רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי
ראיון

"הביקושים יחזרו לרמות שהיו לפני הקורונה - ואולי אף מעבר לכך"

כך אומר בראיון מנכ"ל קסטרו רון רוטר על העידן שאחרי הקורונה, ומדבר גם על התמריצים השגויים של הממשלה בתקופה בה אנשים מעדיפים להישאר בבית ולקבל אבטלה: "חסרים לנו כ-500 עובדים"

סתיו קורן | (5)

רשת האופנה קסטרו -0.41% דיווחה היום לבורסה שהיא מתכננת לפתוח חנויות של עיצוב לבית, כאשר במהלך החצי השנה הקרובה היא מתכננת לפתוח כ-10-20 חנויות מסוג זה, ובמהלך חמש השנים הקרובות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. החברה תשקיע במיזם כ-30-20 מיליון שקל ותתחרה גם בתחום הזה ברשתות כמו גולף 0.03% , פוקס 0.78% וזארה. 

 קסטרו רשמה רצף של רבעונים חלשים ותשואה שלילית והייתה תחושה שמשבר הקורונה יכריע את קסטרו סופית, אך הרבעון השני של 2020 שינה את התמונה, וסופסוף הגיעה ההתאוששות שהחברה כה ציפתה לה; ברבעון השני של 2020 רשת האופנה דיווחה על זינוק של 190% ברווח הנקי, השיפור הגיע בעקבות השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. מגמת השיפור המשיכה גם ברבעון השלישי של 2020, במסגרתו החברה הגיעה לרווח נקי של 41 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019.

"אני חושב שאם מסתכלים שמונה שנים אחורה, כשהשקנו את מותג הילדים עלו אותן שאלות, נכנסנו לשוק כאשר השחקנים הללו כבר היו בו. והיום, שמונה שנים אחרי אנחנו עם למעלה ממאה חנויות ילדים ועם אחד המותגים המובילים בתחום, אני חושב שהוכחנו שאנחנו יודעים להיכנס לתחומים שבהם אנחנו בטוחים ביכולת שלנו לתת ערך מוסף". 

את הדברים הללו אומר רון רוטר, מנכ"ל קבוצת קסטרו - הודיס בראיון לביזפורטל, לאחר פרסום ההודעה על התרחבות המותג לתחום הלבשת הבית, ושבוע וחצי לפני פרסום הדוחות הכספיים של החברה (הדוחות עתידים להתפרסם ב-24 במרץ). 

הודעתם שאתם נכנסים לתחום ההום סטיילינג, בו מחכה לכם תחרות עם חברות ותיקות בתחום כמו פוקס וגולף - מה גרם לכם לרצות להיכנס לתחום? 

"אני חושב שאנחנו הולכים להביא בשורה של אופנתיות וטרנדיות לצד איכות, וכמובן לצד מחירים תחרותיים - זה יהיה דומה למה שעשינו בעולם הילדים. תחום הלבשת הבית הוא תחום שמשיק לתחום הלבשת אופנה, חלק גדול ממנו מבוסס טקסטיל לכן נמשיך לעבוד עם ספקים שאנחנו כבד עובדים איתם. קטגוריית הלבשת הבית יכולה לשבת לצד הקטגוריות הקיימות שלנו בתחום ההלבשה, ולכן זה יהיה מותג שנוכל לראות אותו בתוך החנויות הקיימות שלנו, וגם בתור מותג שיפרוץ באופן עצמאי, בחנויות ייעודיות". 

בתקופת הקורונה עשיתם מאמצים תפעוליים להתייעל, שצלחו והביאו אתכם לרווח נקי של 33 מיליון שקל נכון לרבעון השלישי של 2020. מה הצעדים שתנקטו כדי להמשיך במגמת ההתייעלות?

"ההתייעלות ברובה התמקדה בהורדת מורכבות תפעולית, התייעלנו בסעיפים לוגיסטיים, בעלויות הפעלת החנויות, ובהוצאות השיווק והמכירה. אסטרטגיית הייעול תמשיך איתנו קדימה. השינוי המרכזי שאיפשר לנו לעבור את התקופה הזו ברווח הוא ההתמקדות בהשבחת המוצר שלנו בתחום האופנה. תחום האופנה סבל מביצועים לא טובים בשנתיים האחרונות, והמאמצים שלנו להשביח את המוצר הושלמו והוטמעו. אני חושב שגם ברבעונים האחרונים שהיו וגם בשנת 2021 אנחנו מגיעים לשוק גם כשאנחנו הרבה יותר יעילים, וגם עם מוצר הרבה יותר טוב, והשילוב של שניהם אמור לאפשר לנו לצמוח ולשפר את שיעורי הרווחיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם לדעתך תהיה עליה בהכנסות של החנויות הפיזיות? או שאנשים ימשיכו לרכוש באינטרנט?

"בתקופת הקורונה אנשים רכשו אונליין כתוצאה מכך שלא הייתה ברירה, אנחנו פעילים באונליין כבר הרבה מאוד שנים. אני חושב שזה מבורך, לצד זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים רוצים לצאת ולבלות במרכזי קניות ובקניונים, ולרכוש בחנויות הפיזיות. הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מתחילים את מסע הרכישה באונליין, ומסיימים אותו בחנות הפיזית, וההיפך - אנשים מגיעים לחנויות ומשלימים את הרכישה באתר. צריך לשלב בין חנויות האונליין לבין החנויות הפיזיות, ולשם אנחנו הולכים. חלק גדול מהלקוחות הוא היברידי, יש כמובן את הלקוחות שקונים רק בחנויות הפיזיות, או את הלקוחות שקונים רק באונליין וגם אותם אנחנו משרתים. המטרה שלנו היא לתת את המוצר הכי טוב, ערוץ המכירה הוא משני, אנחנו נמצאים איפה שהלקוח רוצה שנהיה".

"אנחנו מתאימים את ערוץ הרכישה לביקושים - וזה גם מה שעשינו בשנים האחרונות, איפה שראינו שהביקושים יורדים כתוצאה מעליה של חנויות האונליין סגרנו את החנויות, ובמקום זה פתחנו חנויות גדולות במרכזים החזקים. אני חושב שהחברות שיצליחו לצלוח את המשבר ויוכלו להראות צמיחה בשנים הבאות, אלו אותן חברות שיצליחו לשמור על דינמיות ושכל הזמן יתאימו את עצמם לביקושים".

האם כל החנויות הפרונטליות נפתחו? מה הציפיות לגבי מחזור ההכנסות לעידן של אחרי הקורונה?

"כן כל החנויות נפתחו, אנחנו מקווים שהמחזורים יחזרו לרמה של טרום הקורונה, ואני מקווה שתהיה פה צמיחה. בסך הכל יש ביקושים ערים ואני מקווה שזה ימשיך איתנו. אני חושב שאפשר להניח ברמת ביטחון סבירה שהביקושים יחזרו לרמות של טרום הקורונה, ואפילו יש סיבות להאמין שהם יעלו – אני חושב שאנשים הרבה זמן לא הוציאו כסף, אנשים רוצים לצאת ולבלות, ולפצות על כל הזמן שהם היו סגורים בבתים לכן אני מאוד מקווה שנראה עליה".

האם יש עובדים שמעדיפים להישאר בבית ולהמשיך לקבל אבטלה? זה משהו שניתקתלם בו?

כן. ראשית, חשוב לי לציין שהחל"ת היה פתרון מעולה לתקופת הסגר ונתן רשת ביטחון לאותם עובדים שבאמת לא יכלו לעבוד כי המשק נסגר, וזה שירת את החברות ואיפשר להן לחסוך בהוצאות בתקופה הזו. כרגע אנחנו נמצאים במצב בו המשק נפתח ואין ספק שזה יוצר עיוות, אני חושבת שהממשלה צריכה להתייחס לזה ולוודא שלא יהיה ניצול לרעה של הכלי הזה, ושבאמת מי שמקבל את החל"ת הם אותם עובדים שלא יכולים לחזור לעבוד, בגלל שמקום העבודה שלהם סגור, או כי יש הגבלות כאלה ואחרות. אבל כרגע אני יכול להגיד לך שבאופן רוחבי בענף המסחר יש מחסור מאוד גדול בעובדים, אנחנו בקבוצת קסטרו עם סדר גודל של 500 משרות פתוחות, אני מאוד מקווה שהממשלה תעשה שינוי כדי שלא ייצא מצב שמי שיכול לחזור לעבוד לא חוזר בכלל התמריץ הזה".

בדוחותיה לרבעון השלישי של 2020  דיווחה החברה כי הכנסותיה ירדו ב-17.4% מ-428 מיליון ל-353 מיליון. עלות הכנסות ירדה מ-195 מיליון ל-154 מיליון, ירידה של 21%. אבל מה שבאמת משנה לחברת הביגוד  קסטרו זו העובדה שמכירות האונליין היו יציבות ברבעון השלישי והחל"ת של עובדי החברה – שחנויותיה ברובה פרוסים בקניונים – בהחלט ניכר בשורה התחתונה, שעלתה ממינוס 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של 41 מיליון שקל – קפיצה של 228% - תודות לעסקה חד פעמית ממכירת נכס.

הקיטון בתקציבי עוגת הפרסום, שקטנו רוחבית בתקופת הקורונה אצל מרבית הקמעונאים, גם השפיעו לחיוב, כשהוצאות המכירה והשיווק קטנו מ-233 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל. ירידה של קצת למעלה מ-14%. הוצאות ההנהלה והכלליות גם ירדו, מ-24 מיליון ל-17 מיליון. ירידה של 29%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בני 14/03/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
    לאיזה עובד/ת יהיה בכלל שווה לעבוד אצלם?
  • 4.
    קסטרו בכיוון הנכון (ל"ת)
    בנימין 14/03/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורן 14/03/2021 18:11
    הגב לתגובה זו
    אם תקצץ במשכורת שלך ושל שאר הבכירים, תוכל להעלות משכורות לעובדים הקטנים. אני בטוח שאז אנשים יהיו מוכנים לעבוד בשבילך. אבל משום מה, יש לי הרגשה שלא תעשה את זה ותמשיך לחפש מסכנים שיעבדו בשבילך עבור המשכורות העלובות שאתה משלם.. בהצלחה!
  • 2.
    תעלה משכורות מעל המינמום ועובדים יחזרו (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 14/03/2021 16:48
    הגב לתגובה זו
    מרגע שהוא נכנס לחברה אסון, הפסדים, הפסקת חלוקת דיבידנד של חברה שחילקה רווחים מעל 20 שנה. אתה רואה את פוקס ופשוט חבל על המילים. מצעי שבמקום לדבר יפעל להפיק רווחים ואם הוא לא מסוגל שיפנה את הכיסא.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 7.57%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.93%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.