אורתם אלקטרה מילצ'ן וא.ר.ז יקימו תחנת כוח בגלבוע

ההשקעה הכוללת בפרויקט תסתכם ב-250-300 מיליון דולר, כאשר אורתם-סהר ואלקטרה התחייבו להעמיד הון עצמי של כ-55 מיליון דולר לטובת הפרוייקט
סיון איזסקו |

חברת אורתם סהר , שבשליטת אמיר נחום וחברת דוראה הציבורית, נכנסת לפרוייקט ראשון בתחום האנרגיה. אורתם-סהר, יחד עם אלקטרה , ארנון מילצ'ן וא.ר.ז חשמל באמצעות חברת פי.אס.פי, יקימו תחנת כוח באזור הר הגלבוע בהשקעה כוללת הנאמדת בין 250 ל-300 מיליון דולר. חברת אורתם ייזום, המשותפת לאורתם-סהר ולארנון מילצ'ן, תחזיק ב-38% מהזכויות בפרוייקט, חברת אלקטרה בע"מ, מקבוצת אלקו החזקות, תחזיק ב-38% נוספים, ואילו חברת א.ר.ז חשמל תחזיק ב-24% הנותרים.

חברת פי.אס.פי התקשרה לצורך הקמת הפרוייקט עם בעלי קרקעות בקיבוצים הממוקמים באזור הר הגלבוע. מדובר על הקמת תחנת כוח הדירואלקטרית, המבוססת על טכנולוגיית אגירה שאובה. טכנולוגיה זו מתבססת על הפרשי גובה, כאשר מים מהמאגר העליון יורדים אל המאגר התחתון תוך כדי הפעלת טורבינות המייצרות חשמל.

ככל הידוע, חברת פי.אס.פי פנתה לועדה לתשתיות לאומיות על מנת לקבל את אישורה לפרוייקט, ובכוונתה להתקשר עם חברת החשמל בהסכם, על פיו תחנת הכוח שתוקם תהווה "זמינות מיידיית" עבורה, כך שתהווה מקור זמין לייצור חשמל, תמורת סכום שנתי קבוע שייקבע מראש.

פי.אס.פי תממן את הקמת התחנה על ידי מימון חיצוני והון עצמי. עוד סוכם בין הצדדים, כי אורתם ייזום ואלקטרה יעמידו בחלקים שווים הון עצמי בהיקף כולל של עד 55 מיליון דולר לצורך הפרוייקט. חלקה של אורתם-סהר בהון זה מסתכם, בשרשור, בכ-13.75 מיליון דולר.

עוד נקבע בהסכם להקמת הפרוייקט, כי אורתם-סהר ואלקטרה יבצעו את העבודות של הביצוע להקמת תחנת הכוח על בסיס מפתח של עלות בתוספת 13.5%.

באורתם סהר מדגישים, כי הפרוייקט כפוף עדיין לשורה ארוכה של הסכמים ואישורים, כך שאין כלל ודאות שייצא אל הפועל.

אמיר נחום, מנכ"ל אורתם-סהר, אמר היום: "אורתם-סהר הצהירה ערב הנפקתה בבורסה, כי היא בוחנת אפשרויות שונות לפעילות בתחום האנרגיה, הנחשב בעינינו לתחום בעל פוטנציאל עסקי רב, ושבו החברה יכולה להנות מיתרונותיה היחסיים. השותפים בפרוייקט זה מביאים עימם ידע רב ונסיון מקצועי, ואני מעריך שתחנת הכוח, כאשר תקום, תהיה אחד מהפרוייקטים הייחודיים במשק האנרגיה הישראלי. בכוונתנו לבחון כניסה לפרוייקטים נוספים בתחום".

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ, הוסיף: "לאלקטרה בע"מ ידע רב שנצבר בהקמת פרוייקטים מורכבים, ואנו רואים את עצמנו כשחקנים טבעיים לכניסה לתחום של הקמת תחנות כוח, הצפוי להנות, להערכתנו, מגאות משמעותית בשנים הקרובות. בפרוייקט זה אנו צפויים לבצע עבודות בהיקפים משמעותיים, וכן להנות בסוף הדרך מחלקנו ברווחי הפרוייקט".

אורתם-סהר, בניהולו של אמיר נחום, הנפיקה את מניותיה בבורסה בתל-אביב בתחילת חודש מאי האחרון. נוהלת על ידי אמיר נחום, פותחת את שנת 2007 עם צמיחה בהכנסות וברווחים. אורתם, שהנפיקה את מניותיה בבורסה בתל אביב בתחילת החודש, גייסה בהנפקה סכום כולל של כ-100 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון שקל במניות וכ-75 מיליון שקל בשתי סדרות של איגרות חוב – האחת "סטרייט" והשניה להמרה. הונה העצמי של החברה עמד בסוף מרץ 2007 על כ-35.2 מיליון שקל והוא עדיין אינו מביא בחשבון את הגידול הצפוי בהון כתוצאה מהנפקת המניות.

לאחר ההנפקה, דיווחה אורתם-סהר על שיפור בתוצאותיה העסקיות. החברה סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2007 עם רווח נקי של כ-5.3 מיליון שקל, גידול של כ-100% לעומת הרווח בתקופה המקבילה אשתקד, שהסתכם בכ-2.7 מיליון שקל. כמו כן, הציגה החברה עלייה חדה של כ-75% בהכנסותיה לרמה של כ-92.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007, לעומת כ-52.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לחברה צבר הזמנות בהיקף כולל של כ-770 מיליון שקל, נכון לסוף מאי 2007.

אורתם-סהר, הנשלטת ומנוהלת על ידי אמיר נחום, הוקמה בשנת 1999 והיא מתמחה בביצוע פרוייקטים מורכבים של בנייה בתחום ההנדסה האזרחית כגון הקמת מרכזים לוגיסטיים, קמפוסים לאוניברסיטאות, בתי חולים מתחמי היי-טק, תחנות רכבת, מוזיאונים, תיאטראות ועוד. בשנת 2006 רכשה אורתם-סהר את עסקי הבנייה של קבוצת מליבו ישראל, ומאז החלה לפעול גם בתחום הבנייה למגורים. לאחרונה החלה אורתם-סהר לעסוק גם ביזמות נדל"ן באזור מזרח אירופה, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם חברת גירון הישראלית. בעלי השליטה באורתם-סהר הם אמיר נחום וחברת דוראה הציבורית (כ-41% כל אחד).

קבוצת אלקטרה בע"מ, בניהולו של איתמר דויטשר, נחשבת לאחת הקבוצות הקבלניות המובילות בישראל. הקבוצה פועלת כיום, באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, ב-5 תחומים: אלקטרו-מכניקה, מעליות, בנייה, ניהול ותחזוקה של נכסים, ונדל"ן.

בשנה האחרונה נכנסה אלקטרה בע"מ גם לתחום הייזום למגורים בחו"ל, ובין היתר רכשה קרקעות להקמת אלפי יחידות דיור בבולגריה, רומניה, ליטא ופולין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.