מלחמת הסחר וגידול התפוקה של מדינות הנפט מורידים את המחירים - 67 דולר לחבית

תחזיות הביקוש לנפט נחתכו מתוך חשש להאטה בביקושים בגלל מלחמת הסחר, אבל ביוליוס בר מזהירים שדווקא הגורמים המבניים דוחפים את המחירים למטה: "שוק הנפט מצויד היטב עם מלאים בשפע בסין, בנוסף הפסקת אש בין רוסיה לאקוראינה עשויה להביא להקלת הסנקציות האמריקאיות על סקטור האנרגיה ברוסיה"

רוי שיינמן |

מלחמת הסחר העולמית שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מביאה לירידות במחירי הנפט שנסחר סביב 67 דולר לחבית, אחרי ירידה של כ-6.2% בחודש האחרון, זאת בהמשך לדוח שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) שמדגישה את הירידה הפוטנציאלית בביקוש העולמי לאנרגיה. הסוכנות ציינה כי הביקוש לנפט נשאר נמוך מהצפוי ואף עדכנה כלפי מטה את תחזיות הביקוש לנפט לרבעון הרביעי של 2024 ל-1.2 מיליון חביות ליום, מתחת לצפי בשוק. עם זאת, התחזית לשנת 2024 עדיין עומדת על גידול של מעט יותר ממיליון חביות ביום, עלייה מהתחזית הקודמת שעמדה על 830 אלף חביות ביום, בין היתר הודות למחירים נמוכים יותר.


"המכסים חדשים שהטילה ארה"ב, לצד צעדי תגמול מצדן של חלק מהמדינות שהחריפו, מגבירים את הסיכונים להאטה בביקוש לאנרגיה", נכתב בדוח. חודש מרץ היה חודש חלש במיוחד עבור מחירי הנפט, כאשר גם מחירי הנפט האמריקאי (WTI) וגם הברנט הגיעו למחירים הנמוכים ביותר מזה שישה חודשים. 


עם זאת, המשקיעים היו מעט מעודדים מהנתונים שפרסמה רשות האנרגיה האמריקנית שדיווחה על ירידה חדה מהצפוי במלאי הבנזין בארה"ב, שהצטמצם ב-5.7 מיליון חביות בשבוע שהסתיים ב-7 במרץ. במקביל, דווח גם על ירידה של 1.6 מיליון חביות במלאי הדלקים המזוקקים, הכוללים בין היתר נפט לחימום


החמרת הסנקציות האמריקאיות על רוסיה

לצד החששות מהשפעת המכסים, בשבוע שעבר הצהיר שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, כי ממשל טראמפ בוחן אפשרות להחמרה משמעותית של הסנקציות על סקטור האנרגיה הרוסי, מה שדווקא עשוי להפעיל לחץ על המחירים כלפי מעלה.


בסנט מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשל ביידן בנושא: "גורם מרכזי שאפשר את המשך מימון מכונת המלחמה הרוסית היה הסנקציות החלשות להחריד שהטיל ממשל ביידן על האנרגיה הרוסית, וזאת בשל חששות מלחצים כלפי מעלה על מחירי האנרגיה בארה"ב". ממשל ביידן הטיל אמברגו על נפט רוסי בעקבות הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022. בנוסף, נקבעה תקרת מחיר של 60 דולר לחבית נפט רוסי. בסנט לא התייחס באופן ישיר לתקרת מחיר הנפט בדבריו, אך בעבר כינה אותה "טיפשית".


עם זאת, בתקופה האחרונה דווקא חלה התחממות ביחסי ארה"ב-רוסיה, כאשר טראמפ אפילו התבטא באופן ברור כנגד אוקראינה כשהשפיל את נשיא אוקראינה זלנסקי בביקורו בבית הלבן, שהסתיים בפיצוץ. לכן, לדבריו של בסנט צריך להתייחס בעירבון מוגבל, כאשר ההנחה היא שארה"ב לא תמהר לצאת בפעולות כאלו נגד רוסיה, כאשר ההתקדמות האפשרית אל עבר הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה עשויה להביא דווקא להקלת הסנקציות.


מתחת לפני השטח - הדומיננטיות האמריקנית בשוק הנפט תחת לחץ

האנליסטים בבנק ניהול העושר התייחסו למה שקורה בשוק הנפט מעבר לחששות מהשפעת המכסים ומלחמת הסחר: "נדמה כי הרעש הגיאופוליטי מצליח להסתיר את השינויים המבניים המתהווים. גידול התפוקה שהבטיחו מדינות הנפט מגביר את התחרות בשוק הנפט, וכנראה מגביל את נתח השוק של נפט הפצלים האמריקאי. כעת עליונותה של ארה"ב נראית כאילו היא נתונה תחת זכוכית מגדלת, ומבחינה בסיסית, אנו רואים את שוק הנפט נע לעבר עודף היצע. אנו צופים שמחירים ינועו לכיוון 65 דולר מאוחר יותר השנה", כתב נורברט רוקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר "הדור הבא" ביוליוס בר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


"מחירי הנפט נראים כאילו הם לוקחים הפוגה מהירידה האחרונה שלהם. מאז תחילת השנה, תשומת הלב של השוק עברה מההגבלות המחמירות של ארה"ב על ייצוא רוסי אל עבר רטוריקת ה"Drill, baby, drill" החדשה של הממשל האמריקאי, דרך הכרזת מדינות הנפט על סיום קיצוצי הייצור, ולבסוף אל חששות רחבים יותר בנוגע לכלכלה ולביקוש לנפט. המעברים בין נושאים אלה חפפו לשינוי משמעותי במצב הרוח של השוק מרמות שוריות מוגזמות לרמות ניטרליות יותר. קרנות גידור ומשתתפים אחרים הפחיתו את החשיפה שלהם בשוק החוזים העתידיים, מה שהפעיל את הלחץ המוכר על המחירים. מצב הרוח צפוי להמשיך להתקרר", הוסיפו האנליסטים.


"בגדול, נראה כי שוק הנפט מצויד היטב, כאשר המחסור הנתפס באחסון בצפון אמריקה מתקזז עם מלאים בשפע בסין", מוסיף רוקר. "מדינות 'מנודות' כמו רוסיה ואיראן ממשיכות למצוא קונים באסיה, ומוכיחות את יכולתן להסתגל להגבלות. הביקוש לנפט מדשדש, שכן הביקוש לדלק כבישים נשחק באירופה ובסין ואינו עולה בצפון אמריקה והמעבר האנרגטי נראה בבירור. ייתכן כי שינוי בסיסי נוסף נמצא בתהליך. החלטת מדינות הנפט להקל סוף סוף על קיצוצי ההיצע קשורה בחלקה להשקעות האחרונות של כמה מחברותיהן. 


קזחסטן, איחוד האמירויות, ובקרוב גם רוסיה, השלימו או עומדות להשלים פרויקטים שונים. ככל הנראה, שוק הנפט לא יוכל לספוג את כל הכמויות. התחרות צפויה להתגבר וייצוא הנפט של ארה"ב עשוי לעבור מצמיחה לסטגנציה. הדיונים על האפשרות שהתפוקה של נפט הפצלים האמריקאי תגיע לשיאה לפני או אחרי 2030 מוסיפים מימד נוסף לשינוי זה. האם תעשיית נפט הפצלים האמריקאי תראה האטה בפריון ועלייה בעלויות עקב הצורך לעבור למאגרי איכות נמוכה יותר, או שהביקוש הגלובלי לנפט פצלים אמריקאי מצד קונים אירופאים ואסיאתיים יפחת בכל מקרה?", כותב רוקר.


"מעבר לרעש הגיאופוליטי הרם, נראה כי אכן מתהווים שינויים מבניים, אך מסיבות כלכליות ולא פוליטיות. אנו שומרים על גישה ניטרלית וצופים שהמחירים ינועו לכיוון ה-65 דולר מאוחר יותר השנה. נראה כי שוק הנפט נע לעודף היצע השנה. המשא ומתן על הפסקת אש באוקראינה עשוי לכלול הקלה בסנקציות הנוגעות לנפט הרוסי, אך הקלה זו עשויה להתאזן על ידי החמרת מגבלות הייצוא על איראן או ונצואלה. עם זאת, דרישותיה של רוסיה נותרות לא ידועות בשלב זה בתהליך המשא ומתן המתמשך, כמו גם נכונותו של הממשל האמריקאי להקל על הסנקציות על נפט רוסי ולהגביר את התחרות", מסכם רוקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.