איך הקמת בנק דיגיטלי חדש תשפיע על מניות הבנקים?
בנק ישראל הודיע הבוקר כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.
> הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית
> נכט ושעשוע קיבלו את אישור הפיקוח: יקימו בנק חדש בישראל
> הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו
אמנם מדובר בבנקים דיגיטליים בלבד, אולם המהלך מזכיר את פתיחת התחרות בשוק הסלולר לפני מספר שנים, אז איפשרה הממשלה כניסתם של מפעילים וירטואליים (ללא תשתיות). מי שמצפה לקריסה של 90% במניות הבנקים, בדומה לקריסה במניות הסלולר - ככל הנראה מגזים.
בנק ישראל לא מעוניין בכחלוניזציה של הבנקים
צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית הינה מסוכנת מאד למשק ואין כל כוונה לבנק ישראל לעודד מהלכים שיובילו לשם, להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל הינה לשמור על יציבות הבנקים.
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים מזה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.
מה המשמעות של קבלת רישיון בנק מבנק ישראל?
המשמעות של קבלת רישיון היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו תהליך בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון (Fit and Proper). בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.
משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
גישה לנזילות מבנק ישראל
כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.
בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.
מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?
בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.
מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?
מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.
מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?
הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת אותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.
מה המחויבות של הבעלים של הבנק?
הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים - 50 מיליון שקלים.
האם יש עוד יזמים שפנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?
- 4.דירה = קורת גג 24/09/2019 19:41הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 3.בנק ישראל צריך לעלות ריבית חיסל את הצעירים (ל"ת)בלון הנדלן 24/09/2019 14:53הגב לתגובה זו
- הפוך גוטה... 02/10/2019 12:16הגב לתגובה זוהריבית בעולם אפסית, הבנקים המסחריים צריכים לגבות מהלקוחות ריבית נמוכה, עד 5%. ריבית שנגבית בפועל 10% ומעלה - זה עושק של כל שכבות האוכלוסייה.
- 2.יוסי 24/09/2019 13:09הגב לתגובה זולקוחות טובים כבר מקבלים תנאים נהדרים במערכת הבנקאות הקיימת. לקוחות רעים לא יכנסו בשערי הבנק הדיגטלי. לקוחות מבוגרים עדיין זקוקים לפקיד אנושי. לקוחות עסקיים זקוקים למחלקות מתמחות (אשראי מתמחה , סחר חוץ משכנתאות וכיוב) ללקוחות צעירים הבנקים מספקים בנקאות דיגטלית. אז כן יהיה בנק דיגיטלי וזה מתאים לצרכיו של בנק ישראל שלמרות כל מה שעשה לא הצליח להביא גורם בינלאומי מהתחום אבל השפעתו תיהיה מינורית אם בכלל.
- 1.המפקח על הקפיטליזם 24/09/2019 12:59הגב לתגובה זוהדבר היחידי שבנק ישראל צריך לעשות הוא: שמירה על כספי הציבור! אם הקמת בנק דיגיטלי תוביל לטיוב מצבו של הציבור, תהיה בכך ברכה. יתכבד הנגיד ויבדוק את מצבו של כל מי שרוצה להקים בנק כזה ואם המקים ראוי ויש לו הון מתאים, שאר השיקולים אינם רלוונטים. עאלק שוק חופשי,
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)