כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

מה הקשר בין חוסן השקל למדד הנאסד"ק?

השקל התחזק בחודש שעבר, בשל התערבות מועטה של בנק ישראל בשוק המט"ח - 280 מיליון דולר. מה מצבו של הדולר בעולם ולמה השקל חזק על אף הסגר?
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה מט"ח שער הדולר

ב-17 למארס השחור, שיא התנודתיות של השווקים בעשור האחרון, הדולר הגיע לשיא של למעלה מ-4 שנים ביחס לשקל – 3.8162 שקלים על כל דולר. מאז, למגינת ליבם של לא מעט ישראלים, השקל התחזק לרמה של 3.3781 שקלים. עלייה של 11.5% בקצת יותר מחצי שנה – או קרוב לחצי שקל שלם. זה לא מעט.

אבל הדולר היה תנודתי. בסוף אוגוסט השקל הגיע לרמת שיא של 3.3528 שקלים לדולר, ירד לרמה של 3.4859 שקלים בסוף החודש שעבר, לפני שעלה שוב לאזור החיוג של 3.3 – זאת למרות שמתחילת השנה בנק ישראל כבר רכש 14.4 מיליארד דולר.

מה קורה עם הדולר בעולם?

בעולם, הדולר דווקא נחלש ביחס למטבעות אחרים, בשל משבר הקורונה והמדיניות הכלכלית שאותה אימצו האמריקאים כדי להתמודד עם המשבר. "3 מתוך ארבעת היתרונות שהיו לדולר נעלמו ולא צפויים לחזור בקרוב", כתבו בבנק השוויצרי יוליוס בר.

"הראשון, הריבית הנמוכה שלא צפויה לעלות בקרוב, השני הוא אימוץ 'פונקציית התגובה' על ידי הפד', שאומר שהבנק לא יגיב בצורה מכאנית לאינפלציה גבוהה יותר, כשגם הצמיחה העודפת ביחס לאירופה נשחקה".

 

עם זאת, בבנק צופים שבשל החוסן של הנכסים האמריקאים, אין סכנה לדומיננטיות של הדולר בטווח הזמן הארוך. "המשיכה היציבה לנכסים אמריקאים, מבטיחה שהיחלשות הדולר תישאר מוגבלת ואין חשש לנטישתו", הוסיפו בבנק.

"בנק ישראל צפוי להגביר את התערבותו בשוק המט"ח"

אז מה ההבדל בין יתר העולם לישראל. נכון לחודש האחרון, הסיבה העיקרית לפי חטיבת המחקר של בנק לאומי, הוא התערבות מעטה של בנק ישראל בשוק המט"ח, לאחר שבחודש ספטמבר הבנק קנה רק 280 מיליון דולר – למרות שככל הנראה אנחנו בפני היפוך מגמה בגזרה זו.

 

"בנק ישראל הפחית במידה משמעותית את המעורבות בשוק המט"ח בחודש ספטמבר, ככל הנראה על רקע מהלך היחלשות השקל. מהלך ההתחזקות המחודש מאז, השקל שוב נסחר בסמוך לרמות השיא מול סל המטבעות, צפוי להחזיר את בנק ישראל לשוק", קבעו ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ואסטרטג הריביות דודי רזניק כותבים בסקירתם השבועית.

קיראו עוד ב"מט"ח"

 

"בנק ישראל רכש בחודש ספטמבר 280 מיליון דולר בלבד במסגרת ההתערבות שהוא מבצע בשוק המט"ח. מדובר בסכום הרכישה החודשי הנמוך מאז חודש אוקטובר 2019 עת חידש הבנק את מדיניות ההתערבות במסחר במט"ח. ועדיין, מראשית השנה רכש בנק ישראל 14.4 מיליארד דולר, סכום הרכישה הגבוה מזה קרוב לעשור.

 

"ההתערבות הנמוכה מוסברת בכך שבמרבית החודש רשם השקל מהלך של היחלשות מול הדולר ומול סל המטבעות, לאחר השיא שקבע בסוף חודש אוגוסט. מהלך היחלשות השקל נפסק בשבוע האחרון של חודש ספטמבר ולמעשה מאז במהלך התחזקות חד מחק השקל את כל מהלך ההיחלשות לאורך חודש ספטמבר.

 

"בסוף השבוע נסחר השקל שוב ברמות שיא מול סל המטבעות תוך שהוא נסחר מתחת לרמה של 3.4 שקל לדולר ו-4 שקל לאירו. מהלך התחזקות השקל נתמך בהמשך העודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות הממשיכות להיות דומיננטיות.

 

בפמן ורזניק מציינים כי הקשר ההדוק של השקל לסקטור הטכנולוגיה וההייטק יצר "מהלך היחלשות השקל היה קשור מאוד למהלך היחלשות מדד הנסדא"ק לאורך כמעט כל חודש ספטמבר. ההתאוששות של המדד מאז הביאה גם להתאוששות מחודשת בשער השקל שחזר כאמור בסמוך לרמות השיא".

 

"הקשר ההפכי בהקשר של ההתפתחויות לטווח קצר מאפיין גם את הקשר ארוך הטווח בין השקל/דולר לבין הנאסד"ק. מכל מקום, יתרות המט"ח של בנק ישראל ממשיכות להיות גבוהות ברמה של כ-160 מיליארד דולר.

"העלייה ביתרות לא צפויה למנוע את המשך ההתערבות בשוק המט"ח על רקע המשבר הגדול שחווה ישראל והעולם כולו ולכן סביר מאוד שנראה החודש חזרה לרמת התערבות במידה משמעותית גבוהה מהחודש שעבר, רמת התערבות שאפיינה את פעילות בנק ישראל במחצית הראשונה של השנה", סיכמו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לי 12/10/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
    מתחילים. ...
  • 1.
    זולינס רון 11/10/2020 23:41
    הגב לתגובה זו
    רק עניין של זמן קל כל המערכות זועקות למילארדיי שקלים בנק ישראל יגיע למצב שהוא משלם את ההון
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.