הסטודנטים רוצים את הכסף בחזרה - נערכים לתביעה נגד פועלים אי.בי.אי; האם תביעה נגד יו"ר ההתאחדות אלחנן פלהיימר, בדרך?
זה התחיל רק לפני שלושה חודשים - קראנו את הדיווח ושפשפנו את העיניים. התאחדות הסטודנטים מכרה 2.53 מיליון מניות של איסתא (כ-16% ונותרה עם 5.3%) דיסקאונט של 24%, הנחה-מתנה של 60 מיליון שקל לרוכשים.
הרוכשים הגיעו דרך פועלים אי.בי.אי שמנוהלת על ידי עופר גרינבאום. חברת החיתום אולי הציגה ליו"ר ההתאחדות, אלחנן פלהיימר ויתר אנשי ההתאחדות, תמונה מסוימת שאין ברירה אלא למכור בהנחה כזו גדולה, אבל אין ולא היו הנחות כאלו בשוק ההון. לא ידוע עדיין מי השחיל את מי ומי כל הנהנים מהעסקה. ידוע שזאת עסקה שאסור היה לעשותה. ביקרנו, האשמנו, קיבלנו מכתבים לפני תביעה, המשכנו בבדיקות ובתחקיר, זה הכסף של הסטודנטים - כל אחד מהם הפסיד בעסקה הזו כ-1,000 שקל.
אז למה זה קרה? קראו כאן - יש אינטרסים לגוף החיתום שאולי הם לא האינטרסים של המוכרים באיסתא. יש תן וקח בשוק החיתום מול הגופים המוסדיים ואולי פועלים אי.בי.אי מכר את הסחורה לגופים שהוא חפץ ביקרם. אחרי הכל, הוא הרוויח מעל 100 מיליון שקל בשנים האחרונות מהנפקות זבל שהוא שיווק לאותם גופים, ומדי פעם צריך לתת פיצוי.
היו"ר הצעיר, פלהיימר אולי לא מבין מה קורה מסביב, אולי הוא כן מבין. גם את זה הצגנו בהרחבה בסדרת הכתבות בנושא, ועל זה קיבלנו מכתב איומים:
- שיפור בתיירות הביא לרבעון שיא באיסתא
- איסתא: ההכנסות עלו 23%, הרווח הנקי נחתך ב-66%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסרנו למר פלהיימר שאנחנו נשמח להגיע עם הנושא החשוב הזה לבית המשפט.
כעת, נודע כי מספר אגודות סטודנטים של חלק מהאוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בוחנות את היקף הנזקים שנגרמו לסטודנטים בעקבות המכירה. לצורך כך, יש בודק חיצוני - רו"ח עופר אלקלעי שבוחן את העסקה, המצגים לפניה ומכלול המידע שהיה בידי ההתאחדות וכן המידע שהיא קיבלה מפועלים אי.בי.אי. ההערכה כעת היא שפועלים אי.בי.אי עלולה להיתבע בעניין וכן יש שרוצים להגיע גם לתביעה נגד התנהלותו של יו"ר ההתאחדות, אלחנן פלהיימר.
ואנקדוטה לסיום. בשיחה של פלהיימר עם כתבי ביזפורטל הוא ניסה להצדיק את המחיר הנמוך-הדיסקאונט הגבוה, בכך שהמניה נסחרת גבוה ו"חכו חכו היא תרד ואז תראו שצדקנו" (אמר אולי במילים אחרות). זה כמובן לא המבחן, אבל המניה מאז דווקא עלתה - היא ב-98 שקלים. זאת ועוד - הוא אמר שעובדה שגל אחישי לא קנה. אחישי הבעלים של איסתא לא קנה מניות וזה היה הסימן בשביל ההתאחדות שזו עסקה טובה. זה שטות - למה אחישי צריך לקנות חבילה גדולה אם גם כך הוא בעל שליטה, ומעבר לכך - הנה, הוא קונה מניות עכשיו בשוק, במחירים של 95-98 שקל.
- 9.מושחת ! או הפתי המושלם ! (ל"ת)סטודנט 21/09/2022 08:57הגב לתגובה זו
- 8.לא הבנתי. הוא טפש? תמים? או מושחת? (ל"ת)שונאת מבחן אמריקאי 21/09/2022 03:07הגב לתגובה זו
- 7.האם הוא יקבל מצטיין דיקן? (ל"ת)רו"ח במיל. 20/09/2022 18:31הגב לתגובה זו
- 6.ג'ו 20/09/2022 17:54הגב לתגובה זונהנה לראות כתבות אפקטיביות
- 5.מריח ונראה לא טוב .... (ל"ת)כבשה 20/09/2022 17:30הגב לתגובה זו
- 4.והציעו לו תפקיד עם תואר נחשק :-) 20/09/2022 17:22הגב לתגובה זווהציעו לו תפקיד עם תואר נחשק :-)
- נחום 20/09/2022 18:44הגב לתגובה זוקילקל והרס , לא מאמין שיש לו מושג בחשבונאות
- 3.מישו 20/09/2022 16:09הגב לתגובה זו1-0 לביזפורטל!
- 2.סטודנט לשעבר 20/09/2022 16:01הגב לתגובה זומושחתים נמאסתם
- 1.שחר 20/09/2022 15:54הגב לתגובה זוהאם יו״רים סטודנטים לפניו גם עשו לסטודנטים ולסטודנטיות את אשר עשה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
