הדולר נחלש בכ-0.9% בתוך 4 ימים: היציג - 4.4770 ש'

היום נחלש הדולר ב-0.11% והאירו נחלש ב0.72% - משלים צניחה שבועית של 2.4% ליציג של 5.4716 ש'. הבינ"ל: רכישות המגזר העסקי מיתנו את החלשותו של הדולר וכך גם התחזקותו בעולם
שרון שפורר |

הדולר התחזק היום ב-0.11% ושערו היציג נקבע בגובה 4.4770 שקל. מאז תחילת השבוע נחלש המטבע האמריקני בכ-0.9% אל מול השקל. גם האירו המשיך להחלש היום ובשיעור חד יותר של 0.72% - משלים צניחה של 2.4% בתוך ארבעה ימי מסחר. שערו היציג של המטבע האירופי נקבע בגובה 5.4716 שקל.

מחדר העסקאות של הבנק הבינ"ל נמסר, כי הדולר פתח הבוקר בצניחה חופשית והגיע עד לגובה של 4.465 שקל, אך אז הגיעו קונים במיוחד מן המגזר העסקי שחיזקו את המטבע אל מול רעהו הישראלי ואם לא די בכך הרי שחזר להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם ובפרט אל מול האירו ואל מול היין. מחזורי המסחר היו בינוניים פלוס, ציינו בבנק.

בבינ"ל מאמינים, כי המתאם בין הדולר-שקל לדולר-אירו בעולם מתחיל לחזרו למחזותינו ולכן הם מעריכים, כי התחזקותו של המטבע האמריקני בעולם תקזז רת המשך החלשותו בשוק המטבעות המקומי. תרחיש שכזה יביא את הדולר, לדעתם, להסחר בטווח שבין 4.46 שקל ל-4.495 שקל.

העולם בעיניים של פינוטק

שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר ממשיך להתחזק אל מול העיקרים וכרגע נסחר סביב הרמה של 1.2230 כנגד האירו וסביב הרמה של 110.35 כנגד היין. הבוקר נפרצה רמת התמיכה ב-1.2240 והזוג המשיך את המהלכו כלפי מטה. נראה כי השוק מתמקד יותר בהיבט הטכני ולכן סוחרים מביטים כרגע לרמת התמיכה הבאה של הזוג ב-1.2150.

יחד עם זאת, המשקיעים ממתינים לקבלת נתונים משמעותיים נוספים בשעות הקרובות. בשעה 15:30 (שעון ישראל) יפורסם היקף תביעות מחוסרי העבודה השבועי,ובשעה 17:00 ו-19:00 בהתאמה יפורסם סקר ה-FED בשיקאגו ובפילדלפיה. נתונים חיובים ימשיכו לתמוך בחיזוק המטבע האמריקאי.

מנגד, התאוששות במחירי הנפט וחזרה למגמת עליה עשויה לעצור את המגמה החיובית של הדולר.

ובמזרח. היפני נסחר אל מול הדולר סביב הרמה של 110.40. מאז יום שלישי ה-16 השלים היין החלשות של 1.2%. למרות זאת, טוען היום טושיאקי קמורה-אסטרטג מטבעות בכיר ב- Mitsubishi בנק בטוקיו, כי ההחלשות הנ"ל היא זמנית וכי הוא צופה המשך התחזקות של המטבע המקומי כנגד העיקריים. "עד לא מזמן, היה נדמה כי ארה"ב היא המדינה היחידה שצומחת בקצב בריא , אבל עכשיו מתברר כי אירופה ויפן לא נמצאות הרחק מאחור", מציין האסטרטג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.