הקוד הפתוח לאן?

הקוד הפתוח תורם לאנושות ולהתקדמות של פיתוחים טכנולוגים, אך אחת הבעיות המרכזיות של תוכנות בקוד פתוח היא שצריך להבין בתוכנה על מנת להשתמש בה או להתאים את התוכנה לצרכים האישיים של החברה
יובל ארונוב |

המונח "קוד פתוח" הוצג ב-1998 בקליפורניה על ידי מייסדי נט-סקיים, שלימים הפך למוזילה ופייר פוקס. מייסד לינוקס, לינוס טורואלדס, יסד את תנועת "הקוד הפתוח" ונתן למושג הגדרה רחבה יותר.

האידיאולוגיה של לינוס ניתנת לסיכום במשפט אחד "The future is open source to everything". היום ניתן לראות את החזון של לינוס מתגשם, באמצעות חיפוש מהיר בגוגל ניתן למצוא פרויקטים מגוונים של "קוד פתוח" ולא רק בתוכנה כגון מכונית שכל התוכניות שלה חשופות ברשת, או סרט שבו כל אחד תורם סצנה. יישום האידיאולוגיה של הקוד הפתוח בתוכנה מתבקש והאפשרות של קהילה מגובשת לעבוד במשותף על פרוייקט תוכנה בעזרת האינטרנט היא פשוט מדהימה.

עקרונות הקוד הפתוח הם פשוטים:

1. כל אחד רשאי להוריד את הקוד לבצע בו שינויים והוספות ולהעלות אותו חזרה.

2. כל אחד רשאי להשתמש בקוד לצרכיו.

3. הרישיון גמיש מאד על IP (קניין רוחני), ולעיתים אין צורך כלל ברישיון.

תודות לתנועת הקוד הפתוח פרויקטי תוכנה רבים היום הינם מבוזרים. חלקים מבוצעים בארה"ב, חלקים בהודו וחלקים בישראל. אנשים שמעולם לא נפגשו, עובדים על אותו פרוייקט ומצליחים ליצור מוצר תוכנה מורכב.

אולם, ניהול פרויקט קוד פתוח מסובך מאוד, מאחר וראש הפרויקט לא מכיר את האנשים שכותבים ותורמים את חתיכות הקוד. נשאלת השאלה כיצד עליו לדעת שהקוד אמין, ישים ויעיל? בתוך מיליוני שורות קוד, קל מאד ללכת לאיבוד. כל גורם עוין יכול לשתול דלתות אחוריות או דלתות קדמיות בכוונה, או ללא כוונת זדון, לכתוב קוד לא יעיל או לחילופין לכתוב קוד אשר יגרום למחיקה מוחלטת של כל הקבצים והשבתת המחשב.

כיום, "קוד פתוח" נחשב אופנתי וחברות ענק כגון Apple, Sun - java, Linux, Mozilla, W3C ועוד, מנהלות פרויקטים גדולים בקוד פתוח, והקוד הפתוח תורם רבות לקהילת המפתחים.

לקוד הפתוח אין מה להציע מבחינה כלכלית

המשפט המתאים ביותר, לדעתי, לתופעה שנקראת "קוד פתוח" הוא: "קפדהו וחשדהו". אני, אמנם, מאד מעריך פרויקטים ואנשים אשר נרתמים לקוד פתוח , אך האם הייתי מוכן שתוכנה כזאת תנהל את מערכת הבלימה שלי ברכב, או את מכשיר ההנשמה, או את הפיקוד של המטוס בו אני טס - ממש לא.

"הקוד הפתוח" מקצר זמן פיתוח ומאפשר לחברות מסחריות לעסוק בחידושים והמצאות ולא בפיתוח הגלגל כל פעם מחדש. מבחינה כלכלית, אין לקוד הפתוח מה להציע. חברות וממשלות רבות בוחנות, לדוגמא, את המעבר מאופיס של מיקרוסופט לאופיס פתוח, אך הרוב מחליטות שעדיף לשלם למיקרוסופט אשר מפיקה תוכנה בעזרת מתכנתים בשכר מאשר להסתמך על אופיס פתוח. כאשר מדובר על מערכת הפעלה, החברות אפילו לא מתלבטות. אני לא רואה אף חברה המחליפה את הווינדוס בלינוקס. אחת הבעיות המרכזיות של תוכנות בקוד פתוח היא שצריך להבין בתוכנה על מנת להשתמש בה או להתאים את התוכנה לצרכים האישיים של החברה. קיימות חברות רבות במשק שכל תפקידן הוא להתאים תוכנות "קוד פתוח" כגון לינוקס, פדורה ועוד לצורכי החברה.

לסיכום, אני בעד "קוד פתוח". לראות קהילות שלמות של מאות ואף אלפי אנשים עובדים יחד ללא שכר ולמען מטרה אידיולגית - תמיד מרגש אותי. אפילו מותקנות לי על המחשב תוכנות ב"קוד פתוח" בנוסף לתוכנות שרכשתי, אך האם הייתי מוכן להפקיד את חיי או אפילו את התמונות של החתונה שלי בידי תוכנת קוד פתוח? התשובה היא חד משמעית לא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.