נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

איך הקמת בנק דיגיטלי חדש תשפיע על מניות הבנקים?

בנק ישראל אישר הבוקר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר נמצאת בהליכים
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה בנק מריוס נכט

בנק ישראל הודיע הבוקר כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.

> הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית

> נכט ושעשוע קיבלו את אישור הפיקוח: יקימו בנק חדש בישראל

> הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו

אמנם מדובר בבנקים דיגיטליים בלבד, אולם המהלך מזכיר את פתיחת התחרות בשוק הסלולר לפני מספר שנים, אז איפשרה הממשלה כניסתם של מפעילים וירטואליים (ללא תשתיות). מי שמצפה לקריסה של 90% במניות הבנקים, בדומה לקריסה במניות הסלולר - ככל הנראה מגזים.

בנק ישראל לא מעוניין בכחלוניזציה של הבנקים

צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית הינה מסוכנת מאד למשק ואין כל כוונה לבנק ישראל לעודד מהלכים שיובילו לשם, להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל הינה לשמור על יציבות הבנקים.

עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים מזה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.

מה המשמעות של קבלת רישיון בנק מבנק ישראל?

המשמעות של קבלת רישיון היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו תהליך בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון (Fit and Proper). בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.

משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גישה לנזילות מבנק ישראל

כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.

בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.

 

מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?

בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.

מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?

מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.

מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?

הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת אותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.

מה המחויבות של הבעלים של הבנק?

הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים - 50 מיליון שקלים. 

האם יש עוד יזמים שפנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דירה = קורת גג 24/09/2019 19:41
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 3.
    בנק ישראל צריך לעלות ריבית חיסל את הצעירים (ל"ת)
    בלון הנדלן 24/09/2019 14:53
    הגב לתגובה זו
  • הפוך גוטה... 02/10/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
    הריבית בעולם אפסית, הבנקים המסחריים צריכים לגבות מהלקוחות ריבית נמוכה, עד 5%. ריבית שנגבית בפועל 10% ומעלה - זה עושק של כל שכבות האוכלוסייה.
  • 2.
    יוסי 24/09/2019 13:09
    הגב לתגובה זו
    לקוחות טובים כבר מקבלים תנאים נהדרים במערכת הבנקאות הקיימת. לקוחות רעים לא יכנסו בשערי הבנק הדיגטלי. לקוחות מבוגרים עדיין זקוקים לפקיד אנושי. לקוחות עסקיים זקוקים למחלקות מתמחות (אשראי מתמחה , סחר חוץ משכנתאות וכיוב) ללקוחות צעירים הבנקים מספקים בנקאות דיגטלית. אז כן יהיה בנק דיגיטלי וזה מתאים לצרכיו של בנק ישראל שלמרות כל מה שעשה לא הצליח להביא גורם בינלאומי מהתחום אבל השפעתו תיהיה מינורית אם בכלל.
  • 1.
    המפקח על הקפיטליזם 24/09/2019 12:59
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחידי שבנק ישראל צריך לעשות הוא: שמירה על כספי הציבור! אם הקמת בנק דיגיטלי תוביל לטיוב מצבו של הציבור, תהיה בכך ברכה. יתכבד הנגיד ויבדוק את מצבו של כל מי שרוצה להקים בנק כזה ואם המקים ראוי ויש לו הון מתאים, שאר השיקולים אינם רלוונטים. עאלק שוק חופשי,
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'ין טכנולוגיה מזנקת 15%, ארית מתרסקת 17%, טאואר עולה 3.2%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 1%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.