קסטרו משיקה מותג הום סטיילינג בהשקעה של 30 מיליון שקל
חברת האופנה מתכננת לפתוח במחצית השנייה של השנה 20 חנויות ייעודיות לעיצוב הבית; צופה להגיע במהלך 5 השנים הבאות לפריסה של 50-80 חנויות חלקן ייעודיות וחלקן ישתלבו בחנויות הקיימות
רשת האופנה קסטרו -2.19% מרחיבה את המותג שלה, וצפויה לפתוח בתקופה הקרובה חנויות הלבשה לבית. החברה, מתכננת לפתוח עד המחצית השנייה של 2021 בין 10-20 נקודות מכירה, ובמהלך 5 השנים הבאות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. ההשקעה בהשקת הקו צפויה להסתכם בכ-30-20 מיליון שקל, בשנה הקרובה. בכך, צפויה החברה להתחרות עם רשתות ותיקות בתחום כמו גולף ופוקס.
קסטרו מתכננת לפעול בשתי חזיתות; האחת, לשלב את קו הלבשת הבית בחנויות קיימות של החברה, והשנייה היא פתיחה של חנויות ייעודיות במסגרתן תציע החברה מוצרי טקסטיל ואירוח מגוונים לבית; כמו כן, עתיד קו הלבשת הבית להימכר גם באופן מקוון.
קסטרו רשמה רצף של רבעונים חלשים ותשואה שלילית והייתה תחושה שמשבר הקורונה יכריע את קסטרו סופית, אך הרבעון השני של 2020 שינה את התמונה, וסופסוף הגיעה ההתאוששות שהחברה כה ציפתה לה; ברבעון השני של 2020 רשת האופנה דיווחה על זינוק של 190% ברווח הנקי, השיפור הגיע בעקבות השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. מגמת השיפור המשיכה גם ברבעון השלישי של 2020, במסגרתו החברה הגיעה לרווח נקי של 41 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019.
בדוחותיה לרבעון השלישי של 2020 דיווחה החברה כי הכנסותיה ירדו ב-17.4% מ-428 מיליון ל-353 מיליון. עלות הכנסות ירדה מ-195 מיליון ל-154 מיליון, ירידה של 21%. אבל מה שבאמת משנה לחברת הביגוד קסטרו זו העובדה שמכירות האונליין היו יציבות ברבעון השלישי והחל"ת של עובדי החברה – שחנויותיה ברובה פרוסים בקניונים – בהחלט ניכר בשורה התחתונה, שעלתה ממינוס 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של 41 מיליון שקל – קפיצה של 228% - תודות לעסקה חד פעמית ממכירת נכס.
- עיצוב הבית עם מדפים מעוצבים מברזל – שילוב של פונקציונליות ואסתטיקה
- לחבר בין עולמות, להוביל להצלחה: חגית יצחק מציגה מודל חדשני לניהול עסקים בעידן של אי-ודאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקיטון בתקציבי עוגת הפרסום, שקטנו רוחבית בתקופת הקורונה אצל מרבית הקמעונאים, גם השפיעו לחיוב, כשהוצאות המכירה והשיווק קטנו מ-233 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל. ירידה של קצת למעלה מ-14%. הוצאות ההנהלה והכלליות גם ירדו, מ-24 מיליון ל-17 מיליון. ירידה של 29%.
עם זאת, כשמנטרלים את ההכנסה על הנכס שהחברה מכרה בבת ים, שהכניס ברבעון האחרון לחברה 40 מיליון שקל, השורה התחתונה של החברה עומדת על קצת למעלה מ-1 מיליון שקל. שיפור מהותי מהפסד של 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות בעיקר לחיסכון במשכורות של מרבית עובדי החברה שבחל"ת.
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
