול של מגוון משימות בתחום המשפטי. לצד זאת, הדגישה השופטת כנפי-שטייניץ את החסרונות והסיכונים בכלים אלה, כגון החשש לזליגת מידע שהוזן לתוך מערכת בינה מלאכותית, באופן העשוי לעלות כדי הפרת חובת הסודיות בה חייב עו"ד; שאלת קבילותן של ראיות שנוצרו על-ידי מערכת בינה מלאכותית; וחשיפת המערכת השיפוטית למניפולציות אפשריות בתוכן המידע המובא לפניה (כגון ייצור ראיות באמצעות טכנולוגית דיפ-פייק).

בית המשפט מחזיק במספר כלים להתמודדות עם כתבי טענות מטעים. בין היתר, ביכולתו לדחות על הסף הליך המבוסס על מסמכים הכוללים טענות או אסמכתאות בדויות, או בהיעדר תשתית משפטית מספקת. במסגרת ההליך האזרחי, רשאי בית המשפט למחוק תביעה אשר נשענת על טיעון משפטי כוזב, או למחוק כתב טענות בגין ניצול לרעה של ההליך המשפטי. בנוסף, ניתן להטיל הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש את כתב הטענות הבדוי. הפרה של חובתו המקצועית של עורך הדין שלא להטעות את בית המשפט אף עלולה להיחשב כעבירת משמעת לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין.

• אושר התקציב: האמת? לא כזה נורא
• בשיתוף האוצר וההסתדרות: הסכם שכר חדש לעובדי נתיבי ישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הואיל ומדובר במקרה ראשון מסוגו שהגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון, ולפנים משורת הדין, החליט ביהמ"ש לא להשתמש באילו מהכלים האלה במקרה זה, אך הדגיש כי מן הראוי כי במקרים עתידיים דומים, ובתנאים ההולמים זאת, יעשו בתי משפט שימוש בסמכויות הנתונות להם בכדי לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו, שכן מדובר בחובה ולא בזכות.