דמיינו את השיחה הבאה בין חתם לבין מנהל השקעות.

חתם:" היי, יש לי הנפקה חברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה המתחדשת, פתרון ייחודי בתחום ניקוי הפאנלים. יש לה פטנטים, התחילה מכירות ברבעונים האחרונים, מדברים עם הענקיות בעולם".  

מנהל השקעות: "לפי איזה שווי?"

חתם: "היא יוצאת בזול לעומת השוק, רוצים להשאיר רווח לרוכשים בהנפקה. שווי של 750 מיליון שקל לפני הכסף".

מנהל השקעות: "השוק חלש, אנחנו פחות בעניין של טכנולוגיה".

חתם: "תקשיב, זה העתיד, אני אתאם מצגת. אתה חייב להיות בפנים. המחיר לא סופי, אני צריך אותך. תעזור לי ואעזור לך. שמרתי לך בחודש שעבר מניות בהנפקה הפרטית של חברת הדיור המוגן. עוד חודש תהיה הפצה נוספת, אשמור לך". 

מנהל השקעות: "וואלה, יש עוד הפצה? טוב בוא ניפגש, תביא אותם ונראה..."

החתם ומנהל ההשקעות עוסקים כאן בתן וקח קלאסי. זו אומנם שיחה דמיונית, אבל שיחות מסוג זה נפוצות בשוק. אז נכון שאלו הם כללי המשחק בשוק ההון, אבל הבעיה שהם הפכו בלי לשים לב ולכאורה ללא אשמת המעורבים (הם בסך הכל רוצים להרוויח - החתם לכיסו , מנהל ההשקעות לציבור) את שוק ההון לרקוב ומושחת. רשות ניירות ערך עומדת בצד ושותקת במקום להגביל את העיוותים בשוק החיתום ולהפוך את שוק ההון והבורסה לנקיים יותר.

החתמים גייסו בשנתיים האחרונות מיליארדים רבים שנמחקו. תשואת ההנפקות בגל האחרון היא מינוס 40% כשעשרות הנפקות מוחקות מעל 80%. זה היה כתוב על הקיר, הונפקו חברות לא ראויות לבורסה שלנו או שהונפקו חברות בתמחור מנופח. כן, היו גם חברות טובות וראויות בתמחור שפוי, אבל זה היה מיעוט. 

• שיפור בתיירות הביא לרבעון שיא באיסתא
• איסתא: ההכנסות עלו 23%, הרווח הנקי נחתך ב-66%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החתמים עשו כסף מאוד גדול ורוכשי ההנפקות, אכלו אותה. רוכשי הנפקות הם בעיקר  הגופים המוסדיים, כלומר בעצם מי שאכל אותה - זה אתם. הפנסיה שלכם, הקופה שלכם, הקרן השתלמות שלכם רכשה מניות בהנפקה והפסידה. איך זה ייתכן? הרי הגופים המוסדיים יודעים להעריך חברות, הם יודעים מה הפוטנציאל, הם יודעים מה הסיכונים של חברות. אז איך בכל זאת הם רכשו בהנפקות? תחזרו לשיחה למעלה. וגם - תזכרו שלגוף שמנהל 100 מיליארד שקל, להשקיע 5-10 מיליון שקל בהנפקה זה ממש לא ביג דיל. 

המקרה של ההנפקה הפרטית באיסתא

בפועלים איביאי חושבים שאנחנו רודפים אותם אחרי שורה של כתבות על מהלכים בעייתיים שעשו. האמת שהם צודקים חלקית - המידע עליהם יותר נגיש מאחר שמדובר בחברה נסחרת, לעומת החברות חיתום האחרות. אז הם בזרקור, אבל מבטיחים להציף גם את הפעילויות של החתמים האחרים. 

אבל בינתיים המקרה שממחיש יותר מכל את התן וקח בין החתמים לגופים המוסדיים - המקרה של איסתא. לפני כשבועיים הודיעה התאחדות הסטודנטים על מכירת 16% ממניות חברת התיירות והנסיעות איסתא לגופים המוסדיים הפניקס, מור וספרה תמורת 200 מיליון שקלים. טרם המכירה החזיקה התאחדות הסטודנטים 21.3% ממניות איסתא שנסחרה לפי שווי שוק של 1.59 מיליארד שקל. התאחדות הסטודנטים מכרה את אחזקותיה לפי מחיר של 80 שקל בעוד המחיר בשוק עמד על 105 שקל למניה, מדובר בדיסקאונט של 24% ממחיר השוק שהם הפסד של כמעט 40 מיליון שקלים.

• ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
• אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

היועץ של איסתא היה פועלים אי.בי.אי שמנוהל על ידי עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס. האם הוא היה יועץ אחיתופל שפעל ממניעים אחרים? האם במקביל לייעוץ עליו קיבל כסף, הוא גם סידר לחברים מהגופים המוסדיים רווחים גדולים? התפקיד של רשות ניירות ערך לחקור ולענות על השאלות האלו.

אז למה בהתאחדות הסכימו לעשות עסקה כזו? 

מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר: “עסקת מכירת מניות איסתא בוצעה לאחר בדיקות מעמיקות שביצעה ההתאחדות הסטודנטים ותוך לווי צמוד של בית ההשקעות פועלים איביאי , ובלווי עוה״ד יניב בר-זיק ומורן גולדברג ממשרד צמח שניידר ושות׳, ויועץ המס, עו"ד מאיר מזרחי. כחלק מהעסקה נבחנו באופן מעמיק חלופות שונות הלוקחות בחשבון את כמות המניות הנמכרות ומחזורי המסחר הנמוכים שיש במניה במסגרת הבורסה, מספר הגופים המתעניינים ברכישה, עסקאות במניה שהתנהלו במקביל, וכן, העיתוי המתאים ביותר לעסקה תוך התחשבות בתנודתיות הקיימת בשוק המניות, שהשפיעה גם על מניית איסתא והביא לירידה של עשרות אחוזים בערך המניה רק בשבועות האחרונים.

"יש לציין כי גם עסקאות דומות שבוצעו במניית איסתא בחצי השנה האחרונה ובתנאי שוק עדיפים, טרם עליית הריבית במשק והירידות בשווקי העולם, התקיימו במחיר דומה למחיר העסקה שביצעה ההתאחדות. איסתא היא הנכס המרכזי וכמעט היחידי שבבעלות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, כך שכל תנודתיות במניה השפיעה על הארגון. היות שבשנים האחרונות איסתא הפסיקה לשלם דיבידנד הדבר פגע גם בתקציב השוטף של ההתאחדות.

מתוך אחריות לשמור על נכסי ההתאחדות ולפזר אותם בצורה שמונעת סיכונים פיננסיים מיותרים מצאה ההתאחדות כי ביצוע העסקה במועדה הוא הדבר הנכון והאחראי לעשות למען עתיד הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. כהוכחה העסקה הניבה להתאחדות רווח ניכר גם בהשוואה לעסקה דומה שביצעה ההתאחדות לפני כעשור.

יש להדגיש כי העסקה אושרה ברוב גדול בנשיאות התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות המורכבת מיושבי ויושבות הראש של כלל אגודות הסטודנטים בישראל, זאת לאחר שהובאה בפניהם באופן שקוף לחלוטין תוך הצגה של כלל הפרטים ע"י הגורמים המקצועיים״.