מגה אור
צילום: מצגת למשקיעים מגה אור

מגה אור מציעה לרכוש עוד 12% מדסק"ש לפי שווי של 1.36 מיליארד שקל

ההצעה מותנית בהיענות להצעה הקודמת של מגה אור לרכישת כ-70% מהמניות לפי שווי חברה זהה; המחיר בעסקה משקף פרמיה של כ-17% על מחיר המניה הבוקר

ערן סוקול |

בהמשך להצעת חברת הנדל"ן המניב מגה אור 1.63%  לרכישת 70.1% ממניות דיסקונט השקעות -1.14% לפי שווי חברה של 1.27 מיליארד שקל, מלפני כשבועיים (לכתבה המלאה) הצעה ששופרה לאחר מכן לרכישה לפי שווי של כ-1.357 מיליארד שקל (לכתבה המלאה), אתמול לאחר נעילת המסחר בבורסה פורסמה הצעה נוספת של מגה אור, אשר מעוניית לרכוש ביחד עם קבוצת משקיעים עוד כ-12.12% ממניות דסק"ש, לפי שווי חברה זהה של כ-1.357 מיליארד שקל - מחיר המשקף פרמיה של כ-17% על שער הבסיס של המניה הבוקר. 

על פי ההצעה העדכנית, מגה אור מציעה לרכוש כ-17.16 מיליון מניות דסק"ש המהוות כ-12.12% ממניות החברה, תמורת כ-164.5 מיליון שקל, המשקפים לדסק"ש שווי חברה של כ-1.357 מיליארד שקל כאמור. התמורה היא למעשה בגין מניות המשועבדות למחזיקי אג"ח סדרה ט' וסדרה י"ד של אידיבי פתוח.

במגה אור מדגישים, כי ההצעה מותנית בקבלת ההצעה של מגה אור למחזיקי אג"ח י"ד משבוע שעבר לרכישת 70% ממניות החברה תמורת כ-950 מיליון שקל. נזכיר, כי בתמורה לשיפור ההצעה, הסכימו כונסי הנכסים כי כל הצעה מתחרה תידרש לנקוב בסכום של לפחות 990 מיליון שקל (עבור ה-70.1%).

במסגרת ההעסקה, בתמורה לרכישת מחצית המניות (35%), ישלמו קבוצת משקיעים בראשות החברה לכונסים כ-475 מיליון שקל, במועד השלמת העסקה. בתמורה לרכישת יתר המניות (35%) ישלמו הרוכשים כ-475 מיליון שקל נוספים, אך, לכונסים תינתן האפשרות להודיע על העמדת יתר המניות למכירה למחזיקי האג"ח (סדרה י"ד),  בתוך חמישה ימים מקבלת אישור מבית המשפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?