פרויקט של נקסטקום
צילום: יח"צ
דוחות

נקסטקום: צמיחה של 26% ברבעון הודות למגזר האנרגיה המתחדשת

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו ב-115 מיליון שקל והרווח התפעולי עמד על 8 מיליון שקל. בשנה כולה המגזר צמח ב-43% בעוד שפעילות התשתית מול חברות הטלוויזיה הרב ערוצית חוותה ירידה. בחברה מקווים לפרוש תשתיות סיב אופטי באינטרנט ודור חמישי בסלולר
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נקסטקום

חברת נקסטקום -3.39% מדווחת על הכנסות של 114.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020 (צמיחה של 26%) ורווח תפעולי של 7.8 מיליון שקל, של מול נתון של 91 מיליון שקל ו-4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהתאמה. השיפור נבע מגידול ברווחיות הגולמית במגזר הפעילות האלחוטית של החברה, העוסקת בתכנון, הקמה ותפעול של מיזמי תשתית בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת.

בשורה התחתונה רשמה נקטסקום רווח רבעוני של 5.4 מיליון שקל. הרווח הגולמי בתקופה גדל ב-35% על פני רבעון מקביל ל-13.7 מיליון שקל, עקב גידול בפעילות הסולארית על גבי גגות, חוות קרקעיות ומאגרי מים והכרה ברווח כתוצאה והשלמת 72% מפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא, ששווויו 140 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של נקטסקום עמד בסוף 2020 על צבר ההזמנות עומד על כ-524 מיליון שקל (כ-87 מיליון לפרויקטים לביצוע מ-2022 ואילך). המגזר הצומח ביותר של נקסטקום הוא זה של פעילות האנרגיה המתחדשת (צמיחה של 43% ב-2020).

בנקסטקום מציינים כי ברבעון הרביעי  נכנס לתוקף הסכם הקמת טורבינות הרוח בפרויקט בראשית במשותף (50/50) עם קבוצת מנרב. היקפו כפול מזה של פרויקט עמק הבכא. עוד ברבעון התקבל היתר לעבודה בפרויקט עם EDF הצרפתית לבניית שתי חוות סולאריות הנאמד בכ-30 מיליון שקל. עוד נכנסה החברה לשלב הביצוע בהסכם מול שיכון ובינוי לתכנון והקמה של מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים בפרויקט הנאמד (כולל אופציה להרחבה) בכ-40 מיליון שקל.

במקביל, לנקסטקום פרויקט של התעשייה האווירית שעשוי להגיע לסך משוער של 100 מיליון שקל על פני שנים, ונכון להיום מצוי האתר הראשון בפרויקט (בהיקף של כ-52 מיליון שקל) בשלבי ביצוע סופיים.

לצד זאת בנקסטקום אומרים כי הם מצפים שחדירת השימוש בטכנולוגיית סיב אופטי יגדיל את היקף הפעילות מול שחקניות הטלוויזיה הרב ערוצים, שלהערכתה ישקיעו בתחום עשרות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. כמו כן מקווים בחברה לזכות בפרויקטים עתידיים לפריסת הדור החמישי בסלולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן