איך הקמת בנק דיגיטלי חדש תשפיע על מניות הבנקים?
בנק ישראל הודיע הבוקר כי אישר הקמת בנק דיגיטלי חדש בישראל, אשר יהיה בשליטת מריוס נכט ופרופסור אמנון שעשוע. נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הודיע לשניים כי הפיקוח על הבנקים סיים את תהליך הבדיקה והוא ערוך לתת להם את את הרישיון. ככל הנראה הבנק יחל לפעול תוך כשנה וחצי והקמת בנקים נוספים כבר בהליכים מול בנק ישראל.
> הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית
> נכט ושעשוע קיבלו את אישור הפיקוח: יקימו בנק חדש בישראל
> הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו
אמנם מדובר בבנקים דיגיטליים בלבד, אולם המהלך מזכיר את פתיחת התחרות בשוק הסלולר לפני מספר שנים, אז איפשרה הממשלה כניסתם של מפעילים וירטואליים (ללא תשתיות). מי שמצפה לקריסה של 90% במניות הבנקים, בדומה לקריסה במניות הסלולר - ככל הנראה מגזים.
בנק ישראל לא מעוניין בכחלוניזציה של הבנקים
צריך לקחת בחשבון שקריסה אפשרית של המערכת הבנקאית הינה מסוכנת מאד למשק ואין כל כוונה לבנק ישראל לעודד מהלכים שיובילו לשם, להיפך, אחת המטרות של הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל הינה לשמור על יציבות הבנקים.
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הן בנק ישראל והן הרשות לני"ע מעודדים מזה תקופה ארוכה את התחרות בתחום הבנקאות, כאשר התוצאה בפועל הינה צמצום הפער בין הבנקים הגדולים לקטנים, עליית היקף פעילותם של גופי אשראי חוץ בנקאי וככל הנראה לחץ מתמשך על רווחיות הבנקים ועל מניות הבנקים בעתיד, ככל שרמת התחרות תתגבר.
מה המשמעות של קבלת רישיון בנק מבנק ישראל?
המשמעות של קבלת רישיון היא שבנק ישראל בדק את הבעלים שמעוניינים להקים את הבנק ואת התוכנית העסקית המתוכננת ומצא שהם הולמים. בהתייחס לבעלים, הבדיקה מצאה שההון שלהם עומד בדרישות, שכוללות את הסכום שעליהם להזרים כהון לבנק (שנגזר מההון הראשוני הרגולטורי, 50 מיליון שקל, ומהון נוסף שנובע מתוכנית הצמיחה הצפויה) ו"כרית" נוספת (חוסן פיננסי של הבעלים) שנועדה לביטחון; ושהמשקיעים עברו תהליך בדיקת נאותות לגבי היושר והיושרה שלהם ומקורות ההון (Fit and Proper). בנוסף, הפיקוח על הבנקים בדק את התוכנית העסקית המתוכננת של הבנק, כדי לוודא שאין בה סיכונים מופרזים ושהמודל העסקי יאפשר שמירה על פיקדונות הציבור.
משמעות נוספת של קבלת רישיון בנק היא שהבנק יפוקח על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להבטחת יציבותו ושמירה על כספי המפקידים בו. בשנים הראשונות הבנק ילווה באופן צמוד כדי לתמוך בתהליך ההקמה.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
גישה לנזילות מבנק ישראל
כמו כן, הבנק יקבל גישה לנזילות מבנק ישראל, באמצעות גישה להלוואות מוניטריות ולפיקדונות מוניטריים להפקדת עודפי הנזילות. זאת לצד אפשרות לנהל חשבון בבנק ישראל ולהתחבר למערכות התשלומים השונות שבאמצעותן יוכלו לקוחות הבנק לבצע פעולות תשלום שונות, לרבות ביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, העברות תשלומים, העברות בזמן אמת (זה"ב), משיכת כספים בכספומטים וכדומה. שירותים אלו יאפשרו לבנק לפעול בדומה לבנקים מסורתיים בכל הנוגע לעולם התשלומים בהתאם לאופי הפעילות הייחודי שלו כבנק דיגיטלי.
בנוסף, הוחלט על הקמת צוות מלווה שבו של הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות, שילווה בהיבטי תחרות את ההקמה של הבנק החדש ובנקים חדשים נוספים ככל שיקומו.
מה תחומי העיסוק המתוכננים של הבנק הדיגיטלי ולמי הוא מיועד?
בשלב הראשון הבנק מתכנן להתמקד במשקי בית, ולהציע שירותי אשראי, פיקדונות, תשלומים, ניירות ערך, ושירותים בנקאיים נוספים. בשלב השני הבנק מתכנן לספק שירותי בנקאות גם לעסקים קטנים.
מתי יחל הבנק הדיגיטלי לפעול אל מול הציבור?
מיד לאחר קבלת הרישיון מבנק ישראל היזמים וצוות ההקמה של הבנק יתמקדו בהשלמת ההיערכות התפעולית הנדרשת, שצפויה להימשך כשנה וחצי. משך הזמן נובע בראש ובראשונה מהצורך להשלים את הקמת מרכז שירותי המחשוב, שיספק לבנק הדיגיטלי את המערכת המיכונית.
מה השלבים הבאים שעל הבנק לבצע לפני תחילת הפעילות?
הבנק נדרש להיערך באופן תפעולי לצורך התחלת פעילות. האמור כולל בראש ובראשונה את ההקמה של מערכת מחשוב שנדרשת לבנק (מערכת אותה הוא ירכוש במיקור חוץ מלשכת שירותי המחשוב שמוקמת בימים אלה ביוזמת ותמיכת משרד האוצר); גיוס כוח האדם הנוסף הנדרש להקמת הבנק; ובניית המדיניות שלו בתחומי הפעילות המרכזיים. צוות ההיערכות ימשיך לפעול באופן צמוד עם צוות הפיקוח על הבנקים ויציג לו את ההתקדמות לפי אבני דרך שנקבעו.
מה המחויבות של הבעלים של הבנק?
הבעלים של הבנק התחייבו להחזיק גרעין שליטה של 50.1% בבנק, ולהזרים לו סך של כ-420 מיליון שקלים עד תחילת הפעילות, מחצית מזה מהונם האישי. סכום זה גבוה מהסכום המינימאלי שנדרש על-ידי הפיקוח על הבנקים - 50 מיליון שקלים.
האם יש עוד יזמים שפנו לבנק ישראל בבקשה להקים בנק חדש?
- 4.דירה = קורת גג 24/09/2019 19:41הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 3.בנק ישראל צריך לעלות ריבית חיסל את הצעירים (ל"ת)בלון הנדלן 24/09/2019 14:53הגב לתגובה זו
- הפוך גוטה... 02/10/2019 12:16הגב לתגובה זוהריבית בעולם אפסית, הבנקים המסחריים צריכים לגבות מהלקוחות ריבית נמוכה, עד 5%. ריבית שנגבית בפועל 10% ומעלה - זה עושק של כל שכבות האוכלוסייה.
- 2.יוסי 24/09/2019 13:09הגב לתגובה זולקוחות טובים כבר מקבלים תנאים נהדרים במערכת הבנקאות הקיימת. לקוחות רעים לא יכנסו בשערי הבנק הדיגטלי. לקוחות מבוגרים עדיין זקוקים לפקיד אנושי. לקוחות עסקיים זקוקים למחלקות מתמחות (אשראי מתמחה , סחר חוץ משכנתאות וכיוב) ללקוחות צעירים הבנקים מספקים בנקאות דיגטלית. אז כן יהיה בנק דיגיטלי וזה מתאים לצרכיו של בנק ישראל שלמרות כל מה שעשה לא הצליח להביא גורם בינלאומי מהתחום אבל השפעתו תיהיה מינורית אם בכלל.
- 1.המפקח על הקפיטליזם 24/09/2019 12:59הגב לתגובה זוהדבר היחידי שבנק ישראל צריך לעשות הוא: שמירה על כספי הציבור! אם הקמת בנק דיגיטלי תוביל לטיוב מצבו של הציבור, תהיה בכך ברכה. יתכבד הנגיד ויבדוק את מצבו של כל מי שרוצה להקים בנק כזה ואם המקים ראוי ויש לו הון מתאים, שאר השיקולים אינם רלוונטים. עאלק שוק חופשי,
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
