הקלות מס לבני זוג העובדים יחד
הכותב מסביר כיצד בני זוג שעבדו יחד באותו עסק או באותה חברה שבבעלותם יכולים כיום ליהנות מחישוב מס נפרד על הכנסתכם, לגבי החזרי מס לשנים 1999 עד וכולל 2003 וחישוב מס נפרד לשנת 2004 ואילך.
באם אתם נשואים ועובדים יחד, כדאי שתדעו כי לאחר שבמשך שנים הייתה אפליה בחישוב מס ההכנסה לרעת בני זוג שעבדו יחד באותו עסק או באותה חברה שבבעלותם, אתם יכולים כיום ליהנות מחישוב מס נפרד על הכנסתכם, לפי:
החזרי מס לשנים 1999 עד וכולל 2003
בעקבות פסיקה חדשנית בבהמ"ש העליון, בני זוג העובדים יחד זכאים לחישוב מס נפרד רטרואקטיבית משנת 1999 (שש שנות מס לאחור), שיכול להקנות להם החזר מס של עד 45,000 ₪ לכל שנה.
למימוש הזכות יש לפנות לפקיד השומה ולהוכיח כי אכן בני הזוג עובדים בפועל בעסק, בתנאי עבודה מקובלים ובשכר הראוי לאותם תנאי עבודה.
חישוב מס נפרד לשנת 2004 ואילך
לדעתנו, מינואר 2004 ואילך, עדיין יכולים בני זוג העובדים יחד ליהנות מחישוב מס נפרד על הכנסותיהם שימשיך להקנות להם הקלת מס בסך של עד 45,000 ₪ לכל שנת מס לעומת שיטת החישוב המאוחד.
אמנם, לפי תיקון שהוכנס בפקודת מס הכנסה מוגבלת הזכאות לחישוב מס נפרד לבני זוג העובדים יחד עד להחזר בסך של כ- 1,000 ₪ מס הכנסה לחודש. אולם, לדעתנו התיקון אינו סותר את הנחת היסוד של בהמ"ש העליון כי לבני זוג העובדים יחד מגיע חישוב מס נפרד כמו לכל בני זוג שאינם עובדים יחד – דהינו עד לסך של 45,000 ₪ מס לשנה.
בימים אלו של הגשת דוחות שנתיים בשל שנת המס 2004 למס הכנסה, כדאי לדרוש חישוב מס נפרד, ללא תקרה, לכל אחד מבני הזוג - לשנת 2004, תוך מתן גילוי מלא לדרישה זו בדו"ח המוגש. זו במקום לבקש תיקון הדוח מאוחר יותר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
