יש נפט בישראל? 50 מיליון דולר חושבים שכן

מה הקפיץ ב-40% את גבעות יהש אחרי שנתיים של מוות קליני? אילו שאלות מעלה חיפוש המשקיעים החדשים הפוטנציאליים בחברה? אריאל אטיאס עושה סדר
אריאל אטיאס |

כל הספקולטיביים שבנינו מכירים את חברת גבעות עולם נפט (או בשמה "הסחיר" בת"א, גבעות יהש ) ולא מהשנה, זה בטוח. רוב המשקיעים מכירים אותה כבר לפחות שנתיים ומעלה כשהמנייה עוד נסחרה, והייתה במקום הראשון בין המניות הכי מדוברות בפורומים ובין הטוקבקיסטים.

לאלה שביניכם שאינם מכירים את המניה ושואלים את עצמם, איך אני יכול לכתוב "מניה" ובאותו המשפט, שלא נסחרת? - אני אומר שזאת שאלה טכנית שכדי לשאול את הרשות לני"ע.

גבעות יהש

גבעות יהש הינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות שנוסדה בשנת 1993 מרכזת את עיקר פעילותה כיום בפיתוח שדה הנפט "מגד" שבאיזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4). וכמו כן, עוסקת השותפות בהכנות לביצוע קידוח מגד 5.

השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות". השותפות, שעד היום לא ייצרה הכנסות כלל, קיבלה היתרי קידוח לשנתיים, שנגמרו באפריל 2006, אך מאז מקבלת גבעות דחיות במועד הפקיעה, שכרגע נדחה לאפריל 2008.

מכתב כוונות מחייב

מדוע אני מספר לכם את כל זה? לפני כשלושה שבועות, לקראת סוף אפריל, פרסמה החברה הודעה על כך שהדירקטוריון אישר מכתב כוונות מחייב מצד חברת SHIRE INTERNATIONAL להשקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. במסמך הוסכם על חלוקת רווחים בין הצדדים ועל השקעות נוספות בעתיד במידה ו-SHIRE תעמוד בהתחייבות ההשקעה שלה.

במכתב הכוונות גם הוסכם על כך שהמסמך לא יהיה מחייב, עד אשר בעלי המניות לא יאשרו את ההשקעה. התניה דמיונית, בהתחשב בכך שבעלי המניות בגבעות מחזיקים במניות החברה כבר למעלה משנה וחצי ללא אפשרות לסחור בהן, כי אין ביקושים למנייה, וכתוצאה מכך זאת ההזדמנות הראשונה שלהם ואולי האחרונה לראות ולנסות לגעת באור שבקצה המנהרה.

עד כה, הכול נראה בסדר ודי מבטיח. אך לקראת סוף המסמך המחייב נקבע, כי למכתב הכוונות לא יהיה תוקף לאחר הראשון באוגוסט, במידה ו-SHIRE לא תיתן עד הראשון באוגוסט התחייבות לביצוע ההשקעה הראשונית וכן ערובה לחלק הראשון של ההשקעה הראשונית.

הבעיה בשורות האלה היא, שלאורך המסמך וגם בהודעות שיצאו מאז קבלת מכתב הכוונות המחייב, אין הגדרה לחלק הראשון של ההשקעה וגם לא לסוג הערובה שתינתן. אז למי שבינינו השואל - מה מחייב במסמך? אני מציע להיזכר בכך שלפעמים בין חברות בין-לאומיות, לחיצת יד מספיקה כדי לחתום עסקה.

מהי SHIRE

בהמשך לכך, ובהתחשב בעובדה שבעידן הנוכחי כל כך קל לקבל אינפורמציה ראשונית על כמעט כל דבר, בחיפוש פשוט באחד ממנועי החיפוש - החלטתי לפנות לגוגל ולבדוק מי זו חברת SHIRE, המוכנה להשקיע כהשקעה ראשונית כ-50 מיליון דולר בחיפוש נפט באזור ראש העין, והאם היא נכללת בהגדרה של חברה בין-לאומית.

בחיפוש מדויק על שם החברה בגוגל, קיבלתי ארבע תוצאות. לאחר שמתוך הארבע צומצמו שלוש, כיוון שהן פרסומים של גבעות עולם על חתימת מכתב הכוונות המחייב, ולא מעניקים לי פרטים נוספים על החברה, נשארתי עם תוצאה אחת. לאחר חיפוש מעמיק בתוכה מצאתי את חברת SHIRE ברשימת חברות ה-רוסטינג (roasting) למותג הקפה Crane Coffe שהציגו בתערוכת קפה באפריקה בשנת 2004.

מונח הרוסטינג בהגדרתו, מתייחס לאחת מהחברות האחרונות בשרשרת הקפה, אשר עיסוקה בטיפול בקפה לפני שהוא מגיע ללקוח. צורת המדף של פולי הרוסטינג הינו הקפה, שכולנו מכירים.

כיוון שהתוצאה די הפתיעה אותי, החלטתי להרחיב את אופן החיפוש, ולחפש רק לפי SHIRE בשמה החלקי, שכן לא בקפה עסקינן. כאן, אכן קיבלתי עשרות תוצאות, ביניהן, חברה שעוזרת לעסקים קטנים באנגליה, חברת השקעות בנדל"ן, חברת פיתוח תרופות ועוד...

הבעיה לא הייתה בכך שהחברות לא היו בהגדרתן חברות חיפוש נפט או השקעות, אלא שפשוט באף אחת מהחברות לא פורסמה הודעה על השקעה של 50 מיליון דולר בחיפוש נפט בישראל, או בשום מקום אחר.

חברת אחזקות באיי קיימן

בגבעות עולם, כנראה הבינו שהמשקיעים יחפשו מידע על החברה המדוברת, והחליטו לעזור להם על ידי פרסום מכתב אשר נשלח מחברת SHIRE, המספק חומר לא רק על החברה - אלא גם על חלק מהאנשים מטעמה שהולכים להשתתף בפרויקט מגד. כך שלבעלי המניות יהיה יותר מידע על החברה כך שיוכלו לאשר את המסמך.

המכתב אשר נשלח מחברת SHIRE לא נשא תאריך, אך התייחס לתאריך ההצבעה הקרובה של בעלי המניות בגבעות בנידון, ובלוגו החברה בראש המכתב חלה טעות כתיב - חסרה האות T במילה INTERNATIONAL.

"שייר אינטרנשיונל לימיטיד הינה חברת אחזקות, מאורגנת ורשומה באיי קיימן והיא בעלת השליטה ב- 4 חברות: Petro-Global Energy, Global Petroleum SRL, Predator Technologies LLC ו- AccuTech Technologies LLC", נכתב הודעת גבעות לבורסה.

בפירוט על החברה נכתב, כי חברת Petro מחזיקה ברישיון והיתר לחיפוש נפט בשטח של כ-20 מליון דונם בפרגוואי. חברת Global Petroleum מחזיקה במכתב כוונות לפיתוח משותף של פרויקטים בנפט וגז בחמישה גושים בבוליביה. חברת Predator Technologies שמספקת שירותי קידוח אופקי וחיפוש למפעלי הפקה בכל ארה"ב, וצפויה לרשום הכנסות של 13.9 מיליון דולר בשנת 2007, ואחרונה - חברת AccuTech Technologies, המספקת שירותי "מדידות תוך כדי קידוח".

בבהודעה המלאה של גבעות יהש לבורסה פורטו גם שמות כמה אנשי מפתח בחברה, אשר הולכים להשתתף בפרויקט מגד, שניסיונם בתחום חיפושי הנפט נע בין 22 לבין 35 שנים.

לאחר שימוש בפרטים המפורסמים הצלחתי להגיע לאתר חברה הבת Predator Technologies , ושוב חיפשתי הודעה בנושא, אך גם פה ללא הצלחה.

40% בשבוע

כאמור, המשקיעים אשר החזיקו או מחזיקים עדיין במניות גבעות יהש, היו תקועים עם מניות החברה בשנתיים האחרונות, לאחר שזאת צנחה משער של כ-3 אגורות לשער של אגורה במרוצת חודש אחד במהלך 2005.

לכן, לאחר שההודעות הנ"ל התפרסמו, הרבה משקיעים נשמו לרווחה, שכן הן יצרו ביקושים רבים במניה שבימים האחרונים הגיעו עד ל-4 מיליון שקל במחזור יום בודד, ושלחו את המנייה שהייתה תקועה בשער של 1 אגרות בשנתיים האחרונות לעליות של 40%.

זאת, למרות שהדרך עוד ארוכה ומאופיינת בהרבה סימני שאלה: האם בעלי המניות יאשרו את מכתב הכוונות? האם התחייבות ל-50 מיליון הדולר הראשונים תגיע לגבעות עולם לפני ה-1 באוגוסט? ומתי יגיעו ה-50 מיליון דולר שיאפשרו את התחלת העבודה. והשאלה הגדולה מכולם – האם בסופו של דבר בלפחות אחת מ-5 הבארות שבהן יבוצעו הפרויקטים אכן ימצאו נפט?

לסיכום, משקיעים ספקולטיביים, או בעלי חזון שוב מתחילים להפיק חיים במניה שנעלמה ממסכי המסחר של הבורסה בשנתיים האחרונות ושוב שולחים אותה לעליות שערים. הפעם נקווה, שבעלי המניות לא יקבלו שנתיים הפסקה, לפני ההודעה הבאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.