אלקטרה מוכרת את אחזקותיה באנרקו: תרשום רווח של כ-120 מיליון שקל לפני מס

קונצרן התעשייה השוויצרי וון-רול ירכוש את אנרקו תמורת כ-290 מיליון שקלים
איריס בר טל |

‏חברת אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, הודיעה היום כי תמכור את אחזקותיה בחברת אנרקו בכ-290 מיליון שקל ותרשום רווח הון של כ-120 מיליון שקל לפני מס. בנוסף נחתם בין החברות הסכם לאי תחרות במשך חמש שנים.

הרוכש הוא קונצרן התעשייה השוויצרי Von-Roll, אחת מהחברות הוותיקות בשוויץ, המתמחה בייצור מוצרי בידוד ובמתן שירותים לתעשיית החשמל והאנרגיה, שמניותיו נסחרות בבורסה בציריך לפי שווי של 2.2 מיליארד פרנק שוויצרי.

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, העסקה תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון יירכשו על ידי וון-רול 80% ממניות אנרקו תמורת כ-237 מיליון שקל (כ-65.5 מיליון דולר), ובשלב השני, שצפוי להתבצע בדצמבר 2009, יירכשו 20% הנותרים ממניות אנרקו תמורת כ-52 מיליון שקל (כ-14.5 מיליון דולר). כמו כן, במסגרת תנאי העיסקה סוכם, כי אלקטרה עשויה לקבל תמורה נוספת בסך של עד 10 מיליון דולר, שתחושב על בסיס עמידה ביעדי EBITDA בשנת 2009.

יש לציין, כי אנרקו, הנמצאת בשליטת קונצרן אלקו החזקות מזה כ-60 שנה, כוללת כיום רק את פעילות ייצור ושיווק השנאים, בעוד שפעילותה ההיסטורית בתחומים של שירותים, מערכות וסחר בתחומי האלקטרו-מכניקה השונים נותרת בידי אלקטרה, ומרוכזת תחת חברת הבת, קצנשטיין-אדלר. עם לקוחות אנרקו נמנים חברת החשמל, מפעלי הייטק, בתי חולים, יצרני חשמל מובילים בצפון אמריקה, באירופה, באפריקה ועוד.

"הגענו למסקנה, כי היות והחברה פועלת בתחום התעשייתי, שאינו נמנה עם תחומי הליבה העסקיים של אלקטרה, הרי שהפתרון הטוב ביותר עבור אלקטרה ועבור העובדים, אשר טובתם ועתידם עמד מול עינינו, הוא להעביר את המושכות של החברה לידי קונצרן תעשייתי בינלאומי, בעל היכרות מעמיקה עם תחומי החשמל והאנרגיה, שיוכל להוביל את אנרקו בשנים הקרובות לצמיחה עתידית ולרווחיות". אמר איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה.

"רכישת אנרקו היא אבן דרך חשובה במסגרת יישום אסטרטגיית הצמיחה שלנו והיא מאפשרת לנו למנף את ההזדמנויות הרבות שאנו נתקלים בהם בשוק החשמל והאנרגיה. התרשמנו מאד מאיכויות ההנהלה והעובדים באנרקו, ואנו משוכנעים שבזכות ניסיונם ומקצועיותם נצעד יחד ליעדי הצלחה חדשים בעתיד". אמר תומאס לימברגר, מנכ"ל וון-רול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.