איך הקמת בנק דיגיטלי חדש תשפיע על מניות הבנקים?
בנק ישראל הודיע הבוקר כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.
> הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית
> נכט ושעשוע קיבלו את אישור הפיקוח: יקימו בנק חדש בישראל
> הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו
אמנם מדובר בבנקים דיגיטליים בלבד, אולם המהלך מזכיר את פתיחת התחרות בשוק הסלולר לפני מספר שנים, אז איפשרה הממשלה כניסתם של מפעילים וירטואליים (ללא תשתיות). מי שמצפה לקריסה של 90% במניות הבנקים, בדומה לקריסה במניות הסלולר - ככל הנראה מגזים.
בנק ישראל לא מעוניין בכחלוניזציה של הבנקים
צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית הינה מסוכנת מאד למשק ואין כל כוונה לבנק ישראל לעודד מהלכים שיובילו לשם, להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל הינה לשמור על יציבות הבנקים.
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים מזה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.
מה המשמעות של קבלת רישיון בנק מבנק ישראל?
המשמעות של קבלת רישיון היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו תהליך בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון (Fit and Proper). בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.
משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.
- מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
- רב-בריח חוזרת לצמיחה: עלייה של 15% בהכנסות וקפיצה חדה ברווחיות ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
גישה לנזילות מבנק ישראל
כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.
בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.
מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?
בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.
מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?
מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.
מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?
הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת אותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.
מה המחויבות של הבעלים של הבנק?
הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים - 50 מיליון שקלים.
האם יש עוד יזמים שפנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?
- 4.דירה = קורת גג 24/09/2019 19:41הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 3.בנק ישראל צריך לעלות ריבית חיסל את הצעירים (ל"ת)בלון הנדלן 24/09/2019 14:53הגב לתגובה זו
- הפוך גוטה... 02/10/2019 12:16הגב לתגובה זוהריבית בעולם אפסית, הבנקים המסחריים צריכים לגבות מהלקוחות ריבית נמוכה, עד 5%. ריבית שנגבית בפועל 10% ומעלה - זה עושק של כל שכבות האוכלוסייה.
- 2.יוסי 24/09/2019 13:09הגב לתגובה זולקוחות טובים כבר מקבלים תנאים נהדרים במערכת הבנקאות הקיימת. לקוחות רעים לא יכנסו בשערי הבנק הדיגטלי. לקוחות מבוגרים עדיין זקוקים לפקיד אנושי. לקוחות עסקיים זקוקים למחלקות מתמחות (אשראי מתמחה , סחר חוץ משכנתאות וכיוב) ללקוחות צעירים הבנקים מספקים בנקאות דיגטלית. אז כן יהיה בנק דיגיטלי וזה מתאים לצרכיו של בנק ישראל שלמרות כל מה שעשה לא הצליח להביא גורם בינלאומי מהתחום אבל השפעתו תיהיה מינורית אם בכלל.
- 1.המפקח על הקפיטליזם 24/09/2019 12:59הגב לתגובה זוהדבר היחידי שבנק ישראל צריך לעשות הוא: שמירה על כספי הציבור! אם הקמת בנק דיגיטלי תוביל לטיוב מצבו של הציבור, תהיה בכך ברכה. יתכבד הנגיד ויבדוק את מצבו של כל מי שרוצה להקים בנק כזה ואם המקים ראוי ויש לו הון מתאים, שאר השיקולים אינם רלוונטים. עאלק שוק חופשי,
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.
מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65% (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12% (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.
אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11% הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
