מלחמת הסחר וגידול התפוקה של מדינות הנפט מורידים את המחירים - 67 דולר לחבית
תחזיות הביקוש לנפט נחתכו מתוך חשש להאטה בביקושים בגלל מלחמת הסחר, אבל ביוליוס בר מזהירים שדווקא הגורמים המבניים דוחפים את המחירים למטה: "שוק הנפט מצויד היטב עם מלאים בשפע בסין, בנוסף הפסקת אש בין רוסיה לאקוראינה עשויה להביא להקלת הסנקציות האמריקאיות
על סקטור האנרגיה ברוסיה"
מלחמת הסחר העולמית שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מביאה לירידות במחירי הנפט שנסחר סביב 67 דולר לחבית, אחרי ירידה של כ-6.2% בחודש האחרון, זאת בהמשך לדוח שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) שמדגישה את הירידה הפוטנציאלית בביקוש העולמי לאנרגיה. הסוכנות ציינה כי הביקוש לנפט נשאר נמוך מהצפוי ואף עדכנה כלפי מטה את תחזיות הביקוש לנפט לרבעון הרביעי של 2024 ל-1.2 מיליון חביות ליום, מתחת לצפי בשוק. עם זאת, התחזית לשנת 2024 עדיין עומדת על גידול של מעט יותר ממיליון חביות ביום, עלייה מהתחזית הקודמת שעמדה על 830 אלף חביות ביום, בין היתר הודות למחירים נמוכים יותר.
"המכסים חדשים שהטילה ארה"ב, לצד צעדי תגמול מצדן של חלק מהמדינות שהחריפו, מגבירים את הסיכונים להאטה בביקוש לאנרגיה", נכתב בדוח. חודש מרץ היה חודש חלש במיוחד עבור מחירי הנפט, כאשר גם מחירי
הנפט האמריקאי (WTI) וגם הברנט הגיעו למחירים הנמוכים ביותר מזה שישה חודשים.
עם זאת, המשקיעים היו מעט מעודדים מהנתונים שפרסמה רשות האנרגיה האמריקנית שדיווחה על ירידה חדה מהצפוי במלאי הבנזין בארה"ב, שהצטמצם ב-5.7 מיליון חביות בשבוע שהסתיים ב-7 במרץ. במקביל, דווח גם על ירידה של 1.6 מיליון חביות במלאי הדלקים המזוקקים, הכוללים בין היתר נפט לחימום
החמרת הסנקציות האמריקאיות על רוסיה
לצד החששות מהשפעת המכסים, בשבוע שעבר הצהיר שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, כי ממשל טראמפ בוחן אפשרות להחמרה משמעותית של הסנקציות על סקטור האנרגיה הרוסי, מה שדווקא עשוי להפעיל לחץ על המחירים כלפי מעלה.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשל ביידן בנושא: "גורם מרכזי שאפשר את המשך מימון מכונת המלחמה הרוסית היה הסנקציות החלשות
להחריד שהטיל ממשל ביידן על האנרגיה הרוסית, וזאת בשל חששות מלחצים כלפי מעלה על מחירי האנרגיה בארה"ב". ממשל ביידן הטיל אמברגו על נפט רוסי בעקבות הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022. בנוסף, נקבעה תקרת מחיר של 60 דולר לחבית נפט רוסי. בסנט לא התייחס באופן
ישיר לתקרת מחיר הנפט בדבריו, אך בעבר כינה אותה "טיפשית".
עם זאת, בתקופה האחרונה דווקא חלה התחממות ביחסי ארה"ב-רוסיה, כאשר טראמפ אפילו התבטא באופן ברור כנגד אוקראינה כשהשפיל את נשיא אוקראינה זלנסקי בביקורו בבית הלבן, שהסתיים בפיצוץ. לכן, לדבריו של בסנט צריך להתייחס בעירבון מוגבל, כאשר ההנחה היא שארה"ב לא תמהר לצאת בפעולות כאלו נגד רוסיה, כאשר ההתקדמות האפשרית אל עבר הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה עשויה להביא דווקא להקלת הסנקציות.
מתחת לפני השטח - הדומיננטיות האמריקנית בשוק הנפט תחת לחץ
האנליסטים בבנק ניהול העושר התייחסו למה שקורה בשוק הנפט מעבר לחששות מהשפעת המכסים ומלחמת הסחר: "נדמה כי הרעש הגיאופוליטי מצליח להסתיר את השינויים המבניים המתהווים. גידול התפוקה שהבטיחו מדינות הנפט מגביר את התחרות בשוק הנפט, וכנראה מגביל את נתח השוק של נפט הפצלים האמריקאי. כעת עליונותה של ארה"ב נראית כאילו היא נתונה תחת זכוכית מגדלת, ומבחינה בסיסית, אנו רואים את שוק הנפט נע לעבר עודף היצע. אנו צופים שמחירים ינועו לכיוון 65 דולר מאוחר יותר השנה", כתב נורברט רוקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר "הדור הבא" ביוליוס בר.
- אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
"מחירי הנפט נראים כאילו הם לוקחים הפוגה מהירידה האחרונה שלהם. מאז תחילת השנה, תשומת הלב של השוק עברה מההגבלות המחמירות של
ארה"ב על ייצוא רוסי אל עבר רטוריקת ה"Drill, baby, drill" החדשה של הממשל האמריקאי, דרך הכרזת מדינות הנפט על סיום קיצוצי הייצור, ולבסוף אל חששות רחבים יותר בנוגע לכלכלה ולביקוש לנפט. המעברים בין נושאים אלה חפפו לשינוי משמעותי במצב הרוח של השוק מרמות שוריות מוגזמות
לרמות ניטרליות יותר. קרנות גידור ומשתתפים אחרים הפחיתו את החשיפה שלהם בשוק החוזים העתידיים, מה שהפעיל את הלחץ המוכר על המחירים. מצב הרוח צפוי להמשיך להתקרר", הוסיפו האנליסטים.
"בגדול, נראה כי שוק הנפט מצויד היטב, כאשר המחסור הנתפס באחסון בצפון אמריקה מתקזז עם מלאים בשפע בסין", מוסיף רוקר. "מדינות 'מנודות' כמו רוסיה ואיראן ממשיכות למצוא קונים באסיה, ומוכיחות את יכולתן להסתגל להגבלות. הביקוש לנפט מדשדש, שכן הביקוש לדלק כבישים נשחק באירופה ובסין ואינו עולה בצפון אמריקה והמעבר האנרגטי נראה בבירור. ייתכן כי שינוי בסיסי נוסף נמצא בתהליך. החלטת מדינות הנפט להקל סוף סוף על קיצוצי ההיצע קשורה בחלקה להשקעות האחרונות של כמה מחברותיהן.
קזחסטן, איחוד האמירויות, ובקרוב גם רוסיה, השלימו או עומדות להשלים פרויקטים שונים. ככל הנראה, שוק הנפט לא יוכל לספוג את כל הכמויות. התחרות צפויה להתגבר וייצוא הנפט של ארה"ב עשוי לעבור מצמיחה לסטגנציה. הדיונים על האפשרות שהתפוקה של נפט הפצלים האמריקאי תגיע לשיאה לפני או אחרי 2030 מוסיפים מימד נוסף לשינוי זה. האם תעשיית נפט הפצלים האמריקאי תראה האטה בפריון ועלייה בעלויות עקב הצורך לעבור למאגרי איכות נמוכה יותר, או שהביקוש הגלובלי לנפט פצלים אמריקאי מצד קונים אירופאים ואסיאתיים יפחת בכל מקרה?", כותב רוקר.
"מעבר לרעש הגיאופוליטי הרם, נראה כי אכן מתהווים שינויים מבניים, אך מסיבות כלכליות
ולא פוליטיות. אנו שומרים על גישה ניטרלית וצופים שהמחירים ינועו לכיוון ה-65 דולר מאוחר יותר השנה. נראה כי שוק הנפט נע לעודף היצע השנה. המשא ומתן על הפסקת אש באוקראינה עשוי לכלול הקלה בסנקציות הנוגעות לנפט הרוסי, אך הקלה זו עשויה להתאזן על ידי החמרת מגבלות הייצוא
על איראן או ונצואלה. עם זאת, דרישותיה של רוסיה נותרות לא ידועות בשלב זה בתהליך המשא ומתן המתמשך, כמו גם נכונותו של הממשל האמריקאי להקל על הסנקציות על נפט רוסי ולהגביר את התחרות", מסכם רוקר.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
דוראד המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
