אלחנן פלהיימר
צילום: אלחנן פלהיימר
מעקב ביזפורטל

הסטודנטים רוצים את הכסף בחזרה - נערכים לתביעה נגד פועלים אי.בי.אי; האם תביעה נגד יו"ר ההתאחדות אלחנן פלהיימר, בדרך?

פלהיימר נתן לפועלים אי.בי.אי מתנה של 60 מיליון שקל - הסטודנטים, בעקבות תחקיר ביזפורטל, נערכים לתביעה
דור עצמון | (10)

זה התחיל רק לפני שלושה חודשים - קראנו את הדיווח ושפשפנו את העיניים. התאחדות הסטודנטים מכרה 2.53 מיליון מניות של איסתא (כ-16% ונותרה עם 5.3%) דיסקאונט של 24%, הנחה-מתנה של 60 מיליון שקל לרוכשים. 

הרוכשים הגיעו דרך פועלים אי.בי.אי שמנוהלת על ידי עופר גרינבאום. חברת החיתום אולי הציגה ליו"ר ההתאחדות, אלחנן פלהיימר ויתר אנשי ההתאחדות, תמונה מסוימת שאין ברירה אלא למכור בהנחה כזו גדולה, אבל אין ולא היו הנחות כאלו בשוק ההון. לא ידוע עדיין מי השחיל את מי ומי כל הנהנים מהעסקה. ידוע שזאת עסקה שאסור היה לעשותה. ביקרנו, האשמנו, קיבלנו מכתבים לפני תביעה, המשכנו בבדיקות ובתחקיר, זה הכסף של הסטודנטים - כל אחד מהם הפסיד בעסקה הזו כ-1,000 שקל.

אז למה זה קרה? קראו כאן - יש אינטרסים לגוף החיתום שאולי הם לא האינטרסים של המוכרים באיסתא.  יש תן וקח בשוק החיתום מול הגופים המוסדיים ואולי פועלים אי.בי.אי מכר את הסחורה לגופים שהוא חפץ ביקרם. אחרי הכל, הוא הרוויח מעל 100 מיליון שקל בשנים האחרונות מהנפקות זבל שהוא שיווק לאותם גופים, ומדי פעם צריך לתת פיצוי.

היו"ר הצעיר, פלהיימר אולי לא מבין מה קורה מסביב, אולי הוא כן מבין. גם את זה הצגנו בהרחבה בסדרת הכתבות בנושא, ועל זה קיבלנו מכתב איומים:

מסרנו למר פלהיימר שאנחנו נשמח להגיע עם הנושא החשוב הזה לבית המשפט.

כעת, נודע כי מספר אגודות סטודנטים של חלק מהאוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בוחנות את היקף הנזקים שנגרמו לסטודנטים בעקבות המכירה. לצורך כך, יש בודק חיצוני - רו"ח עופר אלקלעי שבוחן את העסקה, המצגים לפניה ומכלול המידע שהיה בידי ההתאחדות וכן המידע שהיא קיבלה מפועלים אי.בי.אי. ההערכה כעת היא שפועלים אי.בי.אי עלולה להיתבע בעניין וכן יש שרוצים להגיע גם לתביעה נגד התנהלותו של יו"ר ההתאחדות, אלחנן פלהיימר.

ואנקדוטה לסיום. בשיחה של פלהיימר עם כתבי ביזפורטל הוא ניסה להצדיק את המחיר הנמוך-הדיסקאונט הגבוה, בכך שהמניה נסחרת גבוה ו"חכו חכו היא תרד ואז תראו שצדקנו" (אמר אולי במילים אחרות). זה כמובן לא המבחן, אבל המניה מאז דווקא עלתה - היא ב-98 שקלים. זאת ועוד - הוא אמר שעובדה שגל אחישי לא קנה. אחישי הבעלים של איסתא לא קנה מניות וזה היה הסימן בשביל ההתאחדות שזו עסקה טובה. זה שטות - למה אחישי צריך לקנות חבילה גדולה אם גם כך הוא בעל שליטה, ומעבר לכך - הנה, הוא קונה מניות עכשיו בשוק, במחירים של 95-98 שקל. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מושחת ! או הפתי המושלם ! (ל"ת)
    סטודנט 21/09/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא הבנתי. הוא טפש? תמים? או מושחת? (ל"ת)
    שונאת מבחן אמריקאי 21/09/2022 03:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    האם הוא יקבל מצטיין דיקן? (ל"ת)
    רו"ח במיל. 20/09/2022 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ג'ו 20/09/2022 17:54
    הגב לתגובה זו
    נהנה לראות כתבות אפקטיביות
  • 5.
    מריח ונראה לא טוב .... (ל"ת)
    כבשה 20/09/2022 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    והציעו לו תפקיד עם תואר נחשק :-) 20/09/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    והציעו לו תפקיד עם תואר נחשק :-)
  • נחום 20/09/2022 18:44
    הגב לתגובה זו
    קילקל והרס , לא מאמין שיש לו מושג בחשבונאות
  • 3.
    מישו 20/09/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    1-0 לביזפורטל!
  • 2.
    סטודנט לשעבר 20/09/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    מושחתים נמאסתם
  • 1.
    שחר 20/09/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    האם יו״רים סטודנטים לפניו גם עשו לסטודנטים ולסטודנטיות את אשר עשה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.