אחמדינ'גאד: סלחנו לבריטים ונשחרר אותם
התקפל אל מול המערב: נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, הודיע כי מחל ל-15 החיילים הבריטים על שפלשו למים הטריטוריאליים של ארצו, וכי הוא מתכוון לשחרר אותם כ"מתנה" לבריטניה בתום מסיבת העיתונאים שהוא עורך בטהרן. לפני כן הוא העניק עיטורי כבוד לחיילי משמר החופים האיראניים, שלקחו בשבי את חיילי הצי הבריטיים.
אחמדינג'אד קרא לבריטניה שלא להעניש את החיילים הבריטים, שהודו בראיונות לטלוויזיה כי נכנסו לטריטוריה איראנית, ואמר כי שחרורם הוא "מתנה לבני העם הבריטי". "החיילים ישוחררו לאחר כינוס זה, ויוכלו לשוב למשפחותיהם", אמר. "אני קורא לבלייר שלא להעניש אותם על שקיבלו וסיפרו את האמת". בריטניה, שגינתה את הצילומים, התעקשה כי אנשיה היו בשטח עיראקי כשנשבו ב-23 במרס.
"ארצנו נעצבה למראה חילול גבולותינו על ידי המלחים הבריטיים", אמר אחמדינג'אד. "בשם העם האיראני, ברצוני להודות לחיילי משמר החופים שהגנו באומץ לב על גבולותינו. חבל שהבריטים לא אמיצים מספיק להודות בטעותם על חציית הגבול". בנאומו הביע אחמדינג'אד פליאה להימצאותה של אישה בין אנשי הצוות הבריטים. "מדוע נשים עושות תפקידים מסוכנים כמו סיורים ימיים?", תהה.
מפקד הצי הבריטי, אלן ווסט, הביע שמחה על הודעתו של אחמדינג'אד. "אני מאוד שמח בשביל משפחותיהם ובשבילם", אמר. "אם זה נכון, אלה חדשות טובות מאוד. כמה מוקדם יותר שנראה אותם טוב יותר". לדבריו, בצי לא ציפו שהם ייחטפו ועל כן לא היתה לחיילים הכשרה להתמודד עם מצבים כאלה. "כשיגיעו חזרה, האנשים שלנו ידברו אתם, כולל אנשי הבריאות ופסיכולוגים, לראות מה עבר עליהם ולעזור להם להתאקלם", אמר.
ממשרד ראש הממשלה הבריטי וממשרד החוץ הבריטי נמסר כי הם בוחנים את הנאום וההצהרות שניתנו בו.
"כוחות הכיבוש נותרו בעיראק"
במהלך מסיבת עיתונאים שערך בטהרן, התייחס אחמדינג'אד למלחמה בעיראק, והאשים את ארצות-הברית ובריטניה כי תקפו בשנת 2003 על סמך שקר, כשטענו שלעיראק נשק להשמדה המונית. הוא אמר כי למרות שכעת בעיראק שולטת ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, "כוחות הכיבוש ממשיכים להשאר שם, ואנשים עודם נהרגים". כמו כן הוא האשים את מועצת הביטחון של האו"ם בכך שלא הצליחה למנוע את שפיכות הדמים בעיראק.
את מסיבת העיתונאים לא פתח אחמדינג'אד בנושא השבויים הבריטים, והעניק הקדמה ארוכה בה התייחס שוב ושוב לקוראן ולהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון. אחמדינג'אד נאם כשלצידו הדגל האיראני, ומאחוריו מסך תכלת עליו מוקרן מסגד.
דבריו של אחמדינג'אד מגיעים אחרי שמוקדם יותר דיווחה רשת הטלוויזיה האמריקנית סי-בי-אס כי בריטניה ואיראן הגיעו להסכם פשרה שיביא לסיום פרשת החיילים השבויים. על פי הדיווח, שתי המדינות החליפו מסמכים דיפלומטיים בהם מוצגים התנאים להסכם, במסגרתו ישוחררו 15 חיילי הצי הבריטי בתמורה להתנצלות רשמית של ממשלת בריטניה על התקרית, והבטחה כי מקרה דומה לא יחזור על עצמו. עם זאת, לא תיאלץ בריטניה להודות כי חדרה למים הטריטוריאליים של איראן.
ביומיים האחרונים השמיעו שני הצדדים ההצהרות הפייסניות, בניסיון להביא לסיומה של הפרשה, שעוררה סערה בינלאומית גדולה. העיתון הכווייתי "אל-אנבא" פרסם הבוקר ראיון עם שר החוץ הסורי, וואליד אל-מועלם, שגילה כי ארצו מתווכת בין איראן לבין בריטניה בניסיון להביא לפתרון המשבר.
דובר הפרלמנט האיראני אמר היום כי בריטניה נקטה ב"פעולה ראויה" כדי לסיים את המשבר. "הבריטים מנסים לפתור את סוגיית מעצרם של החיילים באמצעות משא ומתן וזה צעד ראוי", אמר הדובר, שהתייחס לקריאתה של בריטניה לקיים משא ומתן ישיר עם איראן בנוגע לחיילים השבויים.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
