ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

הרגולטור חייב להתעורר - חברות החיתום בניגודי אינטרסים מובנים והציבור משלם את המחיר

חברות החיתום מתנהלות ב"תן וקח" קלאסי - מנפיקות זבל לגופים מוסדיים אבל מצ'פרות את מי שעוזר להם - הציבור מפסיד; המקרה הבעייתי של ההפצה באיסתא
דור עצמון | (11)

דמיינו את השיחה הבאה בין חתם לבין מנהל השקעות.

חתם:" היי, יש לי הנפקה חברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת, פתרון ייחודי בתחום ניקוי הפאנלים. יש לה פטנטים, התחילה מכירות ברבעונים האחרונים, מדברים עם הענקיות בעולם".  

מנהל השקעות: "לפי איזה שווי?"

חתם: "היא יוצאת בזול לעומת השוק, רוצים להשאיר רווח לרוכשים בהנפקה. שווי של 750 מיליון שקל לפני הכסף".

מנהל השקעות: "השוק חלש, אנחנו פחות בעניין של טכנולוגיה".

חתם: "תקשיב, זה העתיד, אני אתאם מצגת. אתה חייב להיות בפנים. המחיר לא סופי, אני צריך אותך. תעזור לי ואעזור לך. שמרתי לך בחודש שעבר מניות בהנפקה הפרטית של חברת הדיור המוגן. עוד חודש תהיה הפצה נוספת, אשמור לך". 

מנהל השקעות: "וואלה, יש עוד הפצה? טוב בוא ניפגש, תביא אותם ונראה..."

החתם ומנהל ההשקעות עוסקים כאן בתן וקח קלאסי. זו אומנם שיחה דמיונית, אבל שיחות מסוג זה נפוצות בשוק. אז נכון שאלו הם כללי המשחק בשוק ההון, אבל הבעיה שהם הפכו בלי לשים לב ולכאורה ללא אשמת המעורבים (הם בסך הכל רוצים להרוויח - החתם לכיסו , מנהל ההשקעות לציבור) את שוק ההון לרקוב ומושחת. רשות ניירות ערך עומדת בצד ושותקת במקום להגביל את העיוותים בשוק החיתום ולהפוך את שוק ההון והבורסה לנקיים יותר.

החתמים גייסו בשנתיים האחרונות מיליארדים רבים שנמחקו. תשואת ההנפקות בגל האחרון היא מינוס 40% כשעשרות הנפקות מוחקות מעל 80%. זה היה כתוב על הקיר, הונפקו חברות לא ראויות לבורסה שלנו או שהונפקו חברות בתמחור מנופח. כן, היו גם חברות טובות וראויות בתמחור שפוי, אבל זה היה מיעוט. 

החתמים עשו כסף מאוד גדול ורוכשי ההנפקות, אכלו אותה. רוכשי הנפקות הם בעיקר  הגופים המוסדיים, כלומר בעצם מי שאכל אותה - זה אתם. הפנסיה שלכם, הקופה שלכם, הקרן השתלמות שלכם רכשה מניות בהנפקה והפסידה. איך זה ייתכן? הרי הגופים המוסדיים יודעים להעריך חברות, הם יודעים מה הפוטנציאל, הם יודעים מה הסיכונים של חברות. אז איך בכל זאת הם רכשו בהנפקות? תחזרו לשיחה למעלה. וגם - תזכרו שלגוף שמנהל 100 מיליארד שקל, להשקיע 5-10 מיליון שקל בהנפקה זה ממש לא ביג דיל. 

המקרה של ההנפקה הפרטית באיסתא

בפועלים איביאי חושבים שאנחנו רודפים אותם אחרי שורה של כתבות על מהלכים בעייתיים שעשו. האמת שהם צודקים חלקית - המידע עליהם יותר נגיש מאחר שמדובר בחברה נסחרת, לעומת החברות חיתום האחרות. אז הם בזרקור, אבל מבטיחים להציף גם את הפעילויות של החתמים האחרים. 

אבל בינתיים המקרה שממחיש יותר מכל את התן וקח בין החתמים לגופים המוסדיים - המקרה של איסתא. לפני כשבועיים הודיעה התאחדות הסטודנטים על מכירת 16% ממניות חברת התיירות והנסיעות איסתא לגופים המוסדיים הפניקס, מור וספרה תמורת 200 מיליון שקלים. טרם המכירה החזיקה התאחדות הסטודנטים 21.3% ממניות איסתא שנסחרה לפי שווי שוק של 1.59 מיליארד שקל. התאחדות הסטודנטים מכרה את אחזקותיה לפי מחיר של 80 שקל בעוד המחיר בשוק עמד על 105 שקל למניה, מדובר בדיסקאונט של 24% ממחיר השוק שהם הפסד של כמעט 40 מיליון שקלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היועץ של איסתא היה פועלים אי.בי.אי שמנוהל על ידי עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס. האם הוא היה יועץ אחיתופל שפעל ממניעים אחרים? האם במקביל לייעוץ עליו קיבל כסף, הוא גם סידר לחברים מהגופים המוסדיים רווחים גדולים? התפקיד של רשות ניירות ערך לחקור ולענות על השאלות האלו.

אז למה בהתאחדות הסכימו לעשות עסקה כזו? 

מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר: “עסקת מכירת מניות איסתא בוצעה לאחר בדיקות מעמיקות שביצעה ההתאחדות הסטודנטים ותוך לווי צמוד של בית ההשקעות פועלים איביאי , ובלווי עוה״ד יניב בר-זיק ומורן גולדברג ממשרד צמח שניידר ושות׳, ויועץ המס, עו"ד מאיר מזרחי. כחלק מהעסקה נבחנו באופן מעמיק חלופות שונות הלוקחות בחשבון את כמות המניות הנמכרות ומחזורי המסחר הנמוכים שיש במניה במסגרת הבורסה, מספר הגופים המתעניינים ברכישה, עסקאות במניה שהתנהלו במקביל, וכן, העיתוי המתאים ביותר לעסקה תוך התחשבות בתנודתיות הקיימת בשוק המניות, שהשפיעה גם על מניית איסתא והביא לירידה של עשרות אחוזים בערך המניה רק בשבועות האחרונים.

"יש לציין כי גם עסקאות דומות שבוצעו במניית איסתא בחצי השנה האחרונה ובתנאי שוק עדיפים, טרם עליית הריבית במשק והירידות בשווקי העולם, התקיימו במחיר דומה למחיר העסקה שביצעה ההתאחדות. איסתא היא הנכס המרכזי וכמעט היחידי שבבעלות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, כך שכל תנודתיות במניה השפיעה על הארגון. היות שבשנים האחרונות איסתא הפסיקה לשלם דיבידנד הדבר פגע גם בתקציב השוטף של ההתאחדות.

 

מתוך אחריות לשמור על נכסי ההתאחדות ולפזר אותם בצורה שמונעת סיכונים פיננסיים מיותרים מצאה ההתאחדות כי ביצוע העסקה במועדה הוא הדבר הנכון והאחראי לעשות למען עתיד הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. כהוכחה העסקה הניבה להתאחדות רווח ניכר גם בהשוואה לעסקה דומה שביצעה ההתאחדות לפני כעשור.

 

יש להדגיש כי העסקה אושרה ברוב גדול בנשיאות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות המורכבת מיושבי ויושבות הראש של כלל אגודות הסטודנטים בישראל, זאת לאחר שהובאה בפניהם באופן שקוף לחלוטין תוך הצגה של כלל הפרטים ע"י הגורמים המקצועיים״.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מני 10/07/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    הרשות לא מבצעת את תפקידה. החתמים דוחפים למוסדיים דברים במחירים מופקעים ( שדוחפים לנו את זה לפנסיה- וזה מילא אחוזון בפנסיה, אז לא נשים לב). אחכ החתמים מעבירים דברים טובים בהנפקות לא לפנסיה. לאורך שנים נוצרים הפרשים בין השוק לבין הפנסיה
  • 9.
    בוקר טוב אליהו (ל"ת)
    תמיר 10/07/2022 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הגיע הזמן לרגולציה על פמלי אופיס (ל"ת)
    אבי 10/07/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    א-ב 10/07/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    אין לי שום קשר וכל טובת הנאה מהאתר. מעריך מאד מאד מאד את הפירסומים האלו. כל הכבוד וישר כח על התנהלות מאד לא שגרתית ואמיצה. אתם עיתונות אמיתית. פשוטה נהירה לא מתלהמת שואלת מסייגת את עצמה כשנדרש. תודה רבה.
  • 6.
    מומו 10/07/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    הרשיויות לא בדיוק אוהבות לפקח ולהעניש גופי חיתום על מעשים כאלה.במקסימום קנס כספי סימלי ואנחנו הקהל הרחב אוכלים אותה.לעומת זאת מנהלי ההשקעות בגוםים המוסדיים צריכים ללכת לכלא על מעילה באמון שלנו המשקיעים ומשלמי דמי הניהול
  • 5.
    צחי 10/07/2022 09:00
    הגב לתגובה זו
    הציבור שמסתכן בקרנות השתלמות קופות גמל ופנסיות
  • בדיוק! 10/07/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    החלו "למכור" את החובות הארוכים והכבדים (משכנתאות...), לגופים שאמונים להשיא רווח בתיקים ארוכי הטווח. הציבור נדפק מכל הכיוונים. מזל שמרבית הציבור טיפש :)
  • 4.
    אנונימי 10/07/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    בין החברות למוסדיים. כולם בסיפור ילדים גדולים ואין צורך להגן על אף צד. יש כאן מסחר הוגן.הרשות צריכה להגן על המשקיע הקטן. אבל זה לא המקרה כאן
  • 3.
    כל מילה מדוייקת להחריד. (ל"ת)
    רוני 10/07/2022 08:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חתמים זרים מרוויחים הרבה יותר וכל הבורסות בעולם נחתכו - גם ישראל (ל"ת)
    10/07/2022 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איביאיי הנפיקו בזמנו את אגח הזבל של חברות נדלן מחול ודחפו אותם למוסדיים גם עי חברת בת אחרת שלהם תוך ניגוד עניינים חמור.... כרגיל בשוק ההון לא עושים דבר כיוון שהממונה מכוון לג'וב הבא (ל"ת)
    אבי 10/07/2022 07:37
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)

מייקל ברי מבהיר: אין שורט על טסלה, למרות ירידה במסירות - ומה עם אנבידיה?

מייקל ברי סוגר את רעש השורט סביב טסלה, וטסלה מצידה מציגה ממוצע מסירות שמרמז על שנה שנייה של ירידה, והשוק ממשיך לעקוב אחרי הפוזיציות של ברי באנבידיה

ליאור דנקנר |

מייקל ברי, מנהל ההשקעות שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור לפני משבר 2008 ומזוהה עם הסרט, מבהיר ברשת אקס שהוא לא מחזיק פוזיציית שורט על מניית טסלה Tesla -0.01%  . התגובה מגיעה אחרי שבתחילת החודש כתב שטסלה מתומחרת גבוה מדי, אמירה שחידדה שוב את הפער בין הציפיות סביב הסיפור הטכנולוגי של החברה לבין הנתונים התפעוליים שמגיעים מהשוק עצמו.

ההבהרה של ברי מעניינת בעיקר בגלל הרעש שהיא יוצרת סביב טסלה, אבל גם בגלל מה שהיא לא אומרת. היא לא משנה את הוויכוח על הערכת השווי של החברה, והיא גם לא מייצרת הימור נגדי רשמי מצידו. בפועל הוא מסמן שהדיון סביב טסלה הוא יותר דיון על תמחור וציפיות מאשר מהלך מסודר של שורט.


טסלה מפרסמת קונצנזוס מסירות בעצמה, ומהלך כזה לא רואים כל יום

ברקע, טסלה עושה צעד חריג ומציגה באתר קשרי המשקיעים שלה ממוצע של הערכות שוק למסירות, מהלך שבדרך כלל נשאר מחוץ לדוחות הרשמיים של החברה. לפי האומדנים שטסלה מרכזת, הצפי לרבעון הרביעי עומד על כ-422 אלף מסירות, ירידה של סביב 15% לעומת התקופה המקבילה.

אותו קונצנזוס מצביע גם על תמונה שנתית מורכבת יותר. טסלה מציגה ממוצע שמכוון לסביב 1.6 מיליון מסירות בשנה, ירידה של יותר מ-8% לעומת השנה הקודמת, מה שממקם אותה בדרך לירידה שנתית שנייה ברציפות במספר הרכבים שהיא מוסרת ללקוחות.

המסר לשוק יוצא ברור גם בלי שטסלה מעדכנת תחזית רשמית משלה. מצד אחד החברה לא נוטלת אחריות ישירה על המספרים, מצד שני היא בוחרת להבליט ממוצע שמרמז על סביבת ביקושים מתונה יותר מזו שהייתה חלק מהשיח מוקדם יותר השנה, במיוחד על רקע פערים הולכים וגדלים בין הערכות שונות.