רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי

קסטרו משיקה מותג הום סטיילינג בהשקעה של 30 מיליון שקל

חברת האופנה מתכננת לפתוח במחצית השנייה של השנה 20 חנויות ייעודיות לעיצוב הבית; צופה להגיע במהלך 5 השנים הבאות לפריסה של 50-80 חנויות חלקן ייעודיות וחלקן ישתלבו בחנויות הקיימות

סתיו קורן |

רשת האופנה קסטרו 0%  מרחיבה את המותג שלה, וצפויה לפתוח בתקופה הקרובה חנויות הלבשה לבית. החברה, מתכננת לפתוח עד המחצית השנייה של 2021 בין 10-20 נקודות מכירה, ובמהלך 5 השנים הבאות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. ההשקעה בהשקת הקו צפויה להסתכם בכ-30-20 מיליון שקל, בשנה הקרובה. בכך, צפויה החברה להתחרות עם רשתות ותיקות בתחום כמו גולף ופוקס. 

קסטרו מתכננת לפעול בשתי חזיתות; האחת, לשלב את קו הלבשת הבית בחנויות קיימות של החברה, והשנייה היא פתיחה של חנויות ייעודיות במסגרתן תציע החברה מוצרי טקסטיל ואירוח מגוונים לבית; כמו כן, עתיד קו הלבשת הבית להימכר גם באופן מקוון.

 קסטרו רשמה רצף של רבעונים חלשים ותשואה שלילית והייתה תחושה שמשבר הקורונה יכריע את קסטרו סופית, אך הרבעון השני של 2020 שינה את התמונה, וסופסוף הגיעה ההתאוששות שהחברה כה ציפתה לה; ברבעון השני של 2020 רשת האופנה דיווחה על זינוק של 190% ברווח הנקי, השיפור הגיע בעקבות השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. מגמת השיפור המשיכה גם ברבעון השלישי של 2020, במסגרתו החברה הגיעה לרווח נקי של 41 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019.

בדוחותיה לרבעון השלישי של 2020  דיווחה החברה כי הכנסותיה ירדו ב-17.4% מ-428 מיליון ל-353 מיליון. עלות הכנסות ירדה מ-195 מיליון ל-154 מיליון, ירידה של 21%. אבל מה שבאמת משנה לחברת הביגוד  קסטרו זו העובדה שמכירות האונליין היו יציבות ברבעון השלישי והחל"ת של עובדי החברה – שחנויותיה ברובה פרוסים בקניונים – בהחלט ניכר בשורה התחתונה, שעלתה ממינוס 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של 41 מיליון שקל – קפיצה של 228% - תודות לעסקה חד פעמית ממכירת נכס.

הקיטון בתקציבי עוגת הפרסום, שקטנו רוחבית בתקופת הקורונה אצל מרבית הקמעונאים, גם השפיעו לחיוב, כשהוצאות המכירה והשיווק קטנו מ-233 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל. ירידה של קצת למעלה מ-14%. הוצאות ההנהלה והכלליות גם ירדו, מ-24 מיליון ל-17 מיליון. ירידה של 29%.

עם זאת, כשמנטרלים את ההכנסה על הנכס שהחברה מכרה בבת ים, שהכניס ברבעון האחרון לחברה 40 מיליון שקל, השורה התחתונה של החברה עומדת על קצת למעלה מ-1 מיליון שקל. שיפור מהותי מהפסד של 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות בעיקר לחיסכון במשכורות של מרבית עובדי החברה שבחל"ת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.