הרגולטור חייב להתעורר - חברות החיתום בניגודי אינטרסים מובנים והציבור משלם את המחיר
דמיינו את השיחה הבאה בין חתם לבין מנהל השקעות.
חתם:" היי, יש לי הנפקה חברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת, פתרון ייחודי בתחום ניקוי הפאנלים. יש לה פטנטים, התחילה מכירות ברבעונים האחרונים, מדברים עם הענקיות בעולם".
מנהל השקעות: "לפי איזה שווי?"
חתם: "היא יוצאת בזול לעומת השוק, רוצים להשאיר רווח לרוכשים בהנפקה. שווי של 750 מיליון שקל לפני הכסף".
מנהל השקעות: "השוק חלש, אנחנו פחות בעניין של טכנולוגיה".
חתם: "תקשיב, זה העתיד, אני אתאם מצגת. אתה חייב להיות בפנים. המחיר לא סופי, אני צריך אותך. תעזור לי ואעזור לך. שמרתי לך בחודש שעבר מניות בהנפקה הפרטית של חברת הדיור המוגן. עוד חודש תהיה הפצה נוספת, אשמור לך".
מנהל השקעות: "וואלה, יש עוד הפצה? טוב בוא ניפגש, תביא אותם ונראה..."
החתם ומנהל ההשקעות עוסקים כאן בתן וקח קלאסי. זו אומנם שיחה דמיונית, אבל שיחות מסוג זה נפוצות בשוק. אז נכון שאלו הם כללי המשחק בשוק ההון, אבל הבעיה שהם הפכו בלי לשים לב ולכאורה ללא אשמת המעורבים (הם בסך הכל רוצים להרוויח - החתם לכיסו , מנהל ההשקעות לציבור) את שוק ההון לרקוב ומושחת. רשות ניירות ערך עומדת בצד ושותקת במקום להגביל את העיוותים בשוק החיתום ולהפוך את שוק ההון והבורסה לנקיים יותר.
החתמים גייסו בשנתיים האחרונות מיליארדים רבים שנמחקו. תשואת ההנפקות בגל האחרון היא מינוס 40% כשעשרות הנפקות מוחקות מעל 80%. זה היה כתוב על הקיר, הונפקו חברות לא ראויות לבורסה שלנו או שהונפקו חברות בתמחור מנופח. כן, היו גם חברות טובות וראויות בתמחור שפוי, אבל זה היה מיעוט.
- שיפור בתיירות הביא לרבעון שיא באיסתא
- איסתא: ההכנסות עלו 23%, הרווח הנקי נחתך ב-66%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החתמים עשו כסף מאוד גדול ורוכשי ההנפקות, אכלו אותה. רוכשי הנפקות הם בעיקר הגופים המוסדיים, כלומר בעצם מי שאכל אותה - זה אתם. הפנסיה שלכם, הקופה שלכם, הקרן השתלמות שלכם רכשה מניות בהנפקה והפסידה. איך זה ייתכן? הרי הגופים המוסדיים יודעים להעריך חברות, הם יודעים מה הפוטנציאל, הם יודעים מה הסיכונים של חברות. אז איך בכל זאת הם רכשו בהנפקות? תחזרו לשיחה למעלה. וגם - תזכרו שלגוף שמנהל 100 מיליארד שקל, להשקיע 5-10 מיליון שקל בהנפקה זה ממש לא ביג דיל.
המקרה של ההנפקה הפרטית באיסתא
בפועלים איביאי חושבים שאנחנו רודפים אותם אחרי שורה של כתבות על מהלכים בעייתיים שעשו. האמת שהם צודקים חלקית - המידע עליהם יותר נגיש מאחר שמדובר בחברה נסחרת, לעומת החברות חיתום האחרות. אז הם בזרקור, אבל מבטיחים להציף גם את הפעילויות של החתמים האחרים.
אבל בינתיים המקרה שממחיש יותר מכל את התן וקח בין החתמים לגופים המוסדיים - המקרה של איסתא. לפני כשבועיים הודיעה התאחדות הסטודנטים על מכירת 16% ממניות חברת התיירות והנסיעות איסתא לגופים המוסדיים הפניקס, מור וספרה תמורת 200 מיליון שקלים. טרם המכירה החזיקה התאחדות הסטודנטים 21.3% ממניות איסתא שנסחרה לפי שווי שוק של 1.59 מיליארד שקל. התאחדות הסטודנטים מכרה את אחזקותיה לפי מחיר של 80 שקל בעוד המחיר בשוק עמד על 105 שקל למניה, מדובר בדיסקאונט של 24% ממחיר השוק שהם הפסד של כמעט 40 מיליון שקלים.
- שיפור חד ברווחיות ובהון: מניית ווישור גלובלטק מטפסת
- קבוצת שלמה: הכנסות שיא של 1.78 מיליארד שקל וצמיחה בהכנסות הליבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
היועץ של איסתא היה פועלים אי.בי.אי שמנוהל על ידי עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס. האם הוא היה יועץ אחיתופל שפעל ממניעים אחרים? האם במקביל לייעוץ עליו קיבל כסף, הוא גם סידר לחברים מהגופים המוסדיים רווחים גדולים? התפקיד של רשות ניירות ערך לחקור ולענות על השאלות האלו.
אז למה בהתאחדות הסכימו לעשות עסקה כזו?
מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר: “עסקת מכירת מניות איסתא בוצעה לאחר בדיקות מעמיקות שביצעה ההתאחדות הסטודנטים ותוך לווי צמוד של בית ההשקעות פועלים איביאי , ובלווי עוה״ד יניב בר-זיק ומורן גולדברג ממשרד צמח שניידר ושות׳, ויועץ המס, עו"ד מאיר מזרחי. כחלק מהעסקה נבחנו באופן מעמיק חלופות שונות הלוקחות בחשבון את כמות המניות הנמכרות ומחזורי המסחר הנמוכים שיש במניה במסגרת הבורסה, מספר הגופים המתעניינים ברכישה, עסקאות במניה שהתנהלו במקביל, וכן, העיתוי המתאים ביותר לעסקה תוך התחשבות בתנודתיות הקיימת בשוק המניות, שהשפיעה גם על מניית איסתא והביא לירידה של עשרות אחוזים בערך המניה רק בשבועות האחרונים.
"יש לציין כי גם עסקאות דומות שבוצעו במניית איסתא בחצי השנה האחרונה ובתנאי שוק עדיפים, טרם עליית הריבית במשק והירידות בשווקי העולם, התקיימו במחיר דומה למחיר העסקה שביצעה ההתאחדות. איסתא היא הנכס המרכזי וכמעט היחידי שבבעלות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, כך שכל תנודתיות במניה השפיעה על הארגון. היות שבשנים האחרונות איסתא הפסיקה לשלם דיבידנד הדבר פגע גם בתקציב השוטף של ההתאחדות.
מתוך אחריות לשמור על נכסי ההתאחדות ולפזר אותם בצורה שמונעת סיכונים פיננסיים מיותרים מצאה ההתאחדות כי ביצוע העסקה במועדה הוא הדבר הנכון והאחראי לעשות למען עתיד הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. כהוכחה העסקה הניבה להתאחדות רווח ניכר גם בהשוואה לעסקה דומה שביצעה ההתאחדות לפני כעשור.
יש להדגיש כי העסקה אושרה ברוב גדול בנשיאות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות המורכבת מיושבי ויושבות הראש של כלל אגודות הסטודנטים בישראל, זאת לאחר שהובאה בפניהם באופן שקוף לחלוטין תוך הצגה של כלל הפרטים ע"י הגורמים המקצועיים״.
- 10.מני 10/07/2022 12:18הגב לתגובה זוהרשות לא מבצעת את תפקידה. החתמים דוחפים למוסדיים דברים במחירים מופקעים ( שדוחפים לנו את זה לפנסיה- וזה מילא אחוזון בפנסיה, אז לא נשים לב). אחכ החתמים מעבירים דברים טובים בהנפקות לא לפנסיה. לאורך שנים נוצרים הפרשים בין השוק לבין הפנסיה
- 9.בוקר טוב אליהו (ל"ת)תמיר 10/07/2022 10:46הגב לתגובה זו
- 8.הגיע הזמן לרגולציה על פמלי אופיס (ל"ת)אבי 10/07/2022 10:27הגב לתגובה זו
- 7.א-ב 10/07/2022 10:27הגב לתגובה זואין לי שום קשר וכל טובת הנאה מהאתר. מעריך מאד מאד מאד את הפירסומים האלו. כל הכבוד וישר כח על התנהלות מאד לא שגרתית ואמיצה. אתם עיתונות אמיתית. פשוטה נהירה לא מתלהמת שואלת מסייגת את עצמה כשנדרש. תודה רבה.
- 6.מומו 10/07/2022 09:17הגב לתגובה זוהרשיויות לא בדיוק אוהבות לפקח ולהעניש גופי חיתום על מעשים כאלה.במקסימום קנס כספי סימלי ואנחנו הקהל הרחב אוכלים אותה.לעומת זאת מנהלי ההשקעות בגוםים המוסדיים צריכים ללכת לכלא על מעילה באמון שלנו המשקיעים ומשלמי דמי הניהול
- 5.צחי 10/07/2022 09:00הגב לתגובה זוהציבור שמסתכן בקרנות השתלמות קופות גמל ופנסיות
- בדיוק! 10/07/2022 10:57הגב לתגובה זוהחלו "למכור" את החובות הארוכים והכבדים (משכנתאות...), לגופים שאמונים להשיא רווח בתיקים ארוכי הטווח. הציבור נדפק מכל הכיוונים. מזל שמרבית הציבור טיפש :)
- 4.אנונימי 10/07/2022 08:55הגב לתגובה זובין החברות למוסדיים. כולם בסיפור ילדים גדולים ואין צורך להגן על אף צד. יש כאן מסחר הוגן.הרשות צריכה להגן על המשקיע הקטן. אבל זה לא המקרה כאן
- 3.כל מילה מדוייקת להחריד. (ל"ת)רוני 10/07/2022 08:31הגב לתגובה זו
- 2.חתמים זרים מרוויחים הרבה יותר וכל הבורסות בעולם נחתכו - גם ישראל (ל"ת)10/07/2022 08:22הגב לתגובה זו
- 1.איביאיי הנפיקו בזמנו את אגח הזבל של חברות נדלן מחול ודחפו אותם למוסדיים גם עי חברת בת אחרת שלהם תוך ניגוד עניינים חמור.... כרגיל בשוק ההון לא עושים דבר כיוון שהממונה מכוון לג'וב הבא (ל"ת)אבי 10/07/2022 07:37הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
