רווח של 51.1 מיליון שקל לאלקטרה נדל"ן

ההכנסות גדלו ב-52% ל-126.8 מיליון שקל, וה-F.F.O הסתכם בכ-23.7 מיליון שקל. החברה היתה מהבודדות שישמו במהלך הרבעון את תקני ה-IFRS במסגרתם ביצעה שיערוך של 60 נכסים
דותן לוי |

חברת אלקטרה נדלן, בניהולו של שלמה שרף, מציגה היום את דוחותיה לרבעון הראשון 2007, כשבשורה התחתונה הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-51.1 מיליון שקל. אלקטרה נדל"ן היתה מהחברות הבודדות שהקדימו ליישם את תקני החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) כבר החל מדו"חותיה ל-31.12.06, ולאור זאת ההשוואה של רווחי החברה לאשתקד אינה רלבנטית. עם זאת, נציין, כי הרווח שדווח בגין הרבעון המקביל בשנת 2006 הסתכם בכ-48.7 מיליון שקל. בשנת 2006 ביצעה אלקטרה נדל"ן שערוך לכ-60 נכסים מניבים שבבעלותה, וזאת כמתחייב מיישום התקנים, בעוד שברבעון הראשון של 2007 ביצעה החברה שערוך ל-2 נכסים בלבד. בנוסף, ציינו בחברה כי דו"חותיהם הכספיים בעקבות יישום תקני ה-IFRS, כוללים גם הוצאה בסכום של כ-15.9 מיליון שקל בגין הפרשה לשווי האופציות שהונפקו לציבור, כך שבנטרולה היו רווחי הרבעון הראשון מסתכמים בכ-67 מיליון שקל. הכנסותיה של אלקטרה נדל"ן – הכוללות הכנסות מדמי שכירות, רווחי חברות כלולות ושערוך נכסים – הסתכמו ברבעון הראשון של 2007 בכ-192.4 מיליון שקל. למען ההשוואה, יצויין כי סך ההכנסות ברבעון הראשון אשתקד הסתכמו בכ-126.8 מיליון שקל, כך שהנתון השנה משקף גידול של כ-52%. ההכנסות מדמי שכירות בלבד, לגביהן ניתן לקיים השוואה רלבנטית, טיפסו לכ-118.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-64 מיליון שקל אשתקד – פועל יוצא של הגידול המשמעותי במצבת הנכסים של החברה. ה-F.F.O של החברה, הנחשב לאינדיקטור המקובל לניתוח תוצאותיהן של חברות נדל"ן מניב, הסתכם ברבעון הראשון של 2007 בכ-23.7 מיליון שקל, לעומת כ-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2006. ממאזנה של אלקטרה נדל"ן עולה, כי הונה העצמי של החברה הסתכם בסוף הרבעון הראשון של 2007 בכ-1.24 מיליארד שקל. היקף הנכסים במאזנה של החברה מסתכם בכ-7 מיליארד שקל, לרבות חלקה בנכסים המוחזקים בידי חברות כלולות. שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "מתחילת שנת 2007 האצנו באופן משמעותי את קצב הפיתוח של החברה, וביצענו למעלה מ-10 עיסקאות לרכישת נכסים, כאשר חלקנו בהן הסתכם בכ-4 מיליארד שקל. בכוונתנו להמשיך ולפעול להגדלה משמעותית של פורטפוליו הנכסים האיכותיים שלנו בשנה הקרובה. הדו"חות הכספיים מייצגים את הגידול בהיקפי הפעילות של החברה. עם זאת, יישום תקני ה-IFRS מחייב ניתוח שונה מבעבר של התוצאות הכספיות, שכן בעקבותיהם נכללים בדו"חות הכספיים סעיפים המקשים את ההשוואה של התוצאות של שנת 2007 לתוצאות 2006, במהלכן בוצעו שערוכים בהיקפים משמעותיים למרבית נכסיה של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.