קסטרו משיקה מותג הום סטיילינג בהשקעה של 30 מיליון שקל
חברת האופנה מתכננת לפתוח במחצית השנייה של השנה 20 חנויות ייעודיות לעיצוב הבית; צופה להגיע במהלך 5 השנים הבאות לפריסה של 50-80 חנויות חלקן ייעודיות וחלקן ישתלבו בחנויות הקיימות
רשת האופנה קסטרו -0.93% מרחיבה את המותג שלה, וצפויה לפתוח בתקופה הקרובה חנויות הלבשה לבית. החברה, מתכננת לפתוח עד המחצית השנייה של 2021 בין 10-20 נקודות מכירה, ובמהלך 5 השנים הבאות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. ההשקעה בהשקת הקו צפויה להסתכם בכ-30-20 מיליון שקל, בשנה הקרובה. בכך, צפויה החברה להתחרות עם רשתות ותיקות בתחום כמו גולף ופוקס.
קסטרו מתכננת לפעול בשתי חזיתות; האחת, לשלב את קו הלבשת הבית בחנויות קיימות של החברה, והשנייה היא פתיחה של חנויות ייעודיות במסגרתן תציע החברה מוצרי טקסטיל ואירוח מגוונים לבית; כמו כן, עתיד קו הלבשת הבית להימכר גם באופן מקוון.
קסטרו רשמה רצף של רבעונים חלשים ותשואה שלילית והייתה תחושה שמשבר הקורונה יכריע את קסטרו סופית, אך הרבעון השני של 2020 שינה את התמונה, וסופסוף הגיעה ההתאוששות שהחברה כה ציפתה לה; ברבעון השני של 2020 רשת האופנה דיווחה על זינוק של 190% ברווח הנקי, השיפור הגיע בעקבות השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. מגמת השיפור המשיכה גם ברבעון השלישי של 2020, במסגרתו החברה הגיעה לרווח נקי של 41 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019.
בדוחותיה לרבעון השלישי של 2020 דיווחה החברה כי הכנסותיה ירדו ב-17.4% מ-428 מיליון ל-353 מיליון. עלות הכנסות ירדה מ-195 מיליון ל-154 מיליון, ירידה של 21%. אבל מה שבאמת משנה לחברת הביגוד קסטרו זו העובדה שמכירות האונליין היו יציבות ברבעון השלישי והחל"ת של עובדי החברה – שחנויותיה ברובה פרוסים בקניונים – בהחלט ניכר בשורה התחתונה, שעלתה ממינוס 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של 41 מיליון שקל – קפיצה של 228% - תודות לעסקה חד פעמית ממכירת נכס.
- עיצוב הבית עם מדפים מעוצבים מברזל – שילוב של פונקציונליות ואסתטיקה
- לחבר בין עולמות, להוביל להצלחה: חגית יצחק מציגה מודל חדשני לניהול עסקים בעידן של אי-ודאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקיטון בתקציבי עוגת הפרסום, שקטנו רוחבית בתקופת הקורונה אצל מרבית הקמעונאים, גם השפיעו לחיוב, כשהוצאות המכירה והשיווק קטנו מ-233 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל. ירידה של קצת למעלה מ-14%. הוצאות ההנהלה והכלליות גם ירדו, מ-24 מיליון ל-17 מיליון. ירידה של 29%.
עם זאת, כשמנטרלים את ההכנסה על הנכס שהחברה מכרה בבת ים, שהכניס ברבעון האחרון לחברה 40 מיליון שקל, השורה התחתונה של החברה עומדת על קצת למעלה מ-1 מיליון שקל. שיפור מהותי מהפסד של 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות בעיקר לחיסכון במשכורות של מרבית עובדי החברה שבחל"ת.
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות 2.76% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאלביט מערכות מתחזקת 3.5%, אר פי אופטיקל נופלת 4%, הבנקים מאבדים 1.2%
המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.
אלביט מערכות אלביט מערכות 3.78% עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה.
הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.
התגובה בשוק מעורבת יחסית, מדד ת״א רשתות שיווק יורד בכ-0.53 כשהמידע הזה כבר מגולם במידה מסוימת במניות. ההחלטה על הרחבת הפטור פורסמה עוד בנובמבר, ואז נרשמו ירידות חדות יותר במניות האופנה והצריכה הסיקליקלית, אם כי עדיין נרשמת היום תגובה ב ריטיילורס -4.45% (שמושפעת גם מהתוצאות החלשות של נייקי), פוקס פוקס -1.11% ואלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.93% .
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
