פתיחה מהוססת בוול סטריט: טבע מחליקה ב-0.8%

מחירי הנפט דורכים במקום סביב 63.29 ד' לחבית והמשקיעים חוששים מכך שיגביהו עוף במהלך היום, בעקבות תחזיות מריל לינץ' וגולדמן זאקס לשנה הקרובה. בישראליות: ארוטק עולה ב-1.1%, אלווריון מוסיפה 1.3% ומג'יק נופלת ב-3%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר החותם את השבוע בהיסוס מה, כש מדד מניות הטכנולוגיה מתקשה לאמץ כיוון ברור וגם מדד התעשיות המסורתיות אף כי נראה שהתבצר בצדו הירוק של המתרס עושה זאת עם עליה מתונה בלבד.

הסבר אפשרי לדשדוש בפתיחת המסחר מספקים מחירי הנפט שכרגע דורכים במקום בגובה 63.29 דולר לחבית, אך המשקיעים דרוכים לקראת אפשרות שישובו להגביה עוף, לאחר שגולדמן זאקס וגם מריל לינץ העלו את מחירי היעד לחבית נפט לשנה הקרובה. הסוחרים מצפים גם לפקיעת האופציות לחודש אוגוסט שתתקיים היום, כמידי יום שישי - השלישי בחודש.

הנאסד"ק פתח בירידה מזערית בת 0.03% לרמה של 2,135.43 נקודות. הדאו ג'ונס עולה ב-0.18% לרמה של 10,574.11 נקודות.

מניות בכותרות

מניות נורת'ווסט איירליינס נסחרות בצניחה של 3.3%, כשברקע מנסה החברה למנוע את שביתת המכונאים. איגוד המכונאים הציב לחברה אולטימטום להגיע עימם להסכם, האולטימטום צפוי לפוג בשעה 12:01 (שעון ארה"ב). החברה הבטיחה כי במידה ושביתת המכונאים תצא תתממש, תשתמש החברה בעובדים חיצוניים בכדי לעמוד בלוחות הזמנים.

מניות יצרנית האופנה - GAP, מאבדות 2.6%, לאחר שהנמיכה תחזיות הרווח עבור השנה הקרובה. החברה אמנם עמדה בתחזיות האנליסטים לרבעון האחרון, אך הורידה את תחזיתה לשנת 2005. בחברה מעריכים כי הרווח למניה ינוע בסיום השנה בין 1.3 ל-1.34 דולר למניה.

מניות קוקה קולה מרכזות עניין בוול סטריט וקופצות ב-2.1%. זאת, לאחר שבנק ההשקעות UBS העלה ההמלה עבור המניה לרמת "קניה" מרמת "ניטראלי", כשהוא חוזה אפסייד קרב בפעילותה.

ישראליות בוול סטריט

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע יורדות בשעה זו ב-0.78%. אתמול עלתה המניה ב-0.63% לרמה של 33.5 דולר, לאחר שהודיעה על קבלת אישור טנטטיבי מה-FDA לתרופת הגרניסטרון. היו ימים בהם אישורים חדשים במיוחד לתרופה עם מכירות של 140 מיליון דולר היו מזניקים את טבע אל על, אך עושה רושם שאלו חלפו והשוק מקבל באדישות את החדשות ואולי הן מגולמות זה מכבר במחיר המניה.

ווקלטק מאבדת 1.6% מערכה במחזור דל למדי, לאחר שאמש הודיעה, כי קיבלה הודעה ממזכירות הנאסד"ק, כי אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים לרשימת החברות הקטנות (הסמול-קאפ). ווקלטק התבקשה להציג לנאסד"ק תכנית לעמידה בדרישות עד ל-26 באוגוסט - בעוד כשבוע בדיוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.