נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

איך הקמת בנק דיגיטלי חדש תשפיע על מניות הבנקים?

בנק ישראל אישר הבוקר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר נמצאת בהליכים
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה בנק מריוס נכט

בנק ישראל הודיע הבוקר כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.

> הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית

> נכט ושעשוע קיבלו את אישור הפיקוח: יקימו בנק חדש בישראל

> הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו

אמנם מדובר בבנקים דיגיטליים בלבד, אולם המהלך מזכיר את פתיחת התחרות בשוק הסלולר לפני מספר שנים, אז איפשרה הממשלה כניסתם של מפעילים וירטואליים (ללא תשתיות). מי שמצפה לקריסה של 90% במניות הבנקים, בדומה לקריסה במניות הסלולר - ככל הנראה מגזים.

בנק ישראל לא מעוניין בכחלוניזציה של הבנקים

צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית הינה מסוכנת מאד למשק ואין כל כוונה לבנק ישראל לעודד מהלכים שיובילו לשם, להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל הינה לשמור על יציבות הבנקים.

עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים מזה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.

מה המשמעות של קבלת רישיון בנק מבנק ישראל?

המשמעות של קבלת רישיון היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו תהליך בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון (Fit and Proper). בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.

משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גישה לנזילות מבנק ישראל

כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.

בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.

 

מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?

בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.

מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?

מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.

מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?

הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת אותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.

מה המחויבות של הבעלים של הבנק?

הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים - 50 מיליון שקלים. 

האם יש עוד יזמים שפנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דירה = קורת גג 24/09/2019 19:41
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 3.
    בנק ישראל צריך לעלות ריבית חיסל את הצעירים (ל"ת)
    בלון הנדלן 24/09/2019 14:53
    הגב לתגובה זו
  • הפוך גוטה... 02/10/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
    הריבית בעולם אפסית, הבנקים המסחריים צריכים לגבות מהלקוחות ריבית נמוכה, עד 5%. ריבית שנגבית בפועל 10% ומעלה - זה עושק של כל שכבות האוכלוסייה.
  • 2.
    יוסי 24/09/2019 13:09
    הגב לתגובה זו
    לקוחות טובים כבר מקבלים תנאים נהדרים במערכת הבנקאות הקיימת. לקוחות רעים לא יכנסו בשערי הבנק הדיגטלי. לקוחות מבוגרים עדיין זקוקים לפקיד אנושי. לקוחות עסקיים זקוקים למחלקות מתמחות (אשראי מתמחה , סחר חוץ משכנתאות וכיוב) ללקוחות צעירים הבנקים מספקים בנקאות דיגטלית. אז כן יהיה בנק דיגיטלי וזה מתאים לצרכיו של בנק ישראל שלמרות כל מה שעשה לא הצליח להביא גורם בינלאומי מהתחום אבל השפעתו תיהיה מינורית אם בכלל.
  • 1.
    המפקח על הקפיטליזם 24/09/2019 12:59
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי שבנק ישראל צריך לעשות הוא: שמירה על כספי הציבור! אם הקמת בנק דיגיטלי תוביל לטיוב מצבו של הציבור, תהיה בכך ברכה. יתכבד הנגיד ויבדוק את מצבו של כל מי שרוצה להקים בנק כזה ואם המקים ראוי ויש לו הון מתאים, שאר השיקולים אינם רלוונטים. עאלק שוק חופשי,
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -1.48%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.