הרגולטור חייב להתעורר - חברות החיתום בניגודי אינטרסים מובנים והציבור משלם את המחיר
דמיינו את השיחה הבאה בין חתם לבין מנהל השקעות.
חתם:" היי, יש לי הנפקה חברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת, פתרון ייחודי בתחום ניקוי הפאנלים. יש לה פטנטים, התחילה מכירות ברבעונים האחרונים, מדברים עם הענקיות בעולם".
מנהל השקעות: "לפי איזה שווי?"
חתם: "היא יוצאת בזול לעומת השוק, רוצים להשאיר רווח לרוכשים בהנפקה. שווי של 750 מיליון שקל לפני הכסף".
מנהל השקעות: "השוק חלש, אנחנו פחות בעניין של טכנולוגיה".
חתם: "תקשיב, זה העתיד, אני אתאם מצגת. אתה חייב להיות בפנים. המחיר לא סופי, אני צריך אותך. תעזור לי ואעזור לך. שמרתי לך בחודש שעבר מניות בהנפקה הפרטית של חברת הדיור המוגן. עוד חודש תהיה הפצה נוספת, אשמור לך".
מנהל השקעות: "וואלה, יש עוד הפצה? טוב בוא ניפגש, תביא אותם ונראה..."
החתם ומנהל ההשקעות עוסקים כאן בתן וקח קלאסי. זו אומנם שיחה דמיונית, אבל שיחות מסוג זה נפוצות בשוק. אז נכון שאלו הם כללי המשחק בשוק ההון, אבל הבעיה שהם הפכו בלי לשים לב ולכאורה ללא אשמת המעורבים (הם בסך הכל רוצים להרוויח - החתם לכיסו , מנהל ההשקעות לציבור) את שוק ההון לרקוב ומושחת. רשות ניירות ערך עומדת בצד ושותקת במקום להגביל את העיוותים בשוק החיתום ולהפוך את שוק ההון והבורסה לנקיים יותר.
החתמים גייסו בשנתיים האחרונות מיליארדים רבים שנמחקו. תשואת ההנפקות בגל האחרון היא מינוס 40% כשעשרות הנפקות מוחקות מעל 80%. זה היה כתוב על הקיר, הונפקו חברות לא ראויות לבורסה שלנו או שהונפקו חברות בתמחור מנופח. כן, היו גם חברות טובות וראויות בתמחור שפוי, אבל זה היה מיעוט.
- שיפור בתיירות הביא לרבעון שיא באיסתא
- איסתא: ההכנסות עלו 23%, הרווח הנקי נחתך ב-66%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החתמים עשו כסף מאוד גדול ורוכשי ההנפקות, אכלו אותה. רוכשי הנפקות הם בעיקר הגופים המוסדיים, כלומר בעצם מי שאכל אותה - זה אתם. הפנסיה שלכם, הקופה שלכם, הקרן השתלמות שלכם רכשה מניות בהנפקה והפסידה. איך זה ייתכן? הרי הגופים המוסדיים יודעים להעריך חברות, הם יודעים מה הפוטנציאל, הם יודעים מה הסיכונים של חברות. אז איך בכל זאת הם רכשו בהנפקות? תחזרו לשיחה למעלה. וגם - תזכרו שלגוף שמנהל 100 מיליארד שקל, להשקיע 5-10 מיליון שקל בהנפקה זה ממש לא ביג דיל.
המקרה של ההנפקה הפרטית באיסתא
בפועלים איביאי חושבים שאנחנו רודפים אותם אחרי שורה של כתבות על מהלכים בעייתיים שעשו. האמת שהם צודקים חלקית - המידע עליהם יותר נגיש מאחר שמדובר בחברה נסחרת, לעומת החברות חיתום האחרות. אז הם בזרקור, אבל מבטיחים להציף גם את הפעילויות של החתמים האחרים.
אבל בינתיים המקרה שממחיש יותר מכל את התן וקח בין החתמים לגופים המוסדיים - המקרה של איסתא. לפני כשבועיים הודיעה התאחדות הסטודנטים על מכירת 16% ממניות חברת התיירות והנסיעות איסתא לגופים המוסדיים הפניקס, מור וספרה תמורת 200 מיליון שקלים. טרם המכירה החזיקה התאחדות הסטודנטים 21.3% ממניות איסתא שנסחרה לפי שווי שוק של 1.59 מיליארד שקל. התאחדות הסטודנטים מכרה את אחזקותיה לפי מחיר של 80 שקל בעוד המחיר בשוק עמד על 105 שקל למניה, מדובר בדיסקאונט של 24% ממחיר השוק שהם הפסד של כמעט 40 מיליון שקלים.
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
היועץ של איסתא היה פועלים אי.בי.אי שמנוהל על ידי עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס. האם הוא היה יועץ אחיתופל שפעל ממניעים אחרים? האם במקביל לייעוץ עליו קיבל כסף, הוא גם סידר לחברים מהגופים המוסדיים רווחים גדולים? התפקיד של רשות ניירות ערך לחקור ולענות על השאלות האלו.
אז למה בהתאחדות הסכימו לעשות עסקה כזו?
מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר: “עסקת מכירת מניות איסתא בוצעה לאחר בדיקות מעמיקות שביצעה ההתאחדות הסטודנטים ותוך לווי צמוד של בית ההשקעות פועלים איביאי , ובלווי עוה״ד יניב בר-זיק ומורן גולדברג ממשרד צמח שניידר ושות׳, ויועץ המס, עו"ד מאיר מזרחי. כחלק מהעסקה נבחנו באופן מעמיק חלופות שונות הלוקחות בחשבון את כמות המניות הנמכרות ומחזורי המסחר הנמוכים שיש במניה במסגרת הבורסה, מספר הגופים המתעניינים ברכישה, עסקאות במניה שהתנהלו במקביל, וכן, העיתוי המתאים ביותר לעסקה תוך התחשבות בתנודתיות הקיימת בשוק המניות, שהשפיעה גם על מניית איסתא והביא לירידה של עשרות אחוזים בערך המניה רק בשבועות האחרונים.
"יש לציין כי גם עסקאות דומות שבוצעו במניית איסתא בחצי השנה האחרונה ובתנאי שוק עדיפים, טרם עליית הריבית במשק והירידות בשווקי העולם, התקיימו במחיר דומה למחיר העסקה שביצעה ההתאחדות. איסתא היא הנכס המרכזי וכמעט היחידי שבבעלות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, כך שכל תנודתיות במניה השפיעה על הארגון. היות שבשנים האחרונות איסתא הפסיקה לשלם דיבידנד הדבר פגע גם בתקציב השוטף של ההתאחדות.
מתוך אחריות לשמור על נכסי ההתאחדות ולפזר אותם בצורה שמונעת סיכונים פיננסיים מיותרים מצאה ההתאחדות כי ביצוע העסקה במועדה הוא הדבר הנכון והאחראי לעשות למען עתיד הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. כהוכחה העסקה הניבה להתאחדות רווח ניכר גם בהשוואה לעסקה דומה שביצעה ההתאחדות לפני כעשור.
יש להדגיש כי העסקה אושרה ברוב גדול בנשיאות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות המורכבת מיושבי ויושבות הראש של כלל אגודות הסטודנטים בישראל, זאת לאחר שהובאה בפניהם באופן שקוף לחלוטין תוך הצגה של כלל הפרטים ע"י הגורמים המקצועיים״.
- 10.מני 10/07/2022 12:18הגב לתגובה זוהרשות לא מבצעת את תפקידה. החתמים דוחפים למוסדיים דברים במחירים מופקעים ( שדוחפים לנו את זה לפנסיה- וזה מילא אחוזון בפנסיה, אז לא נשים לב). אחכ החתמים מעבירים דברים טובים בהנפקות לא לפנסיה. לאורך שנים נוצרים הפרשים בין השוק לבין הפנסיה
- 9.בוקר טוב אליהו (ל"ת)תמיר 10/07/2022 10:46הגב לתגובה זו
- 8.הגיע הזמן לרגולציה על פמלי אופיס (ל"ת)אבי 10/07/2022 10:27הגב לתגובה זו
- 7.א-ב 10/07/2022 10:27הגב לתגובה זואין לי שום קשר וכל טובת הנאה מהאתר. מעריך מאד מאד מאד את הפירסומים האלו. כל הכבוד וישר כח על התנהלות מאד לא שגרתית ואמיצה. אתם עיתונות אמיתית. פשוטה נהירה לא מתלהמת שואלת מסייגת את עצמה כשנדרש. תודה רבה.
- 6.מומו 10/07/2022 09:17הגב לתגובה זוהרשיויות לא בדיוק אוהבות לפקח ולהעניש גופי חיתום על מעשים כאלה.במקסימום קנס כספי סימלי ואנחנו הקהל הרחב אוכלים אותה.לעומת זאת מנהלי ההשקעות בגוםים המוסדיים צריכים ללכת לכלא על מעילה באמון שלנו המשקיעים ומשלמי דמי הניהול
- 5.צחי 10/07/2022 09:00הגב לתגובה זוהציבור שמסתכן בקרנות השתלמות קופות גמל ופנסיות
- בדיוק! 10/07/2022 10:57הגב לתגובה זוהחלו "למכור" את החובות הארוכים והכבדים (משכנתאות...), לגופים שאמונים להשיא רווח בתיקים ארוכי הטווח. הציבור נדפק מכל הכיוונים. מזל שמרבית הציבור טיפש :)
- 4.אנונימי 10/07/2022 08:55הגב לתגובה זובין החברות למוסדיים. כולם בסיפור ילדים גדולים ואין צורך להגן על אף צד. יש כאן מסחר הוגן.הרשות צריכה להגן על המשקיע הקטן. אבל זה לא המקרה כאן
- 3.כל מילה מדוייקת להחריד. (ל"ת)רוני 10/07/2022 08:31הגב לתגובה זו
- 2.חתמים זרים מרוויחים הרבה יותר וכל הבורסות בעולם נחתכו - גם ישראל (ל"ת)10/07/2022 08:22הגב לתגובה זו
- 1.איביאיי הנפיקו בזמנו את אגח הזבל של חברות נדלן מחול ודחפו אותם למוסדיים גם עי חברת בת אחרת שלהם תוך ניגוד עניינים חמור.... כרגיל בשוק ההון לא עושים דבר כיוון שהממונה מכוון לג'וב הבא (ל"ת)אבי 10/07/2022 07:37הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.82% והכסף כסף 1.22% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
