הסנגוריה הצבאית בעימות נוסף עם וינוגרד
הפירסומים בכלי התקשורת על כך שאין בכוונת ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה להסיק מסקנות אישיות במסגרת הדוח הסופי, לא הרגיעו את אנשי הסנגוריה הצבאית אשר שיגרו היום מכתב לחברי הוועדה. בסניגוריה הצבאית דורשים לקבל הבהרה, האם בכוונת הוועדה לשלוח מכתבי אזהרה לקצינים שעלולים להיפגע באופן אישי ממסקנותיה או ממצאיה, ואף שוקלים לעתור שוב לבג"ץ - אם לא תתקבל תשובה בנושא בתוך שבוע.
המכתב, שעליו חתומים הסניגורית הצבאית הראשית אלוף משנה אורנה דוד וסגן אלוף (מיל') עו"ד יוסי בנקל, נשלח לוועדה בעקבות הפרסומים בתקשורת שלפיהם בדוח הסופי של הוועדה יכללו רק המלצות ומסקנות מערכתיות.
השניים ציינו שהוועדה התחייבה בפני בג"ץ לשלוח הודעות אזהרה לנפגעים פוטנציאלים, ובהן, לפי ההתחייבות, יפרטו בפני הנפגעים את מהות הפגיעה, ותינתן להם הזכות לטעון בפני הוועדה ולעיין בחומר הרלוונטי לעניינם. בסניגוריה ציינו שמאז הדיון בבג"ץ חלפו 40 יום - פרק זמן מספק, לטענתם, כדי לקבוע מי עלול להיפגע ולידע אותו.
עוד הוסיפו בסניגוריה כי הם ניזונים בימים האחרונים מהתקשורת בלבד, ולכן הם מעוניינים לקבל תשובה ברורה מהוועדה על כוונתה לפרסם מסקנות וממצאים אישיים. במכתב הודגש כי גם אם לא יהיו בדוח מסקנות אישיות, קצינים בכירים עלולים להיפגע ממצאי הוועדה. לדוגמא מציינים בסניגוריה כי אם הוועדה תקבע שפיקוד הצפון כשל בלחמה, קצינים בכירים שעומדים בראשו ועדיין משרתים, צפויים להיפגע.
"אם הוועדה לא תשלח מכתבי אזהרה אסור לה לפרסם ממצאים או מסקנות אישיות", אמר גורם בסניגוריה ל-nrg מעריב. "אם קצינים אנשים עלולים להיפגע ראוי לשמוע אותם ולאפשר להם להתייחס לכל החומר ששמעה הוועדה, וזו היתממות לחשוב שהם לא ייפגעו ממצאים חריפים".
מזווית אחרת של אותו העניין, שלחה היום גם התנועה לאיכות השלטון מכתב לוועדה, ובו ביקשה לקבל ממנה תשובה עד שעות הערב בשאלה האם בכוונתה להמליץ, במסגרת הדוח הסופ,י על המלצות אישיות נגד המעורבים. "מפרסום באמצעי התקשורת עולה לכאורה כי הוועדה החליטה לפרסם את הדוח הסופי ללא מסקנות והמלצות אישיות נגד המעורבים במלחמה", נכתב במכתב ששלחה התנועה.
"אם יש אמת בפרסום זה, סבורה התנועה כי החלטת הוועדה שלא לפרסם מסקנות אישיות הנה בלתי סבירה באופן קיצוני, חורגת מהמנדט והסמכות אשר נתנו לה, פוגעת פגיעה קשה באמון הציבור, ולפיכך ראוי היה כי הוועדה תחזור בה מעמדה זו".
בתנועה הוסיפו כי "פרסום הדוח הסופי ללא מסקנות אישיות יהיה מעשה הגובל ברשלנות ביחס למה שוועדה סבירה אמורה היתה לעשות, ובכלל כך וועדת וינוגרד. אם תעמוד הוועדה על החלטתה שלא לפרסם המלצות אישיות, יהיה בזה משום סתירת לחי מצלצלת לציבור שלם שהאמין שאכן, ועדת וינוגרד עושה מלאכתה נאמנה, וכי בזכות המלצותיה יופקו הלקחים הנדרשים - הן ברמה המערכתית והן ברמה האישית. הגם שאין להקל ראש כלל בהמלצות המערכתיות, הימנעות מפרסום מסקנות אישיות ייתפס בעיני רבים כפעולת התחמקות ההופכת את עבודתה של הוועדה לפלסטר".
בתחילת חודש אוגוסט עתרה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ בדרישה כי יורה לוועדת וינוגרד לשלוח מכתבי אזהרה למי שעלול להיפגע ממסקנותיה. העתירה באה לאור החשש בצה"ל כי חייליו וקציניו עלולים להיפגע ממסקנות הדוח הסופי של ועדת וינוגרד.
בעקבות העתירה הודיעו חברי הוועדה לבג"ץ כי טרם החליטו לגבי זהות האנשים שעלולים להיפגע וכיצד לפעול ביחס אליהם. עם זאת הם הוסיפו כי ינסו לאזן בין הצורך לפרסם את הדוח הסופי במהירות המירבית, כפי שנתבקשה על-ידי הממשלה, ובין זכויותיהם של "הנפגעים הפוטנציאלים" מהדוח הסופי.
"למען הסר ספק נשוב ונדגיש", ציינו אנשי הוועדה, "לכשתגיע הוועדה לכדי החלטות המאפשרות זיהוי ראשוני של מי שעלול להיפגע מן הדוח הסופי, היא תשלח הודעות מתאימות לכל אותם נפגעים פוטנציאליים". בוועדה הוסיפו עוד כי ישלחו הודעות מתאימות לאלה העלולים להיפגע, וכי הוועדה אף תאפשר זכות לכל נפגע פוטנציאלי "לטעון לפני גיבוש הנוסח הסופי של הדוח ולפני פרסומו".
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
