ניתוק הזרם יצר עיוותים: קסם שורט נדל"ן 15 כפליים צנחה 19% במחזור גדול

לתעודה לקח כמעט חצי שעה להדביק את המדד אחריו היא עוקבת. המחזור בתעודה הוא השביעי בגודלו בבורסה. "מספר גופים גדולים נכנסו לפוזיציית שורט על השוק". כך אמר היום ל-Bizportal גורם בכיר בשוק הון
אריאל אטיאס |

מניות הנדל"ן בבורסה בתל אביב רשמו אתמול עליות חדות ביותר ושלחו את מדד ת"א נדל"ן 15 לזינוק יומי בשיעור של 29.5%. כתגובה מיידית נסחרו כל תעודות הסל בחסר בירידות שערים חדות. אך מתמונת המסחר כרגע בבורסה עולה, כי בעקבות הפסקת המסחר אתמול לא הספיקו חלק מתעודת הסל להדביק את הזינוק במדדים וכתוצאה מכך היום, הן נסחרות במגמה הפוכה.

תעודת הסל 'קסם שורט נדל"ן 15 כפליים יומי' צנחה במהלך היום בשיעור חד של עד 27%, למרות שבאותו הזמן מדד ת"א נדל"ן 15 דווקא איבד 5% מערכו (כלומר אמור לשלוח את התעודה לעליות). במילים אחרות התעודה לא נהנית היום מהירידה במניות הנדל"ן כפי שהיא אמורה הייתה ליהנות. בנוסף לכך, התעודה מרכזת היום מחזור יוצא דופן, השביעי בגודלו בבורסה.

אתמול בשעה 16:49 הופסק המסחר בבורסה כתוצאה מעלייה של יותר מ-8% במדד ת"א 25 ביחס למדד הבסיס. נוהל "ניתוק הזרם" בבורסה נוצר כדי למנוע מניפולציות או שינויים חדים מידי שלא מאפשרים למשקיעים להגיב.

אך היום מתברר שדווקא כתוצאה מהפסקת המסחר, תעודת הסל 'קסם שורט נדל"ן 15 כפליים יומי' סגרה אתמול בשער של 28.4 שקלים בעוד השווי ההוגן שלה בסגירה אמור היה להיות 18.93 שקלים. כלומר, פער של כ-50%. (לפי הדיווח השגרתי של קסם לבורסה היום בשעה 10:40).

בהמשך לכך, ירידות השערים הבוקר במדד הנדל"ן 15 (3.58%) עזרו לקזז חלק מהירידות (שכן התעודה אמורה לעלות בשיעור של פי 2 מהירידה) אך למרות זאת, התעודה בחסר פתחה בירידה של 8.45% בלבד לשער של 26 שקלים בעוד היא אמורה הייתה לפתוח בירידה דרסטית של 28.8%. רק בשעה 10:10 הצטמק הפער שבין התעודה לבין המדד אחריו היא עוקבת לכדי 2.5% בלבד ומאז הפער הוא מינימלי.

בנוסף, חשוב לציין כי התעודה מרכזת היום את המחזור השביעי בגודלו בבורסה - 30 מיליון שקל - פי 4 מהמחזור הממוצע היומי ב-30 ימי המסחר האחרונים והרבה יותר מהמחזור היומי בתעודה אתמול - 12.5 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: