יש נפט בישראל? 50 מיליון דולר חושבים שכן
כל הספקולטיביים שבנינו מכירים את חברת גבעות עולם נפט (או בשמה "הסחיר" בת"א, גבעות יהש ) ולא מהשנה, זה בטוח. רוב המשקיעים מכירים אותה כבר לפחות שנתיים ומעלה כשהמנייה עוד נסחרה, והייתה במקום הראשון בין המניות הכי מדוברות בפורומים ובין הטוקבקיסטים.
לאלה שביניכם שאינם מכירים את המניה ושואלים את עצמם, איך אני יכול לכתוב "מניה" ובאותו המשפט, שלא נסחרת? - אני אומר שזאת שאלה טכנית שכדי לשאול את הרשות לני"ע.
גבעות יהש
גבעות יהש הינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות שנוסדה בשנת 1993 מרכזת את עיקר פעילותה כיום בפיתוח שדה הנפט "מגד" שבאיזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4). וכמו כן, עוסקת השותפות בהכנות לביצוע קידוח מגד 5.
השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות". השותפות, שעד היום לא ייצרה הכנסות כלל, קיבלה היתרי קידוח לשנתיים, שנגמרו באפריל 2006, אך מאז מקבלת גבעות דחיות במועד הפקיעה, שכרגע נדחה לאפריל 2008.
מכתב כוונות מחייב
מדוע אני מספר לכם את כל זה? לפני כשלושה שבועות, לקראת סוף אפריל, פרסמה החברה הודעה על כך שהדירקטוריון אישר מכתב כוונות מחייב מצד חברת SHIRE INTERNATIONAL להשקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. במסמך הוסכם על חלוקת רווחים בין הצדדים ועל השקעות נוספות בעתיד במידה ו-SHIRE תעמוד בהתחייבות ההשקעה שלה.
במכתב הכוונות גם הוסכם על כך שהמסמך לא יהיה מחייב, עד אשר בעלי המניות לא יאשרו את ההשקעה. התניה דמיונית, בהתחשב בכך שבעלי המניות בגבעות מחזיקים במניות החברה כבר למעלה משנה וחצי ללא אפשרות לסחור בהן, כי אין ביקושים למנייה, וכתוצאה מכך זאת ההזדמנות הראשונה שלהם ואולי האחרונה לראות ולנסות לגעת באור שבקצה המנהרה.
עד כה, הכול נראה בסדר ודי מבטיח. אך לקראת סוף המסמך המחייב נקבע, כי למכתב הכוונות לא יהיה תוקף לאחר הראשון באוגוסט, במידה ו-SHIRE לא תיתן עד הראשון באוגוסט התחייבות לביצוע ההשקעה הראשונית וכן ערובה לחלק הראשון של ההשקעה הראשונית.
הבעיה בשורות האלה היא, שלאורך המסמך וגם בהודעות שיצאו מאז קבלת מכתב הכוונות המחייב, אין הגדרה לחלק הראשון של ההשקעה וגם לא לסוג הערובה שתינתן. אז למי שבינינו השואל - מה מחייב במסמך? אני מציע להיזכר בכך שלפעמים בין חברות בין-לאומיות, לחיצת יד מספיקה כדי לחתום עסקה.
מהי SHIRE
בהמשך לכך, ובהתחשב בעובדה שבעידן הנוכחי כל כך קל לקבל אינפורמציה ראשונית על כמעט כל דבר, בחיפוש פשוט באחד ממנועי החיפוש - החלטתי לפנות לגוגל ולבדוק מי זו חברת SHIRE, המוכנה להשקיע כהשקעה ראשונית כ-50 מיליון דולר בחיפוש נפט באזור ראש העין, והאם היא נכללת בהגדרה של חברה בין-לאומית.
בחיפוש מדויק על שם החברה בגוגל, קיבלתי ארבע תוצאות. לאחר שמתוך הארבע צומצמו שלוש, כיוון שהן פרסומים של גבעות עולם על חתימת מכתב הכוונות המחייב, ולא מעניקים לי פרטים נוספים על החברה, נשארתי עם תוצאה אחת. לאחר חיפוש מעמיק בתוכה מצאתי את חברת SHIRE ברשימת חברות ה-רוסטינג (roasting) למותג הקפה Crane Coffe שהציגו בתערוכת קפה באפריקה בשנת 2004.
מונח הרוסטינג בהגדרתו, מתייחס לאחת מהחברות האחרונות בשרשרת הקפה, אשר עיסוקה בטיפול בקפה לפני שהוא מגיע ללקוח. צורת המדף של פולי הרוסטינג הינו הקפה, שכולנו מכירים.
כיוון שהתוצאה די הפתיעה אותי, החלטתי להרחיב את אופן החיפוש, ולחפש רק לפי SHIRE בשמה החלקי, שכן לא בקפה עסקינן. כאן, אכן קיבלתי עשרות תוצאות, ביניהן, חברה שעוזרת לעסקים קטנים באנגליה, חברת השקעות בנדל"ן, חברת פיתוח תרופות ועוד...
הבעיה לא הייתה בכך שהחברות לא היו בהגדרתן חברות חיפוש נפט או השקעות, אלא שפשוט באף אחת מהחברות לא פורסמה הודעה על השקעה של 50 מיליון דולר בחיפוש נפט בישראל, או בשום מקום אחר.
חברת אחזקות באיי קיימן
בגבעות עולם, כנראה הבינו שהמשקיעים יחפשו מידע על החברה המדוברת, והחליטו לעזור להם על ידי פרסום מכתב אשר נשלח מחברת SHIRE, המספק חומר לא רק על החברה - אלא גם על חלק מהאנשים מטעמה שהולכים להשתתף בפרויקט מגד. כך שלבעלי המניות יהיה יותר מידע על החברה כך שיוכלו לאשר את המסמך.
המכתב אשר נשלח מחברת SHIRE לא נשא תאריך, אך התייחס לתאריך ההצבעה הקרובה של בעלי המניות בגבעות בנידון, ובלוגו החברה בראש המכתב חלה טעות כתיב - חסרה האות T במילה INTERNATIONAL.
"שייר אינטרנשיונל לימיטיד הינה חברת אחזקות, מאורגנת ורשומה באיי קיימן והיא בעלת השליטה ב- 4 חברות: Petro-Global Energy, Global Petroleum SRL, Predator Technologies LLC ו- AccuTech Technologies LLC", נכתב הודעת גבעות לבורסה.
בפירוט על החברה נכתב, כי חברת Petro מחזיקה ברישיון והיתר לחיפוש נפט בשטח של כ-20 מליון דונם בפרגוואי. חברת Global Petroleum מחזיקה במכתב כוונות לפיתוח משותף של פרויקטים בנפט וגז בחמישה גושים בבוליביה. חברת Predator Technologies שמספקת שירותי קידוח אופקי וחיפוש למפעלי הפקה בכל ארה"ב, וצפויה לרשום הכנסות של 13.9 מיליון דולר בשנת 2007, ואחרונה - חברת AccuTech Technologies, המספקת שירותי "מדידות תוך כדי קידוח".
בבהודעה המלאה של גבעות יהש לבורסה פורטו גם שמות כמה אנשי מפתח בחברה, אשר הולכים להשתתף בפרויקט מגד, שניסיונם בתחום חיפושי הנפט נע בין 22 לבין 35 שנים.
לאחר שימוש בפרטים המפורסמים הצלחתי להגיע לאתר חברה הבת Predator Technologies , ושוב חיפשתי הודעה בנושא, אך גם פה ללא הצלחה.
40% בשבוע
כאמור, המשקיעים אשר החזיקו או מחזיקים עדיין במניות גבעות יהש, היו תקועים עם מניות החברה בשנתיים האחרונות, לאחר שזאת צנחה משער של כ-3 אגורות לשער של אגורה במרוצת חודש אחד במהלך 2005.
לכן, לאחר שההודעות הנ"ל התפרסמו, הרבה משקיעים נשמו לרווחה, שכן הן יצרו ביקושים רבים במניה שבימים האחרונים הגיעו עד ל-4 מיליון שקל במחזור יום בודד, ושלחו את המנייה שהייתה תקועה בשער של 1 אגרות בשנתיים האחרונות לעליות של 40%.
זאת, למרות שהדרך עוד ארוכה ומאופיינת בהרבה סימני שאלה: האם בעלי המניות יאשרו את מכתב הכוונות? האם התחייבות ל-50 מיליון הדולר הראשונים תגיע לגבעות עולם לפני ה-1 באוגוסט? ומתי יגיעו ה-50 מיליון דולר שיאפשרו את התחלת העבודה. והשאלה הגדולה מכולם – האם בסופו של דבר בלפחות אחת מ-5 הבארות שבהן יבוצעו הפרויקטים אכן ימצאו נפט?
לסיכום, משקיעים ספקולטיביים, או בעלי חזון שוב מתחילים להפיק חיים במניה שנעלמה ממסכי המסחר של הבורסה בשנתיים האחרונות ושוב שולחים אותה לעליות שערים. הפעם נקווה, שבעלי המניות לא יקבלו שנתיים הפסקה, לפני ההודעה הבאה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
