בבינלאומי חתמו על הסכם שכר: "מדובר בהטבות הכי מפליגות במערכת הבנקאות"

ליאור רבינוביץ', אנליסט הבנקים של איי.בי.איי: "סקטור הבנקים ייתן בשנה הקרובה תשואה עודפת על השוק"
קובי ישעיהו |

התוצאות של הבנקים היו, כידוע, גרועות ברבעון השלישי ולא צפויות להשתפר ברבעונים הקרובים. זאת על רקע ההרעה הצפויה בצמיחת המשק הישראלי ב-2009 בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי.

הנהלת הבנק הבינלאומי, בכל אופן, דיווחה היום כי לאחר משא ומתן בן מספר חודשים נחתם הסכם בינה לבין וועד העובדים בבנק. ההסכם נחתם בראשי פרקים ובתוך כשבועיים צפויה חתימה על הסכם מלא ומימושו.

ההסכם, אומרת דוברת הבנק, "מאזן בין דרישות ההנהלה לדרישות עובדים הכוללות הגנת זכויות ויצירת בטחון תעסוקתי מוגן לשנים".

הסעיף המרכזי בהסכם הוא הארכת כלל הסכמי העבודה כולל ההצמדה לבנק לאומי לחמש שנים נוספות. בנוסף, הפקידים יזכו למענק של 10 מיליון שקל ותוקם קרן חינוך של 5 מיליון שקל ויימשך השקט התעשייתי לשנה וחצי וכן תהיה גמישות שיווקית להנהלה ליוזמות שיווקיות בסניפים.

יו"ר ועד עובדי הבנק חנוך ליבנה מסר כי "אני חושב שהצלחנו להגיע להישגים אדירים, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי הגלובלי. הצלחנו לשמור על ביטחונם התעסוקתי של העובדים והשגנו הישגים יפים. אין ספק שגם התפשרנו כדי להמשיך ולשמור על חוסנו הכלכלי של הבנק. בסך הכל הגענו להסכם טוב מאד לעובדים. ומה שחשוב יותר הצלחנו לעשות זאת בשקט בהידברות."

אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איי.בי.איי, ליאור רבינוביץ', אומר בשיחה עם Bizportal כי "יש מגמה של הרעת ההסכמים לעובדים בבנקים לאורך זמן. יש גם מגמה של הצערת כוח העבודה ומשנה לשנה ההטבות הולכות ויורדת. זה נעשה במקביל לעובדה שיותר ויותר עובדים ותיקים ובכירים פורשים ואלה שמחליפים אותם זוכים להטבות פחותות. הסכם שייחתם בעוד כמה שנים יהיה פחות טוב מזה שנחתם היום".

"הנחת הבסיס היא שבבנקים הוצאות השכר יגדלו ב-4%-5% בכל שנה, בשנים הקרובות. זאת מבלי לדעת כיצד יגדלו או יקטנו ההכנסות ומה יקרה לרווחיות. בעקרון מדובר בהטבות הכי מפליגות במערכת מכיוון שהשכר צמוד לעובדי בנק לאומי. העובדים זכאים לבונוסים גדולים בשנים טובות אולם כשיש שנים רעות השכר לא יורד אלא רק לרמת הבסיס. אין להנהלה גמישות מול העובדים בתקופות רעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.