ניתוק הזרם יצר עיוותים: קסם שורט נדל"ן 15 כפליים צנחה 19% במחזור גדול

לתעודה לקח כמעט חצי שעה להדביק את המדד אחריו היא עוקבת. המחזור בתעודה הוא השביעי בגודלו בבורסה. "מספר גופים גדולים נכנסו לפוזיציית שורט על השוק". כך אמר היום ל-Bizportal גורם בכיר בשוק הון
אריאל אטיאס |

מניות הנדל"ן בבורסה בתל אביב רשמו אתמול עליות חדות ביותר ושלחו את מדד ת"א נדל"ן 15 לזינוק יומי בשיעור של 29.5%. כתגובה מיידית נסחרו כל תעודות הסל בחסר בירידות שערים חדות. אך מתמונת המסחר כרגע בבורסה עולה, כי בעקבות הפסקת המסחר אתמול לא הספיקו חלק מתעודת הסל להדביק את הזינוק במדדים וכתוצאה מכך היום, הן נסחרות במגמה הפוכה.

תעודת הסל 'קסם שורט נדל"ן 15 כפליים יומי' צנחה במהלך היום בשיעור חד של עד 27%, למרות שבאותו הזמן מדד ת"א נדל"ן 15 דווקא איבד 5% מערכו (כלומר אמור לשלוח את התעודה לעליות). במילים אחרות התעודה לא נהנית היום מהירידה במניות הנדל"ן כפי שהיא אמורה הייתה ליהנות. בנוסף לכך, התעודה מרכזת היום מחזור יוצא דופן, השביעי בגודלו בבורסה.

אתמול בשעה 16:49 הופסק המסחר בבורסה כתוצאה מעלייה של יותר מ-8% במדד ת"א 25 ביחס למדד הבסיס. נוהל "ניתוק הזרם" בבורסה נוצר כדי למנוע מניפולציות או שינויים חדים מידי שלא מאפשרים למשקיעים להגיב.

אך היום מתברר שדווקא כתוצאה מהפסקת המסחר, תעודת הסל 'קסם שורט נדל"ן 15 כפליים יומי' סגרה אתמול בשער של 28.4 שקלים בעוד השווי ההוגן שלה בסגירה אמור היה להיות 18.93 שקלים. כלומר, פער של כ-50%. (לפי הדיווח השגרתי של קסם לבורסה היום בשעה 10:40).

בהמשך לכך, ירידות השערים הבוקר במדד הנדל"ן 15 (3.58%) עזרו לקזז חלק מהירידות (שכן התעודה אמורה לעלות בשיעור של פי 2 מהירידה) אך למרות זאת, התעודה בחסר פתחה בירידה של 8.45% בלבד לשער של 26 שקלים בעוד היא אמורה הייתה לפתוח בירידה דרסטית של 28.8%. רק בשעה 10:10 הצטמק הפער שבין התעודה לבין המדד אחריו היא עוקבת לכדי 2.5% בלבד ומאז הפער הוא מינימלי.

בנוסף, חשוב לציין כי התעודה מרכזת היום את המחזור השביעי בגודלו בבורסה - 30 מיליון שקל - פי 4 מהמחזור הממוצע היומי ב-30 ימי המסחר האחרונים והרבה יותר מהמחזור היומי בתעודה אתמול - 12.5 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.